עריכת הדף "דוד לוריא"

{{בעבודה}}
רבי '''דוד לוריא''' ('''הרד"ל''') ([[תקנ"ח]] - [[ה' כסלו]] [[תרט"ז]]) היה מגדולי הפוסקים בדורו.
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תקנ"ח]] למשפחה עשירה ומיוחסת בביחוב שב[[רוסיה]]. כבר כילד, נודע כעילוי גדול ובעת זיכרון פנומנלי. בגיל 12 נסע ללמוד ב[[וילנה]] אצל רבי שאול קצנלבוגן. בגיל 13 התחתן. לאחר נישואיו המשיך ללמוד בוילנה עוד כחמש שנים, ואז חזר לביתו בביחוב. בביחוב הוא דאג למימון התלמודי תורה בעיר, ואף הקים [[ישיבה]] במקום.

הרד"ל היה מגדולי הפוסקים בדורו, ורבים היו שולחים אליו את שאלותיהם.

עסק גם בפעילות ציבורית, ודאג להפחתת הפוגרומים ברוסיה. בנוסף יצא גם נגד הרפורמים. בשנת [[תקצ"ח]] נכלא למשך חצי שנה, לאחר שהעלילו עליו, כי כתב בספריו קטעים הקוראים למרד נגד השלטון הרוסי. במשפט שנערך לאחר מכן יצא זכאי. נפטר ב[[ה' כסלו]] [[תרט"ז]], בגיל חמישים ושמונה, ממחלה קשה.

כתב חיבורים רבים על ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], ה[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], [[פרקי דרבי אליעזר]] ועוד.
==קשריו עם רבותינו נשיאנו==
מסופר על אישה אחת שנפלה ל[[יבום]] בפני שוטה שלא יכל לחלוץ, ונסעה לרבנים רבים שיתירו אותה. כאשר הגיעה לרד"ל, הוא הפנה אותה ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] בציינו כי הצמח צדק הוא גם גאון וגם בעל מופת ובוודאי יוכל להתירה. כאשר הגיעה האישה לצמח צדק, הוא קרא ליבם, וביקש ממנו לפרוט פרוטות, ולאחר שהיבם השוטה הצליח לעשות זאת, קרא לרב העיר שיערוך מעמד חליצה, בציינו לתלמוד הירושלמי שם נכתב כי שוטה היודע לפרוט פרוטות אינו שוטה. כאשר שמע על כך הרד"ל אמר: "ראו מה שתורה לשמה עושה!, כל הרבנים עברו על הירושלמי, ולא עלתה כל דעתם להתירה מהירושלמי!"{{הערה|[[יהודה חיטריק]], רשימות דברים, עמ' 121, מהדורת [[תשס"ט]].}}.
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לוריא דוד}}
[[קטגוריה:פוסקים]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרט"ז]]