עריכת הדף "המהר"ל"

רבי יהודה ליוואי, [[המהר"ל]] מפראג (ה' ר"פ - ה' ש"ע) נולד ככל הנראה בפוזנן שבפולין, לאחר שאביו רבי בצלאל מורמייזא היגר מאשכנז למרכז היהודי החדש בפולין. המהר"ל הוא הצעיר במשפחה של ארבעה בנים. אחיו היו גם הם תלמידי חכמים מובהקים: הראשון ר' חיים, תלמיד המהרש"ל, וחברו ובעל הפלוגתא של הרמ"א. השני סיני, אב בית דין ניקלשבורג, שהיה גם רבו של תלמיד המהר"ל, ר' דוד גאנץ, והשלישי ר' שמשון אב"ד קרמניץ.

המהר"ל לא למד בישיבה, אלא מספרים ובאופן עצמאי. בניגוד לאחיו, חיים בן בצלאל מפרידברג, שלמד בישיבתו של רבי שלום שכנא מלובלין, לא ידוע שלמד מרב גדול כלשהו, ובאופן יוצא דופן הוא אינו מזכיר בכתביו שום אדם כמורו. בגיל 32 נישא לפרל, בתו הנמרצת של שמואל שמילקה רייש, אחד מעשירי העיר, ונולדו להם שש בנות ובן בשם בצלאל על שם אבי המהר"ל. חתנו, ר' יצחק בר שמשון כ"ץ, היה נשוי לשתיים מבנותיו של המהר"ל: ללאה, ולאחר שנפטרה לאה נישא לפיגלה. ר' יצחק שימש כר"מ ואב"ד בניקלשבורג.

כעבור 9 שנים התמנה המהר"ל כאב בית דין בניקלשבורג וכרבן של כל קהילות מוראביה. הוא כיהן שם כרב 20 שנה ותיקן בהן תקנות רבות שחלק גדול מהן עוסק בהגבלת השימוש במותרות.

בשנת של"ג עזב את הרבנות בניקלשבורג ועבר להתגורר בפראג כאיש פרטי. כעבור זמן קצר ייסד ב"קלויז", אחד משני בתי הכנסת המרכזיים של פראג, בית מדרש גדול שבמכוון לא קרא לו ישיבה, כדי להדגיש את שיטתו השונה בלימוד, שדחתה בחריפות את שיטת הפלפול ששלטה בישיבות אשכנז.

עוד בטרם נתמנה לרב או לדיין בפראג ייסד חברה קדישא וכתב את תקנותיה, שאחר כך היוו דוגמה לתקנות ה"חברה קדישא" בכל אירופה. ספרו הראשון של המהר"ל "גור אריה", על פירוש [[רש"י]] למקרא, נדפס בשנת של"ח, בבית דפוס הגרשוני בפראג. בשנת שד"מ נפטר רבה של פראג והמועמד הברור להחליפו היה המהר"ל, שאף הוזמן לדרוש בבית הכנסת המרכזי שבעיר, ה"אלטנוישול". בכל זאת, בעקבות דרשתו שתקפה את ראשי הקהילה וההתנגדות לו בקרב חסידי הפלפול נתמנה לרב העיר רבי יצחק חיות, אחיה החורג של אשתו, שתמך בשיטת הפלפול.

לנוכח אי מינויו חזר המהר"ל לעירו פוזנן וכיהן בה כרב ארבע שנים. במהלך שנים אלו גברו הסכסוכים הפנימיים בקהילה בפראג עד שאילצו את רבי יצחק חיות לעזוב את העיר. לאחר שעזב את העיר, חזר המהר"ל לפראג וטען בדרשתו בבית הכנסת המרכזי שהמחלוקת נובעת מהניכור שבין המעמדות הכלכליים והחברתיים השונים. הוא דרש שהעשירים יתמכו בעניי הקהילה. באותה דרשה גם תקף את מוסד "ראש הקהל" וטען שיש לבטלו. בשלוש השנים הבאות חי המהר"ל בפראג ללא תואר רשמי, אך נחשב למעשה למנהיגם של יהודי פראג.<REF>הויקפידיה העברית.</REF>

== מפי ספרים וסופרים ==

[[רבינו הזקן]] הינו בן אחר בן למהר"ל מפראג. באופן זה: א. המהר"ל מפראג.  ב. הרה"ג ר' בצלאל חריף.  ג. הרה"ג ר' שמואל.  ד. הרה"ג ר' יהודה לייב.  ה. הרה"ג ר' משה מפוזנא. ו. הרה"ג ר' שניאור זלמן.  ז. הרה"ג ר' ברוך. 

המהר"ל היה [[יעמוד מלך מבית דוד#מיוחס לבית דוד|בן אחר בן לדוד המלך.]]

בשער [[ספר התניא]] כותב [[אדמו"ר הזקן]] כי הספר נלקט "מפי ספרים וסופרים". אצל חסידים מקובל כי "ספרים" הכוונה לספרי המהר"ל והשל"ה, ו"סופרים" הכוונה ל[[בעל שם טוב]] וה[[מגיד ממזריטש]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אישים בחסידות חב"ד]]