עריכת הדף "גיל הנעורים"


צעירים בכלל ואברכי ישיבה בפרט - הנה סוף סוף נעשים למשפיעים בחוג פחות או יותר גדול, וכל השפעה שגורמים בהם נכפלת כמה פעמים ככה לאחר זמן בהמקבלים שלהם.

https://w3.chabad.org/media/pdf/1141/nExI11416221.pdf

להציע שיש בשבילם מקום במוסדות אהלי יוסף יצחק (אם רק מתאימים הם לעניני חינוך). מובן שבאם יבוא הדבר לפועל אז צריך לפזרם, ולא שיתרכזו כולם במוסד אחד, בכדי שיקבלו מרות והוראת חב"ד בנקל יותר.
מוכרח לקבוע שיעורים עם כל המורים בעניני של ארום פון חסידות, לערוך התוועדות עמהם וכיוצא בזה. מפנים חדשות מתקבל יותר. נוסף על קביעות שיעור עמהם בלימוד החסידות.


יעשה לכח השפעה וצנור לחוג וסביבה, וקל להבין.


אם הפרי נקטף לפני עצמו הוא אינו יכול לגדול יותר, ואינו ראוי יותר לאכילה ואין כיצד לתקן זאת. הישיבה היא עץ חיים, ועד שהילד מסיים את מסלול לימודיו בישיבה ונעשה בשל, אסור לנתק אותו מהישיבה, ואם חס ושלום הוא מתנתק, עלול הדבר לפגוע בכל המשך צמיחתו. גיל ההתבגרות לענין זה הוא לעיתים גם לאחר גיל 21{{הערה|תורת מנחם חלק ד' עמוד 321, בשיחה לתלמידי [[ישיבת אחי תמימים ניו הייבן]].}}.

גיל אשר המרץ הניתן לאדם עדיין בשלימות, וצורת חיי האדם למשך כל ימי חייו הולכים ונקבעים, ולכן יש חשיבות לעשות את השינוי דווקא עכשיו, כאשר יש גם את היכולת וגם את הכוחות להשתנות, מה שאין כן בגיל מאוחר יותר, כאשר אופי האדם ואורח חייו כבר הולך ומתקבע, ויחד עם זה - כבר אין לו את המרץ של גיל הנערות{{הערה|ממכתב י"א שבט תשכ"ב.}}.

בקשר לנאמר על כל יהודי שכאשר מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה, התבטא הרבי שאצל הנמצאים בגיל הנעורים הדבר בהדגשה יותר, שכוחם חדש, והם מצויים בשיא המרץ שלהם, ועוד לא נכנסו במלחמת החיים{{הערה|ממכתב ה' תשרי תשכ"ג. הוספה לקובץ ועד הנחות בלה"ק פרשת וילך תשפ"ב.}}.

שנים אלו מעצבות את ההכנה לחיי משפחה, ולכן דווקא בשנים אלו ישנה הדגשה שההורים יעשו כל שביכולתם כדי להנחיל לילדים [[דוגמה חיה]] של חיי משפחה יהודיים מלאים{{הערה|ממכתב ו' טבת תשל"ז. נדפס בשבועון כפר חב"ד גליון 1845 עמוד 6.}}.

==עצות והדרכות==
נער שנוהג בחוסר דרך ארץ, יש להשתדל למצוא עבורו תפקיד בו ישמש בעצמו כמדריך ומנהיג, דבר שיוסיף בבטחון העצמי שלו ויפחית בגורם העיקרי שמביא אותו לנקוט בהנהגה זו{{הערה|אגרות קודש חלק יח אגרת ו'תתצא.}}