עריכת הדף "אברהם זלמן קזרנובסקי-שניאורסון"

ר' '''אברהם זלמן''' (ז'אמקע) '''קזרנובסקי-שניאורסון''', היה מחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]] ומאנשי הקהילה החב"דית שהוקמה על ידי רבותינו נשיאינו ב[[חברון]], ממשפחת רבותינו נשיאינו, ובעל כשרון גדול{{הערה|[[ספר הצאצאים]] עמוד 204.}}.

==תולדות חיים==
נולד לאמות מרת שטערנא רייזא בת [[הרבנית מנוחה רחל]].

היה מ[[התקשרות|מקושרי]] [[אדמו"ר מהר"ש]] ולאחר הסתלקותו ביקר אצל בנו [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] וזכה לקבל ממנו קירובים גדולים. הבן ר' חיים סיפר שאביו פעם רצה להיכנס ליחידות אך הרבי רש"ב לא הסכים באמרו "הוא שייך לאבי..."

===החלפת שם המשפחה===
על פי המסופר בפי בני המשפחה, בתקופה שישיבת [[תורת אמת]] היתה ב[[חברון]], התקיימה פעם [[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] באולם הישיבה ור' אברהם זלמן השתתף בה. בשעת לילה מאוחרת הוא חזר מהתוועדות לביתו ובדרבו ראה ערבי שמציק לשנים מתלמידי הישיבה שהיו בגילופין לאחר התוועדות וחזרו למעונם. ר' אברהם זלמן נזף בערבי על שהוא מתעלל בבחורים, והערבי נפגע מכך והחליט להלשין עליו בפני ה'קאדי' המקומי כאילו הוא קילל את נביאם מוחמד. 

בעקבות זאת נאלץ ר' אברהם זלמן לברוח מן הארץ ושהה תקופה ממושכת בחו"ל.

לאחר כיבוש ארץ ישראל ע"י הבריטים, חלפה הסכנה ור' אברהם זלמן שאל את הרבי רש"ב האם הגיע זמן שהוא רשאי לחזור ארצה. [[הרבי הרש"ב]] אישר זאת, אך הוסיף כי רצוי שליתר ביטחון הוא יחליף את שם משפחתו. ר' אברהם זלמן שאל את הרבי האם הוא יכול לבחור בשם משפחה שניאורסון שהרי הוא מצאצאי רבותינו נשיאינו, והרבי נ"ע הסכים לכך{{הערה|תשורה משמחת הנישואין של מנחם מענדל ומירל ברכה שטרסברג ג' אדר ה'תשס"א ע' 100.}}.3

נפטר בירושלים ב[[כ"א סיון]] [[תרצ"ד]].

==משפחתו==
*בנו, חיים שלמה יוסף שניאורסון.
*בנו, מנחם שמואל.
*חתנו, ר' אברהם דימנד.
*חתנו, [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]].
*נכדו, [[ישראל יוסף שניאורסון]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה: