עריכת הדף "שלמה יוסף זוין"

{{דמות|
שם=הרב שלמה יוסף זוין
|תמונה=[[קובץ:הרב זווין.jpg|250px]]
|תיאור=אב [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] ועורך האנציקלופדיה התלמודית.
|תאריך לידה=[[כסלו]] [[תר"נ]]
|תאריך פטירה=[[כ"א אדר א']] [[תשל"ח]]
|מקום פעילות=[[ירושלים]] 
|תפקידים נוספים=רב קהילת חב"ד בתל אביב, מורה לתלמוד וחבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]]
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}

הרב '''שלמה יוסף זוין''' ([[כסלו]] [[תר"נ]] - [[כ"א אדר|כ"א אדר א']] [[תשל"ח]]) היה מגדולי הגאונים בדור האחרון, [[חסיד]] [[חב"ד]], אב [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] ועורכה של ה[[אנציקלופדיה התלמודית]].

==תולדות חיים==

הרב זוין נולד ב[[עיירה]] קזמירוב שבפלך [[פינסק]], ב[[חודש כסלו]], [[ה'תר"נ]] לאביו הרב [[אהרון מרדכי זוין]].

בצעירותו, למד אצל אביו שהיה רב קהילת [[חב"ד]] בקזמירוב, והמשיך ללמוד בישיבת מיר. לאחר מכן פנה לישיבתו של ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבאברויסק, ממנו גם קיבל [[סמיכה לרבנות|הסמכה לרבנות]]. כמו כן קיבל הסמכה מרבי [[יוסף רוזין]] - הגאון מרוגצ'וב, ומהרב [[יחיאל מיכל אפשטיין]], מחבר ערוך השלחן.

בזיווג ראשון נשא לאשה את חיה לאה בת הרב יוסף יעקב לוין, ובזיווג שני נשא לאשה את יטל, בת ר' יצחק{{הערה|אשתו השניה הייתה איטא לבית פרישמן, אלמנתו של עמרם שפיצר}}.

לאחר פטירת אביו, בהיותו בן שבע עשרה שנה בלבד, נתמנה לרב הקהילה בקזמירוב.

בשנת [[תרפ"ה]], כשעלה [[הרד"ץ חן]] ל[[ארץ הקודש]], ביקשו תושבי העיר מהרב זוין למלא את מקומו ברבנות העיר צ'רניגוב. הוא סרב, בנימוק שהוא עוסק בבניית [[מקוה]] בעירו, והוא יודע שאם הוא יעזוב את ה[[עיירה]] המקווה לא ייבנה.

==פעילות ציבורית ברוסיה==

בהיותו ב[[רוסיה]] סייע בדרכים מגוונות ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] בפעילות למען [[יהדות רוסיה]]. כינויו המחתרתי היה "שיר השירים", או, רש"י. נחשב לאחד מראשי הפעילים, כפי שסיפר על כך [[הרבי]] מלך המשיח, בעת ביקורו של [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|האדמו"ר מסדיגורא]]{{הערה|1=בשנת תשמ"ד.}}: {{ציטוטון|הכרתיו בהיותו במיצר במדינת רוסיה, במצב כזה שהתעסקות עם כל עניין של הפצת היהדות הייתה כרוכה בסכנה ממש, ואף על פי כן לא נרתע משום דבר ומסר את נפשו על מילוי העבודה והשליחות של מו"ח אדמו"ר בענייני הפצת היהדות}}. 

בשנים [[תרס"ד]]-[[תרפ"ד]] (1904-24) כיהן כרב בקזמירוב, קלימוב, מגלין ובנובוזיבקוב. ובשנת [[תרע"ח]] (1918) התמנה כחבר הפרלמנט האוקראיני ב[[קייב]].

בשנת [[תרע"ט]] (1919) התמנה כחבר המועצה היהודית הלאומית באוקראינה. ובשנת [[תר"פ]] (1920) כחבר ומזכיר הכנסייה הלאומית היהודית באוקראינה.

בימי שלטון הקומוניסטים היה מזכיר אספת הרבנים בקורוסטון. ובשנת [[תרפ"א]] (1921) ערך ברוסיה מאסף תורני בשם "יגדיל תורה". לאחר זמן הפסיק הבטאון לצאת, ובשנת [[תרפ"ח]] הוציא את הקובץ מחדש יחד עם הרב [[יחזקאל אברמסקי]], רבה של סלוצק.

בקייב ערך את הקובץ המדיני "אחדות".

===קשריו עם הרבי הריי"צ===

בחודש [[חשוון]] [[תרפ"ז]], פתח [[הרבי הריי"צ]] [[ועידת רבני רוסיה|ועידה של רבני רוסיה הסובייטית]] ומינה את הרב זוין למזכיר הועידה. הרב זוין נאם בועידה על מצב הקהילות היהודיות ברחבי רוסיה, וכובד גם בנעילתה.

קודם צאתו של הרבי מרוסיה, ב[[כ"ד תשרי]] [[תרפ"ח]], הקים הרבי מטה של ארבעה רבנים שעבדו יחד עמו בהפצת היהדות. בין הרבנים היה גם הרב זוין. הרבי תמך כספית במטה גם לאחר יציאתו מהמדינה.

כש[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|נאסר הרבי]] בשנת [[תרפ"ז]], שלחו מבית הרבי מברק לרב זוין, וכדי לא לסבכו בצרות, כתבו במברק שהדוד נלקח לבית החולים. הרב זוין שלח מברק ברכה חזרה, וחתם בשם פרטי: ברוך, ובשם משפחה: מתיר אסורים. הרבי נהנה מאד מההמצאה ושיבח אותה כמה פעמים לאחר מכן. כשהשתחרר הרבי, ב[[י"ב תמוז]] שלחו מברק נוסף שהדוד שוחרר.

ב[[תשעה באב]], [[תרפ"ז]] ערך ביקור אצל הרבי הריי"צ. הביקור ארך שש שעות, בהם סיפר לו הרבי את כל פרשת המאסר, כשבכוונתו שהרב זוין יעלה את הדברים ששמע על הכתב, אך לבסוף לא יצא הדבר לפועל והרבי כתב בעצמו את [[רשימת המאסר]].

בשנים [[תרפ"ט]]-[[תר"צ]], כשביקר הרבי ב[[ארצות הברית]] במטרה לאסוף כסף עבור יהודי ברית המועצות, שלח הרב זוין מכתב ובו מתאר את מצב הדת בברית המועצות. המכתב הודפס אז בעיתון בשפת ה[[אידיש]], שהופיע ב[[שיקגו]].

במשך השנים ביקש ממנו [[אדמו"ר הריי"צ]] פעמים רבות שישלח לו מה[[סיפורי חסידים]] שאסף וליקט, ואף העיר לו דיוקים שונים על חלק מהסיפורים.

==הכרותו עם הרבי==

בתקופה בה עלתה ההצעה לשידוך בין [[חתונת הרבי והרבנית#השידוך|הרבי והרבנית]], ביקש ממנו [[הרבי הריי"צ]] לשוחח עם החתן המיועד בדברי תורה. השיחה בין [[הרבי]] לרב זוין ארכה לילה שלם, בעת הנסיעה ברכבת. הרב זוין התפעל מאוד מגאונותו ומסר את התרשמותו לרבי הריי"צ.

כעשרים וחמש שנה לאחר מכן, לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"י]], היה מהראשונים שחתמו על [[כתב התקשרות|כתב ההתקשרות]] ל{{ה|רבי}}.

על-אף שמעולם לא נסע בעצמו לרבי, התעניין מאד כל הזמן מהנעשה בחצר הרבי. כשנסע הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] אל הרבי, סיכמו ביניהם שהוא יספר לו על חוויותיו. מיד עם הגעתו [[ארץ הקודש|ארצה]] נפגשו שניהם, וחלקו את החוויות.

==צאתו מרוסיה ועלייתו לארץ ישראל==

מאמצים רבים נעשו כדי להוציא את הרב זוין מ[[ברית המועצות]]. כאשר [[הרבי הריי"צ]] עצמו גילה מעורבות רבה בענין, ופנה במכתבים ל[[אברהם יצחק קוק|רב קוק]] בבקשה לסייע לו לצאת מרוסיה.

בשנת [[תרצ"ה]] פדהו הרב [[יחזקאל אברמסקי]] (שכבר כיהן כרב העיר [[לונדון]]), מידי הסובייטים תמורת סכום כסף גדול. ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] כתב על הגעתו "ארי עלה מבבל".

עם עלותו ל[[ארץ הקודש]] התיישב ב[[תל אביב]], וזמן קצר לאחר מכן מונה לכהן כרב קהילת [[חב"ד]], והיה למעשה הרב הראשון לקהילת חב"ד בעיר. 

שימש כדוברם של רבני רוסיה, שרבים מהם עלו לארץ, ועסק רבות בעידוד רבנים ואישי ציבור בכדי שיפעלו לסייע ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בהצלה גשמית ורוחנית של יהודי ברית המועצות.

כתב בקביעות מאמרים ב"[[הבוקר]]" ובשבועון החרדי "היסוד", בין השאר על היהודים והיהדות ברוסיה הסובייטית. כשנוסד עיתון "[[הצפה]]" כתב בקביעות מדור ביקורת על ספרים תורניים חדשים שיצאו לאור.

===תקופת ירושלים=== 

ב[[חודש מנחם אב]] [[תרצ"ז]], קיבל את הסכמת [[הרבי הריי"צ]] לקבל משרת מורה לתלמוד ב[[בית מדרש|בית המדרש]] ל[[מורה|מורים]] ו[[רבנים]] של ה[[תנועת המזרחי|מזרחי]] ב[[ירושלים]], והעתיק לשם את מקום מגוריו, שם התגורר עד יומו האחרון. 

ביושבו בירושלים, התמנה לחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, פרסם מאמרים וחידושי-תורה רבים בעיתונות החרדית, התורנית והכללית, ועמד ביחסים הדוקים עם [[הרבי]]{{הערה|1=ואף הקדיש לו מקום של כבוד בהקדמה לכרך הט"ז של ה'[[אנציקלופדיה תלמודית]]'.}}. זכה לעידודים מהרבי על כל ספריו, והיה בא כוחו של הרבי בכל הקשור לקשר עם הפרזידנט של מדינת ישראל, מר [[שז"ר]]. בשנת [[תש"כ]] (1960) קיבל את פרס ישראל לספרות.

בירושלים, אף החל לערוך את ה"[[אנציקלופדיה תלמודית]]"{{הערה|1=הכרך הראשון שלה יצא בשנת [[תש"ו]] - 1946.}}, והיה העורך הראשי של הסדרה עד לפטירתו בכ"א [[אדר שני]] בשנת [[תשל"ח]].

הרב זוין היה שותף ביסוד ואף מסר במשך תקופה את [[חוגי חן למשנת חב"ד]].

===ייסוד בית דין רבני חב"ד=== 
בשנת [[תשל"ה]] פנה הרבי בבקשה לייסד את [[בית דין רבני חב"ד]] בארה"ק שיהווה מסגרת רבנית כללית לרבני חב"ד בארץ ישראל, הרבי הורה שהרב זוין יעמוד בתור אב"ד, והוא עמד בתפקיד זה עד לפטירתו בשנת [[תשל"ח]].

==האנציקלופדיה התלמודית==
{{ערך מורחב|אנציקלופדיה תלמודית}}
הרב זוין יסד יחד עם הרב מאיר בר-אילן את מפעל האנציקלופדיה התלמודית בשנת [[ה'תש"ב]]. במסגרת זו הכין את רשימת הערכים וערכי המשנה וקבע את שיטת וסגנון הכתיבה של האנציקלופדיה. ערך את שנים עשר הכרכים שיצאו לאור בימי חייו.

האנציקלופדיה התלמודית הייתה גולת הכותרת ביצירותיו. מעת שהחל לעסוק בכתיבתה ועריכתה, הרב זוין התמסר אליה כמעט באופן מוחלט ונעשה הדבר למפעל חייו, במשך שלושים וחמש שנות חייו האחרונות. י"ב הכרכים הראשונים שיצאו, נכתבו בכתב ידו.

פרסומו הגדול וההערכה הרבה לה זכה גרמו לכך שעם פטירתו של [[הרבנות הראשית|הרב הראשי לישראל]], [[הרב הרצוג]] בשנת [[תשי"ט]], הופעל לחץ גדול מאוד על הרב זוין מכל פלגי הציבור להציג את מועמדותו לתפקיד. על אף זאת, הוא סירב בכל תוקף. אחד הטעמים לסירובו, היה מפני האנציקלופדיה התלמודית. הוא הכיר בחשיבותה וידע שאם יטול את תפקיד הרבנות, לא יוכל להמשיך בעריכתה.

==משפחתו==
;ילדיו
* מרת שושנה.
* הרב אהרן זווין.

;נכדיו
*הרב [[נחום זווין]] - רב שכונת קריית אליהו, חיפה.

== ספריו ==
מלבד האנציקלופדיה תלמודית, רוב ספריו הינם אסופות של מאמרים שנתפרסמו על ידו בביטאונים שונים במשך השנים, וכונסו תחת קורת גג אחת.
*'''[[אנציקלופדיה תלמודית]]''', נכון לשנת [[תשפ"א]] הסדרה כוללת 41 כרכים. הרב זוין כתב את 12 הכרכים הראשונים (שיצאו בחייו) והכין את רשימת הערכים לכל הכרכים הבאים.
*'''סופרים וספרים''' (ג"כ) - סקירות על ספרים תורניים שונים (בהם ה[[הגדה של הרבי]]).
*'''אישים ושיטות''' - שיטותיהם בלימוד של ראשי הישבות מהמאה אחרונה ([[הנצי"ב מוואלוז'ין]], ר' [[חיים מבריסק]], [[הרוגצ'ובי]], ר' [[מאיר שמחה הכהן]], ר' [[ברוך בער לייבוביץ']], [[החזון איש]], ר' [[איסר זלמן מלצר]], הרב [[אברהם יצחק קוק]] ועוד).
*'''המועדים בהלכה''' - נושאים הלכתיים במועדי השנה.
*'''לאור ההלכה''' - נושאים שונים בהלכה (ביניהם: המלחמה בהלכה, השלג בהלכה, הזקנה בהלכה, ה[[הלל]], [[שיר השירים]], המספר 'אלף', ועוד).
*'''סיפורי חסידים''' (ג"כ) - ליקוט של [[סיפורי חסידים|סיפורים חסידיים]] מנשיאי חב"ד ואדמו"רי פולין, מסודרים לפי פרשיות התורה ומועדי ישראל.
*'''לתורה ולמועדים''' - אמרות ורעיונות ל[[פרשת השבוע]], המבוססים ברובם על [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]].

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''.
* הקדמת צאצאי המחבר לספרו '''אישים ושיטות'''.
*יוסף אשכנזי, '''[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]''' הוצאת מכון באהלי צדיקים תשע"ב.

==קישורים חיצוניים==
* [http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1421 תולדות חייו ומאמר מאת הרב שמואל אלעזר הלפרין] - {{שטורעם}}.
*צביקי זקס, '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_59.pdf איש שהכל בו]''', בעיתון 'קרוב אליך' גליון 59 - כ"ו טבת תשע"ה{{הערה|1=[ckb.panag.co.il/Content/Images/uploaded/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%94/Karov-214-E.pdf איש שהכל בו - גליון 214].}}
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:זוין, שלמה יוסף}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ח]]