עריכת הדף "ישראל משה פרידמן"

{{דמות
|שם=רבי ישראל משה פרידמן
|תמונה=
[[קובץ:ישראל משה פרידמן.png|ללא מסגרת|ממוזער|האדמו"ר מסדיגורה]]
|כינוי=האדמו"ר מסדיגורה
|תיאור=
|תאריך לידה=[[ד' מנחם אב]] [[תשט"ו]]
|מקום לידה=[[ניו יורק]]
|תאריך פטירה=[[כ"א מנחם אב]] [[תש"פ]]
|מקום פעילות=[[לונדון]], [[בני ברק]]
|תפקידים נוספים=חבר [[אגודת ישראל|מועצת גדולי התורה]]
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות רוז'ין]] סדיגורה
}}
[[קובץ:סדיגורה בב.jpg|ממוזער|מתארח אצל הרב [[ישעיהו הרצל]] בביקורו ב[[נוף הגליל]]]]
רבי '''ישראל משה פרידמן''' ([[ד' מנחם אב]] [[תשט"ו]] (23 ביולי 1955) - [[כ"א מנחם אב]] [[תש"פ]] (11 באוגוסט 2020)) היה האדמו"ר מסדיגורה וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

==תולדות חיים==
רבי ישראל משה פרידמן נולד בארצות הברית לאביו האדמו"ר רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]] ולאמו מרת ציפורה פייגא לבית פלדמן.

נקרא על שם אבי שושלת [[רוז'ין]], רבי [[ישראל מרוז'ין]] ועל שם דוד סבו האדמו"ר מבויאן קראקא, רבי משה פרידמן.

בילדותו עלתה משפחתו לישראל. שם למד בישיבת קמניץ ובישיבת פוניבז'.

בשנת תשל"ט נישא לרבנית שרה, בת דודו, הרב חיים משה פלדמן, חסיד [[ויז'ניץ]] מלונדון, לאחר נישואיו עבר לגור בלונדון. שם נולדו לו עשרת ילדיו.

הקים את בית המדרש של חסידי רוז'ין - סדיגורה "אור ישראל" בשכונת גולדרס גרין בלונדון.

עד למינויו כאדמו"ר עמד בראש הקהילה ובראש בית המדרש וכן שימש כרבם של חסידי סדיגורה בעולם ומורה צדק בבית דין התאחדות קהילת החרדים בלונדון.

קיבל הסמכה לרבנות מהרבנים רבי [[שמואל וואזנר]], רבי [[משה פיינשטיין]], רבי דוד פוברסקי, רבי [[יצחק יעקב וייס]] ורבי חנוך דב פאדווא.

בי"ט בטבת תשע"ג נפטר אביו האדמו"ר, והוא מונה לאדמו"ר מסדיגורא וכחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, כממלא מקום אביו.

הנהיג את עדתו במשך שבע שנים, בהם התפתחו מוסדות החסידות והוקמו מוסדות חינוך ובתי מדרש נוספים לחסידות.

==קשריו עם חסידות חב"ד==
בהיותו נער צעיר, בעת שהתגוררה משפחתו בשכונת קראון הייסט למשך תקופה, ביקש אביו האדמו"ר מר' [[אליהו יוחנן גוראריה]] רבה של חולון, שהיה אז נער צעיר, ללמוד גמרא עם הנער ישראל משה, מכיוון שרצה שילמד יותר מכפי שלמד בכתתו.

האדמו"ר ביקר אצל הרבי מספר פעמים.

לאורך השנים שמר על קשר קרוב עם רבני חב"ד והשלוחים, וציין בהזדמנויות רבות את ההתפעלות מעבודתם. הן בעת מגוריו בלונדון והן בשנים מאוחרות יותר, בשמשו כאדמו"ר.

פעל רבות למען שחרורו של האסיר החב"די ר' [[שלום מרדכי רובשקין]].

==פטירתו==
מספר שנים לפני פטירתו חלה במחלה קשה, ועבר לארצות הברית לתקופה לצורך טיפולים רפואיים.

מספר חודשים לפני פטירתו חזר לארץ. שבוע לפני פטירתו עוד הספיק להשתתף בלוויתו של אחד מחסידיו שנדבק ב[[נגיף הקורונה]] ונפטר.

באור ל[[כ"א במנחם אב|כ"א]] [[מנחם אב]] [[תש"פ]] התמוטט בביתו שב[[בני ברק]] והובהל לבית הרפואה שיבא שבתל השומר. לאחר מספר שעות נפטר ונטמן למחרת בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים.

בצוואתו מינה את החמישי מבניו{{הערה|לאדמו"ר היו שישה בנים}}, הרב יצחק יהושע העשיל בן ה-24, לממלא מקומו בבני ברק.

בנוסף, מונה גם האח הבכור רבי מרדכי שלום יוסף לכהן כאדמו"ר מסדיגורה בירושלים והאח השלישי רבי אהרן דב בער לאדמו"ר מסדיגורה בלונדון.

 בניו:
* מרדכי שלום יוסף – האדמו"ר מסדיגורה בירושלים, חתן הרב נפתלי הורוביץ האדמו"ר מבוסטון בבוסטון
* אפרים פישל – חתן האדמו"ר מרופשיץ מארצות הברית.
* אפרים פישל – חתן האדמו"ר מרופשיץ מארצות הברית.
* אהרן דב בער – האדמו"ר מסדיגורה בלונדון.
* אליהו אליקים געציל – חתן הרב שלמה חיים הלברשטאם מלייקווד.
* יצחק יהושע העשיל – האדמו"ר מסדיגורה.
* שמעון מנחם נחום – תלמיד ישיבת בריסק
חתניו:
* יהושע מאיר פרישווסר – ר"מ בישיבת חיי עולם בלונדון. בנו של הרב שלמה ישראל פרישווסר, רב בית המדרש סאסוב, ראש ישיבת "חיי עולם" וחבר הביד"ץ של "התאחדות קהילות החרדים" בלונדון.
* צבי הירש אייכנשטיין – ראש כולל ללימוד קדשים בירושלים (בן רבי משה מרדכי אייכנשטיין, האדמו"ר מטריסק).
* מנחם מנדל מרגליות – ראש ישיבת שערי בינה בלייקווד.
* יוחנן שפירא – בן הרב קלמן מנחם שפירא, רב בית המדרש פיאסצנה בבית שמש[9].==קישורים חיצוניים==


*[https://col.org.il/news/126221 מה סיפר האדמו"ר מסדיגורה ז"ל על הרבי לרב מצגר?] {{col}}

{{הערות שוליים}}
קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין|פ
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]]