עריכת הדף "שמירת הברית"

'''שמירת הברית''' הוא ביטוי כולל להיזהרות הדרושה לאדם על מנת להימנע מלטמא את קדושת הברית במעשים אסורים ובמחשבות אסורות העלולות להביא לידי טומאה.

ככלל, על פי הדרכתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בחסידות חב"ד לא עסקו בפרהסיא ובהדגשה בנושא זה, אך בדור האחרון כתב הרבי בחריפות שבדורנו מוכרחים לעסוק בזה (אם כי בצניעות המתאימה), כדי לגדור את הפירצה ולבאר לאלו המבולבלים את גודל האיסור וטעמו והדרכים הנכונות להתמודד עם הקשיים שבנושא זה.

כתוב בגמרא רווק הדר בכרך ואינו חוטא הקדוש ברוך מכריז עליו בכל יום ואשרי מי שזוכה!!!!

==ההתייחסות הראויה לנושא==
בדורות הקודמים בחסידות חב"ד לא היה נהוג לדבר או לכתוב על שמירת הברית כמו גם על החטא הכרוך באי השמירה - ברבים ובפרסום. על פי דברי אדמו"ר הצמח צדק שעצם ההרהור והפחד מהחטא עלול לפעול בטבע האדם את הטומאה בפועל, בדומה לפעולה של הרהורי העבירה עצמם.

עם זאת, בדורות האחרונים כאשר התרבות המתירנית גרמה לכך שנעשה פרצה גדול בעוון זה בחוגים ידועים, ועד שיש כאלו שלא רק מתירים, אלא גם לועגים על האיסור ומסבירים שהדבר מותר ומועיל ומעודדים לעשות אותו, ובחלק מהמקומות והמקרים הדברים שלהם מתקבלים מבלי שיהיה מענה של מחאה ראויה המבארת את גודל האיסור שבדבר, וההשלכות שלו בכך שהוא מכלה את כח הגוף{{הערה|כמו שכתב הרמב"ם שאחד מאלף מת מחולי, והשאר מרוב תשמיש.}} ואבדן החיים הבא על ידי טומאה זו, נוסף על טומאת הנפש וירידתה, אשר, כלשון אדמו"ר הזקן חמור עוון זה וגדול מעוון ביאות אסורות{{הערה|תניא סוף פרק ז'. ובלקו"ת פ' שלח בתחלתה בדיוק הל' מאד מאד.}}, כתב הרבי שיש מקום להדפיס '''ולפרסם''' על דבר גודל העוון והפגם, וגם לייחד הדבור אודות זה, ובלבד להציל נפש בחורי ישראל מרדת שחת, ולהגדיל את תשומת הלב של המחנכים הבאים בקשר עם תלמידים בגילאים אלו, היות שיש בכוחם וביכולתם לתקן ולגדור את המצב{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2642.htm אגרות קודש חלק ט' אגרת ב'תרמב].}}.

במכתבים לאנשי מקצוע{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://w3.chabad.org/media/pdf/1060/FLmJ10602416.pdf הוספות לקונטרס של ועד הנחות בלה"ק שבת פרשת עקב תשע"ח].}} שלל הרבי בתוקף גם מבחינה פסיכולוגית ורפואית את הגישה המתירנית, הגורמת לאדם לחיות באשליה ולאבד את כוחותיו מבלי לגלות לו את האמת שההתמכרות לפעולה זו מזיקה הן מהבחינה הנפשית והן מהבחינת הגופנית.

==מדברי רבותינו על שמירת הראיה==
===אדמו"ר הזקן===
אדמו"ר הזקן אומר שבארבע אבות נזיקין בעבודת ה', ה'שור' היא ההסתכלות להיכן שלא צריכים ('שור' מלשון "אשורנו ולא קרוב"){{דרוש מקור}}

בהזדמנות אחרת התבטא אדמו"ר הזקן על לשון הפסוק "ואת האמורי" – שהכוונה היא ל'דער זאגער'. שכשהולכים ברחוב, הוא אומר: "הבט במקום שלא צריך", וכך מטמא את העין{{דרוש מקור}}.

==אדמו"ר הרש"ב==
אדמו"ר הרש"ב כותב: "מי שחש לנפשו שלא לטמא אותה, יגדיר את חוש הראיה, שלא יהיה פתוח לראות כל מה שלפניו, ומה גם ראיה אסורה. וגם אם הדבר קשה, יתגבר כארי. וידע אשר בנפשו הוא, ובלי זה, כל עבודתו ויגיעתו כאין וכאפס, ולא יפעל דבר. גם אם יהיה ניכר, אל יחוש לשיחות בני אדם. הלא לגבי חיי הגוף לא מביטים על שום דבר, וכל שכן לגבי חיי הנפש"{{הערה|קונטרס העבודה{{דרוש מקור|דרוש מקור מדוייק, מספר אות או עמוד}}}}.

==הרבי==
הרבי כותב באגרות קודש: "הסתכלות אסורה, היפך התכלית שבשבילה נבראו העיניים – היא בבחינת עיוורון זמני, ועוד גרוע מכך. והרי סומא חשוב כמת"!{{דרוש מקור}}

==סגולות שמירת הברית==
במענה לתלמיד ישיבה שהתלונן בפני הרבי על כך ששוכח את תלמודו, כתב לו הרבי שאחת הסיבות האפשריות לזה הוא העדר השמירה על קדושת הברית, וכאשר מוסיפים בזהירות בזה, מתווסף בכח הזכרון{{הערה|אגרות קודש ח"ט אגרת ב'תתעד.}}.

בשל כך, אחת מדרכי התיקון שהרבי מציע על פגם בנושא זה, הוא חקיקה במוח הזכרון של אותיות התורה בכלל ואותיות התניא והמשניות בפרט.

==דרכי התמודדות==
ככלל, הדרכתו של אדמו"ר הצמח צדק בנושא זה הינה שלא להתעסק עם הנושא יותר מידי, היות ועצם החשש והפחד שלא להיטמא, עלול בעצמו לגרום ולהביא את האדם לידי טומאה, ולכן צריך להסיח את הדעת מזה, ולעסוק בעניני קדושה{{הערה|שו"ת צ"צ שער מילואים סי' סב. עיי"ש.}}.

בספר התניא כתב שכשמסיח דעתו מהרהורים רעים ותאוות רעות "'''יש לו לשמוח בחלקו''' שאף שנופלות לו במחשבתו הוא מסיח דעתו מהן לקיים מה שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם".

על מנת למנוע ממחשבות זרות לבבל את האדם בשעת הלימוד או התפילה, מציע הרבי להחזיק ספר פתוח ולהתפלל או ללמוד מתוך הספר בדווקא{{הערה|אגרות קודש ח"ט אגרת ב'תתעה.}}.

באחד ממכתביו{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ח עמוד יז.}} כותב הרבי רשימת עצות לבחור שנכשל בזה בתקופת השידוכין:
*תוספת התמדה בתורה.
*היסח הדעת ככל האפשר.
*הפסק הפגישות עם הבחורה.
*טלית קטן כשר כל היום והלילה.
*בדיקת התפילין.
*לימוד חת"ת.
*התבוננות שהשם נמצא בכל מקום ועומד בצידו ממש בשעת מעשה.

==תיקון לפגם הברית==
*השתתפות ב[[פדיון הבן]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3046.htm אגרות קודש חלק י' אגרת ג'מו].}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יהדות]]