עריכת הדף "נחום זלמן גורביץ"

נולד בעיר [[ז'לובין]] שב[[רוסיה]], כבן בכור{{הערה|להוריו נולדו במשך השנים חמישה בנים ובת אחת.}} לאביו הרב שלום גורביץ', חסיד [[קאפוסט]] ומצאצאי [[השל"ה]] ולאמו מרת מינה לבית חייקין. אביו היה [[מלמד]] בכיתה הגבוהה ב[[תלמוד תורה]] בעיר, לקראת המעבר ל[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]], ונרצח על ידי הנאצים בעיר [[הומיל]] בשנת [[תש"ב]]. בשעת ה[[ברית]] נקרא על שם סבו מצד אמו, הרב נחום זלמן חייקין{{הערה|תמונתו נדפסה בספר 'ר' בערל חסיד ומחנך' עמוד 84.}}.

בבחרותו נשלח הרב גורביץ' ללמוד בישיבת תומכי תמימים בה למד בסניפים השונים בין השנים [[תרפ"ה]]-[[תרצ"ד]].

בהגיעו לגיל חתונה, נישא בשנת [[תרצ"ה]] עם רעייתו מרת בתיה, בתו של הרב [[דובער לברטוב]] ורעייתו מרת רבקה, והם קבעו את מגוריהם בעיר יגורובסק, כמאה קילומטרים מ[[מוסקבה]].

בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] נשלח בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] לרעייתו של הרב [[רפאל שמעון קצנלבויגן]] על מנת שתסייע בשחרורו מהצבא הרוסי, ולאחר טרחה מרובה ההוראה בוצעה, כשהיא הודיעה על כך לרבי, השיב [[אדמו"ר הריי"צ]] בין הדברים: "ה' יעזור במה שאין לך, כתבי לי מכתב בשפה שקל לך, ותישלחי בו את תמונתך"{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_1440/ הסיפור המלא, באתר חב"ד אור אין סוף].}}.

על אף הפטור הצבאי שקיבל, כאשר הופר ההסכם בין גרמניה הנאצית לרוסיה, גוייס בשנת [[תש"א]] לשורות הצבא האדום. בשל חולשה רפואית ביום הגיוס לא נשלח לחזית, וכאשר החלים צורף לאחת מיחידות ההגנה הארטילרית שהופקדו על הגנת שמי מוסקבה וסביבותיה.

כשהגרמנים התקרבו למוסקבה, נמלטה משפחתו לכפר איבנובקה, וכאשר האבא הצליח להשתחרר מהצבא לגיחות מפגש, היה מגניב להם מזון מהבסיס הצבאי וכך התאפשר להם להתקיים.

למרות הקושי הגדול על שמירת [[כשרות]] בצבא הרוסי, הקפיד על כך מאוד עד כדי מסירות נפש. כך גם הצליח להדליק [[נרות חנוכה]] במאמץ רב.

עם סיום המלחמה, הצטרף עם בני משפחתו לבריחה הגדולה שכונתה לימים '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', ובמשך שנתיים התגורר ב[[פריז]]. בתקופה זו זכה להשתתף בהתוועדויות שערך הרבי בתקופה בה הגיע ללוות את אמו במסעה לניו יורק
{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2017/06/22-06-2017-15-05-06-Document-page-004-768x1086.jpg תמונתו באחת מההתוועדויות. יושב שני משמאל], כשעל ברכיו בנו ר' [[שמואל גורביץ (מלבורן)|שמואל גורביץ]].}}.

בשנת [[תש"ז]] מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ לחבר הסניף האירופי של ה[[מרכז לעניני חינוך]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט' אגרת ג'פג.}}, לצד הרב [[חייקל חאנין]], [[זלמן קצנלבויגן]], [[יהושע פינסון]], [[נפתלי גלוסקין]], [[יעקב ליפסקר]] ו[[ישראל לייבוב]].

לאחר תקופת מעבר של כשנתיים, הורה לו [[אדמו"ר הריי"צ]] יחד עם שישה חסידים נוספים להגר לאוסטרליה, והם היו אלו שהביאו להתפתחותה והתעצמותה של הקהילה החב"דית במדינה. על חברי הקבוצה נמנו מלבדו גם הרב [[בצלאל וילישנסקי]], הרב [[איסר קלובנגט]], הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]], הרב [[שניאור זלמן סרברנסקי]] והרב [[ישראל אבא פליסקין]]. חלק מחברי הקבוצה היגרו במשך השנים למדינות אחרות באישורם של רבותינו נשיאינו והשליח העיקרי מקבוצה זו שפעל במקום להקמת המוסדות היה הרב סרברנסקי.

נפטר ב[[ט' מנחם אב]] [[תשנ"ח]].

==משפחתו==
*בנו, הרב [[שמואל גורביץ (מלבורן)|שמואל גורביץ]] - מנהל [[בית רבקה מלבורן]], אוסטרליה


{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גורביץ, יששכר דב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בפריז]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:משפחת פבזנר]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]