עריכת הדף "תקנת המשקה"

[[תמונה:משקה.jpg|left|thumb|300px|ציור: זלמן קליינמן]]
בש"פ שמיני, [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] [[תשכ"ג]] , בעקבות מאורע בלתי רצוי שהתרחש כתוצאה משתיית ה'[[משקה]]' יתר על המדה, יצא [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] בתקנה לכלל אנ"ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים, למעט בשתיית ה'[[משקה]]' (ישנם כאלה אבל הטוענים כי הגזירה הינה '[[אתערותא דלעילא]]' ובלי כל קשר לאף אחד מהחסידים).

במשך השנים הזכיר [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] את "הגבלת המשקה" שוב ושוב, ואף פעמים דיבר בחריפות<REF>ראה משיחת ש"פ נשא תשכ"ח – שיחות קודש תשכ"ח ח"ב (" . . הרי הוא כזה שוטה שלא יודע איפה הוא אוחז בעולם שאין שוטה יותר גדול מזה שאוחז עצמו לחכם . . וכשיודעים שהוא חב"ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב"ד!"). משיחת ש"פ דברים תש"מ (" . . ודווקא אז כשהוא לא שותה, הוא בחור טוב ותמים טוב"). משיחת ש"פ כי תשא תשד"מ – תו"מ תשד"מ ח"ב עמ' 1087 ואילך (" . . אין זו חלוקת וודקה, שבא פלוני ואומר "ז'יד, דאַוואַי וודקה" . . – אינני מחלק "וודקה", אינני רוצה ואין לי כל שייכות עם "וודקה" ח"ו"). משיחת ש"פ ויק"פ תשמ"ח - תו"מ תשמ"ח ח"ב עמ' 459 ("אלו שמבינים שעדיין לא אמרו "לחיים" כדבעי – יאמרו עוד הפעם "לחיים", ומתוך שמחה וטוב לבב, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, אבל, כמובן, בהגבלות הידועות, באופן של ד"ידע" דוקא, ובהדגשה יתירה – כראוי לדרך חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)". משיחת ש"פ תצא תשמ"ח – תו"מ תשמ"ח ח"ד עמ' 273 (ופשיטא, שאין הכוונה לשמחה ע"י שתיית כוסית ועוד כוסית כו', עד למצב של שיכרות – כי, "שיכור" אינו "חסיד", ועאכו"כ חב"ד'ניק, שאצלו מודגש יותר ענין של ההבנה וההשגה, ויתירה מזה: "שכרות" – שייכת ללוט") ועוד.</REF>. על הזהירות הנדרשת מהשתייה יתר על המידה.

==פרטי התקנה==
א. התקנה היא לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים. ועל כלל אנ"ש בכלל למעט בשתיית משקה<REF>ש"פ שמיני תשכ"ג, שיחות קודש תשכ"ג עמ' 282-3.</REF>.

ב. ההגבלה היא לאמירת ארבע פעמים "לחיים". (בשנים הראשונות הייתה ההגבלה רק על שלש פעמים, אבל החל משנות המ"מים הראשונים שינה זאת הרבי לארבע)<REF>ההגבלה דג' כוסיות מוזכר בשיחות: ש"פ שמיני (מבה"ח אייר) תשכ"ג. פורים, ש"פ בלק (י"ז תמוז) תשכ"ד. ש"פ שמיני (מבה"ח ניסן), י"ב תמוז תשכ"ה. ש"פ נח תשכ"ז. יום ב' דחה"ש תשכ"ח. ש"פ דברים תש"מ.
וההגבלה דד' כוסיות מוזכר בשיחות: ליל י"ג ניסן, ש"פ שמיני (מבה"ח אייר) תשמ"ב. ש"פ בלק תשד"מ. ש"פ מקץ תשמ"ה. ליל י"ב טבת תשמ"ז. אחרון של פסח תשמ"ח.
(ברשימה (בלתי מוגה) מיחידות מא' התמימים מליל ט"ז טבת תשל"ח כתוב: "ג' ד' כוסיות".) בשאר השיחות מזכיר כ"ק אד"ש מה"מ את הגבלת המשקה בתור “ההגבלה הידועה”.
ויש לברר מהו דינו של הכוסית הנוספת שהוסיף כ"ק אד"ש מה"מ במשך השנים, האם הוא נכלל בה"רביעית", או שהוא הוספה לה"רביעית", דהיינו שמותר לשתות קצת יותר מרביעית.</REF>.

ג. החשבון של ארבע פעמים היא דוקא על כוסיות קטנות באופן שכולן יחד עולים רק למידת "רביעית"<REF>ש"פ שמיני תשכ"ג, שיחות קודש תשכ"ג עמ' 282-3. י"ב תמוז תשכ"ה שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב. שיחת אור לי"ב טבת תשמ"ז תורת מנחם תשמ"ז ח"ב עמ' 246-7, ועוד.</REF>.

ד. החשבון של ארבע פעמים היא רק לאחד שלא ישתכר מזה, אבל אם יש חשש שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה אז אסור לשתות אפילו מדה קטנה<REF>ראה בשיחת י"א ניסן תשמ"ח - התוועדויות תשמ"ח ח"ג עמ' 38 בהערה 19 (" . . ופשיטא – בהגבלות הידועות (ד' כוסיות, וכוסיות קטנות, וגם זה – לאו כל מוחא סביל כו'), ואין להאריך בדבר הפשוט ומובן גם לקטנים בשכל"). וראה שם משיחת אחרון של פסח – עמ' 173 ("ופשיטא – באופן של זהירות משכרות, ח"ו, היפך הציווי והיפך הרצוי כו', עי"ז שיקח כוסות שלפי ערכו, או שישתה רוב כוס, וכיו"ב"). וכן במכתב הנ"ל מיום כ' מ"ח תשי"ח ("וכאו"א באופן המתאים אליו, ז.א. באם יש חשש ומורא שישתכר אפי' במדה קטנה של משקה, גם במדה זה אסור ענין השתי'").</REF>.

ה.  אסור לקדש על משקה, כי אם על יין (או על הפת), וגם בשעה שעושים קידוש על יין, אסור לשתות עד סוף הכוס, לא יותר מרוב כוס – (חוץ מארבע כוסות של פסח שאותם צריך לשתות כוס שלימה)<REF>בנוגע לקידוש על משקה ראה ממכתב מאדר שני תשכ"ג (נדפס ב'יגדיל תורה' ח"ג עמ' 1232 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' ח"א עמ' רסו)): ". . כן נבהלתי להסברא [להשמועה (כך נדפס בתשו"ב בשו"ע קה"ת תשמ"ז עמ' 132)] לקדש על יי"ש. ועכ"פ לקדש את שתיית היי"ש היפך הגמור מציווי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו. ובודאי תיכף לקבלת מכ' זה ינקטו באמצעים הכי מוחלטים לתיקון כ"ז. ויבש"ט בזה בחוזר. פשוט שכל הנ"ל מכוון לכאו"א מהם שנהגו כנ"ל . .".
עד"ז אמר ביחידות (בליל ב' אדר תשכ"ג) לרעז"ס: ". . תראה שהצעירים לא יעשו קידוש [והבדלה] על משקה" (שיחות קודש תשכ"ג עמ' 403). עד"ז גם אמר לרשנ"ז הלוי דוכמאן (בשמיני עצרת תשכ"ט) לאחרי שהודיע שקידש על משקה: "זהו דבר נכון ("א גלייכע זאך"), הרי עתה שמיני עצרת! [והוסיף:] הרי אתם כבר בגיל למעלה מארבעים, ויש להבהיר זאת, שכן, לולא זה – הם הרי יעשו כולם תיכף קידוש על משקה.</REF>.

ו. היין של הקידוש (של [[שבת]] או של [[יום טוב]]) אינו חלק מחשבון הארבע פעמים. <REF>'''אם מדובר אודות התוועדות שקשורה עם קדוש של שבת או של יו"ט, אזי הקידוש הוא ענין בפ"ע, ולא נוגע לשלשת הכוסות''' י"ב תמוז תשכ"ה שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.</REF>.

ז. ההגבלה עומדת כל השנה ללא יוצא מן הכלל, כולל [[שמחת תורה]]<REF>י"ב תמוז תשכ"ה שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.</REF>.

ח. היתר השתיה (אפילו רק ארבע פעמים) היא לא בכל הזמנים, כי אם בשמחה של מצוה (ובתנאי שאין דרך אחרת לפעול את השמחה)<REF>שיחת אור לי"ב טבת תשמ"ז תורת מנחם תשמ"ז ח"ב עמ' 246-7.</REF>.

ט. במקרה של ספק - אין להיכנס לספיקות אלא יש להחמיר ופשוט לא לשתות.

י. בנוגע למצות שתיית רביעית יין ביום טוב, אפשר לצאת ידי חובה בשתיית יין-הקידוש<REF>שיחות קודש תשל"א ח"ב עמ' 87 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' ח"ה עמ' סח').</REF>.

י"א. חייבים לשמור לא רק על עצמו אלא גם על השני<REF>שבת פרשת נח תשכ"ז – שיחת קודש תשכ"ז. עד"ז אמר בשיחת ש"פ בלק (ז' תמוז) תשד"מ (תו"מ תשד"מ ח"ג עמ' 2122): " . . ואם ישנו מישהו שכבר עושה "משהו" – הנה במוצאי יו"ט שולח מכתב ל"770" ומודיע שאירע כך וכך, ומכיון שהוא לא יכול לעשות מאומה בנידון, לכן מודיע את העובדות! – אילו לא היית יכול לעשות מאומה בנידון – לא היו מראים לך כל זה, ומכיון שבהשגחה פרטית ראית זאת, הרי זה סימן שתפקידך להעמיד תלמיד זה על דרך האמת, ולא להסתפק במשלוח "מכתב"! ואין צריך להאריך בדבר המבהיל".</REF>.

==היתר השתיה==
א. בנוגע לאלה שהגיעו מ[[רוסיה]] אמר הרבי: '''אלה שבאו מרוסיה – זה חלק מהדברים שהביאו משם ולא בנקל לבא בטרוניא. אבל מחדש אין צורך בזה וא"צ לשתות בקבוקים שלמים, מספיק כמה כוסיות'''<REF>מיחידות הרה"ח ר' אוריאל צימער – ימי מלך ח"ג עמ' 954.</REF>.

ב. הרבי התיר את השתיה יתר מן המידה ב'קידוש' בליל [[שמיני עצרת]] בסוכתו של הרב [[שלום ישעיה דייטש]] ע"ה, שב[[קראון הייטס]]. (לאחר פטירתו המשיך בנו הרב [[זלמן יהודה דייטש]] ע"ה לערוך ה'קידוש') <REF>http://www.algemeiner.com/generic.asp?id=2101.</REF>.

ובנו אברהם אברהם משה דייטש שיחי ממשיך היום את מסורת של ה"לחיים" בסוכה האורגנלית

==פורים==

בהמשך להשיחה משבת פרשת שמיני [[תשכ"ג]] אמר הרבי כי בנוגע ל[[פורים]] הוא אינו מתערב, ולכן אינו מביע דעיה ליום זה. למעשה, בפורים הראשון אחר החל תקנת "הגבלת המשקה" – בהתוועדות פורים [[תשכ"ד]] <REF>שיחות קודש תשכ"ד עמ' 231.</REF>. אמר הרבי, שבאותו יום ו"במסיבה זו" בטלה ההגבלה של שלוש כוסות.

מאוחר יותר, ב[[התוועדות]] [[י"ב תמוז]] [[תשכ"ה]]<REF>י"ב תמוז תשכ"ה שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.</REF>.הוסיף ותיקן כי הגבלת המשקה הוא גם בפורים. וכמובן שמאז, הי' שתיית משקה יותר מההגבלה בפורים, חמורה ומופרכת לגמרי כמו בשאר ימות השנה. איסור השתייה הי' ידוע לכולם ולא הי' מקום לחשוב ולחפש התירים. אדרבה הייתה מפורסמת שיטת הרבי כי ה"חייב אדם לבסומי" של הבחורים הוא ביינה של תורה <REF>ראה: שיחות קודש תש"ל ח"א עמ' 658. שיחת אחש"פ תשמ"א – שיחות קודש תשמ"א ח"ג ("אפשר לעשות זאת ברוחניות: שיחזור בע"פ ד' מאמרי חסידות או ד' ענינים ב"יינה של תורה", שבזה אין כל חשש. וכיון שעי"ז יהי' בודאי בריא ברוחניות, יהי' בריא בגשמיות"). י"ב תמוז תשמ"ז – התוועדויות תשמ"ז ח"ד ("ובאם רוצים לשתות יין באופן של למע' מהגבלות – שיוסיפו בלימוד תורת החסידות, פנימיות התורה, הנקראת "יין" ("יינה של תורה"), ושההתמסרות בהלימוד ("אריינוואַרפן זיך") תהי' בהוספה עד לאופן שלמעלה ממדידה והגבלה"). וכן אמר פעם לא' מהתמימים ביחידות שביקש היתר לשתות יותר מהשיעור בטענה שזה יעזור לו בעבודותו הרוחנית: "מדוע לעשות זאת ע"י כאלו דברים גשמיים וחומריים, אפשר לעשות זאת ע"י לימוד חסידות בשופי" (מפי המשפיע הרה"ח ר' שלום חריטונוב) ועוד.</REF>. (הגם שהיו כאלה שכן שתו יתר על המידה בפורים, אבל לא הי' זה מצד היתר של הרבי)

===האיסור===
הרבי אף הדגיש שוב ושוב במשך השנים כי הגבלת המשקה עומד בתקפה גם בפורים.

א. בשבת פרשת פרה [[תש"ל]] אמר כי אפשר להשלים עדיין את החיוב של "עד דלא ידע", אבל הדגיש שלא יהי' זה מהבחורים<REF>שיחות קודש תש"ל ח"א עמ' 657-8.</REF>.

ב. בפורים [[תשל"א]] אחר שביקש שמישהו "ימסור נפשו" לקיים "עד דלא ידע", אמר: "ההצעה ד"לא ידע" יקיימו אחד, שתים, שלוש – אבל לא מהבחורים – כאמור ["הגבלת המשקה"] במקומה עומדת" <REF>שיחות קודש תשל"א ח"א עמ' 576.</REF>.

ג. בכ"ז [[סיון]] [[תשל"ז]] אמר לא' התמימים ביחידות ששאל: א) תיקון על ענין שתיית משקה יותר מהשיעור בפורים ובשמחת תורה, ב) האם "הגבלת המשקה" היא גם בנוגע לפורים: '''בנוגע לשאלתך אודות התקנה של המשקה – הנה ידוע שהתקנה בתקפה, כולל פורים ושמחת תורה. היות וכתבת שאתה עברת על התקנה, הרי התיקון לזה הוא, להשתדל להשפיע על שניים או יותר, שעדיין אינם אוחזים מהתקנה – שיקיימו את התקנה''''<REF>היכל מנחם' ח"ג עמ' רנח, וכן בשיחות קודש תשל"ז ח"ב.</REF>.

ד. בפורים [[תשמ"ב]] אמר: '''מן הראוי שה"ציבור" כולו יבחר מישהו שימסור נפשו (בכח) ויקיים את החיוב ד"עד דלא ידע" בפועל, ועי"ז יוציא י"ח את הציבור כולו. כנראה יהיו כאלו שירצו להתיר לעצמם לשתות יותר מד' פעמים – ולכן, חוזרים ומדגישים שאין הכוונה אליהם!'''<REF>התוועדויות תשמ"ב ח"ב עמ' 975.</REF>.

ה. בשבת פרשת תצוה [[תש"נ]] אמר: '''אלא גם בנוגע להתוועדויות במשך המעת לעת דפורים, מתוך שמחה באופן ד"עד דלא ידע", אבל, עם ההגבלות כו', ובפרט בנוגע לתלמידים''' <REF>התוועדויות תש"נ ח"ב עמ' 372 בההשלמת לשיחה הנ"ל.</REF>.

ו. ביחידות באחד השנים אמר לה[[תמים]] דורון אייזנמן (כיום [[שליח]] במירטל ביטש, דרום קרוליינה) כי הגבלת המשקה עומדת בתוקפה הן ב[[פורים]] והן [[בשמחת תורה]].

וכן הי' עוד כמה פעמים.

===ההיתר===
אולם הי' ארבע שנים שהרבי צוה שבפורים צריך להיות "עד דלא ידע" כפשוטו, ולומר "לחיים" ללא הגבלות<REF>להעיר אשר הי' פעם נוספת שכ"ק אד"ש מה"מ ציוה שיקיימו "עד דלא ידע", הי' זה בש"פ כי תשא תשמ"ה, כ"ק אד"ש מה"מ אמר שאלו שעדיין לא קיימו "עד דלא ידע" בפורים יוכלים להשלים זאת בשבת (אח"כ דיבר על אנשים מסוימים וציום לקיים "עד דלא ידע").</REF>.

א. פורים [[תשכ"ו]] – צוה לרוקן את כל הבקבוקים שהי' אז ב-[[770]], והכריז כי "כל הפושט יד נותנים לו"! <REF>ובעצם גם אז לא ביטל הרבי את ההגבלה על אלו שפחות מגיל ארבעים. הרבי מזג משקה, אבל לכל אחד רק מעט, כמו שנותן בכוס של ברכה, ומי שקיבל כבר לא קבל שוב.</REF>.

ב. פורים [[תשל"ט]] – צוה לשתות כמה פעמים, והוסיף כי "כל המרבה הרי זה משובח"! 

ג. פורים [[תשמ"א]] – אמר לנצל את הזמן לומר לחיים ללא הגבלות<REF>פורים הי' ביום שישי עש"ק פ' צו, אחר מנחה נכנס כ"ק אד"ש שוב – באופן פתאומי – לזאל למעלה ואמר מאמר דא"ח ד"ה "ליהודים היתה אורה". רק מתי מעט היו נוכחים בשעת מעשה, כי כולם היו באמצע מבצעים, לאחר המאמר אמר כ"ק אד"ש לחיים על כוס יין והורה לנוכחים: לנצל את הזמן לומר לחיים בלי הגבלות.</REF>.

ד. פורים [[תשמ"ט]] – אמר  לקיים "עד דלא ידע" כפשוטו מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות"<REF>בשיחת פורים תשמ"ט אמר: "יש להמשיך עתה בעניני הפורים – עכ"פ בענין שכולם יוכלים להשתתף בו בנקל, ללא הבהרות כו' ("קיין באווארעניש") . . ועד"ז בענין השמחה, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, "עד דלא ידע" . . מקיים הציווי "לבסומי כו' עד דלא ידע" כפשוטו (מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות" וכיו"ב), ואשרי חלקו וגדול זכותו, ויה"ר שממנו יראו וכן יעשו". (כן ראה שם משיחת ש"פ תצוה (ערב פורים קטן) עמ' 355, ושם משיחת ש"פ ויקהל (פ' שקלים) מבה"ח אדר ב' עמ' 387 מוגה, ובעמ' 391 בהשלמות).</REF>.

===המסקנה===

מלבד שנים אלו, לא ידוע על איזה היתר מפורש – שיוריד את התקנה '''המפורשת''' – בנוגע לפורים.

בשיחת ליל ג' דסליחות [[תשנ"א]] <REF>תו"מ תנש"א ח"ד עמ' 298.</REF> אמר: '''ובודאי יחליטו גם לערוך (עוד בלילה זה) "א שטורעמדיקן פאַרבריינגען", וההתוועדות תהי' דוקא בשמחה גדולה, ועד למעמד ומצב ד"עד דלא ידע" (עכ"פ אצל אחד מהמתוועדים, והוא יוציא בזה את כל המשתתפים) – אם כי עם ההגבלות כו', שהרי סוף סוף אין זה פורים ("ס'איז דאָך פאָרט ניט פורים")...'''.

ישנם [[משפיע]]ים הטוענים כי בזה שהדגיש כי "היום [ליל ג' דסליחות] אסור השתיה כי הרי סוף סוף אין זה פורים" שבעצם בזה הוריד הרבי את הגבלת המשקה בפורים. אבל הרבה משפיעים אומרים כי אין זה ראיה כלל להיתר כל שהיא, ואשר לכן איסור השתיה יתר מהמידה אסור גם בפורים.

כמובן אשר על כל אחד לשאול את ה[[משפיע]] שלו בנידן.

==ראו גם==
*[[משקה]].
*[[משקה המשמח (קובץ)]].
== קישורים חיצונים ==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=36697 דיון מרתק ועיון בשיחות הקודש בנוגע להנהגה בחג הפורים]


{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:תקנות חב"ד]]