עריכת הדף "אגרת הקודש - סימן כ"א"

{{תניא}}
'''אגרת הקודש כ"א - כמשפט לאוהבי שמו'''

==מבוא לפרק==
* בשנים תקמ"ד-תקמ"ה{{הערה|היה זה בסוף התקופה שאדמו"ר הזקן מילא את מקומו של [[מנחם מענדל מוויטבסק|הרמ"מ מהורודוק]], אך בטרם [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)#התמנה לרבי|התמנה לרבי]] באופן רשמי.}} קצב [[אדמו"ר הזקן]] לכל אחד סכום שעליו להרים לצדקה "בלי נדר" מדי שנה. בכל עיר היו ממונים על הגביה, מפעם לפעם נשלחו צירים לאסוף את הכסף, ואחת לשנה היה הכסף שהתקבץ נשלח ל[[ארץ הקודש]] במרוכז.
* אך מצד מעלה '''כללית ופרטית''' תובע אדמו"ר הזקן שלמרות שהכסף נשלח רק פעם בשנה, הנתינה עצמה תחולק לפעמים רבות.

==גוף האגרת==
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"א|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סעיף כ"א}}}}

==סיכום==
בנתינת צדקה המחולקת לפעמים רבות (גם כשהסה"כ אותו דבר) יש מעלה כללית ופרטית:
: '''מעלה כללית:''' במקומות רבים הפליאו חז"ל את מעלת הזריזות. 
: '''מעלה פרטית:''' צדקה מזככת את הנפש וגם פועלת יחוד עליון{{הערה|יחוד עליון ממשיך "חיים עליונים" לשכינה שבגלות.}}. נתינה בפעמים רבות מזככת הנפש '''כל פעם מחדש''', וכמאמר חז"ל "הכל לפי '''רוב''' המעשה" (ולא לפי '''גודל''' המעשה).

'''מעיר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]:''' האגרת נכתבה כדי שלא '''ידחו''' את מתן הצדקה (לסוף השנה), אבל מי שביכולתו לתת סכום גדול ודוחה זאת כדי "לזכות במעלה"(של נתינה בפעמים רבות) - '''הרי זה היפך הכוונה'''.

==מושגים יסודיים בפרק==
*[[זריזות]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://abc770.org/article_node_4786/ תניא לעם] באתר חב"ד אור אין סוף.
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - סעיף כ'|פרק כ']]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - סעיף כ"ב|פרק כ"ב]]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]