עריכת הדף "יוסף יהודה מרטון"

[[קובץ:יוסף יהודה מרטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרטון]]
ר' '''יוסף יהודא מרטון''' ([[כ' סיוון]] [[תרצ"ג]] – [[כ"ט כסלו]] [[תשע"ד]]) היה [[בעל מנגן]] חסיד חב"ד תושב שכונת בית וגן ב[[ירושלים]], ממקימי מקהלת חב"ד, ומראשי העוסקים בהוצאה לאור של תקליטי חברת [[ניחו"ח]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:יוסף מרטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף מרטון בצעירותו]]
[[קובץ:ערב חב''ד בניצוח יוסף מרטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרטון (משמאל) מנצח על מקהלת חסידים במהלך "ערב חב"ד" שנערך בהיכל התרבות בתל אביב ([[אדר ב']] תש"ל)]]
הרב מרטון נולד ב[[עיירה]] שעסבורג (סיגישוארה) שבאזור טרנסילבניה ברומניה ב[[כ' סיון]] [[תרצ"ג]] לאביו הרב יעקב ולאמו מרת בילא מלכה. שני הוריו נמנים על צאצאי משפחות רבניות. סביו וסבתו, שניהם נכדיו של הגאון רבי זאב וולף הלוי רוזנבלה, שהתפרסם בספרו "חידושי הרז"ה". אימו, היא נכדתו של הגאון רבי משה הירש פוקס, ה"יד רמה", רבה של גרוסוורדיין, ומצד אמה היא נכדתו של ה"מראה יחזקאל" (רבי יחזקאל פאנעט, מחשובי הרבנים באירופה).

סבו, הרב צבי מרטון, ורעייתו הרבנית אידל, היו דמויות מרכזיות בקהילה היהודית בסיגישוארה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גזלו השכנים האנטישמיים את רכוש המשפחה. הסבתא אידל זכתה לעלות [[ארץ הקודש|ארצה]] ולאחר פטירתה נטמנה ב"חלקת הרבנים" בהר המנוחות שבגבעת שאול ירושלים.

בחודשי הקיץ של שנת [[תש"ז]] צורף יוסף יהודא לקבוצת ילדים שהועלתה לארץ ישראל על סיפונה של אוניית המעפילים "פאן יורק" (אחת משלושת הפאנים המפורסמים). חיל הים הבריטי עצר את הספינה וכלא את כל נוסעיה בקפריסין. לאחר שהייה בת שלושה חודשים ב[[קפריסין]], הגיע [[ארץ הקודש|ארצה]] וביקש להיקלט בישיבה; כך הגיע לכפר הרוא"ה וזכה ליחס אבהי וקירבה מראשי הישיבה [[משה צבי נריה|הרב נריה]] והרב צוקרמן.

כשסיים את לימודיו בישיבה ובתיכון, התגייס ל[[צה"ל]] ושירת בחיל ההנדסה; לאחר שחרורו המשיך את לימודיו בטכניון בחיפה בפקולטה להנדסה.

לאורך כל שנות נעוריו התעניין במוזיקה וגילה כישרון מצוין בתחום זה. באופן ספציפי למד ניצוח ולצד עיסוקו בהוראה (מתמטיקה ומקצועות יסוד עיוניים נוספים) עסק בארגון מקהלות. כשהגיע ל[[חיפה]], השתתף בפעילות של הקאמרית בחיפה וניצח על מקהלת הנוער של [[בני עקיבא]] ועל מקהלת בית הספר הריאלי בחיפה. בין היתר נטל חלק פעיל במופעים המוזיקליים המרשימים שהועלו בחיפה לרגל חגיגות העשור ל[[מדינת ישראל]].

==התקרבותו לחב"ד==
בשנת [[תשי"ז]] הכיר בחיפה את הטרקטוריסט החסידי הנודע הרב [[ראובן דונין]] שמשך אותו ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] והשפיע עליו להתקרב לחב"ד. בעידודו ובהשפעתו של ר' ראובן החליט ללכת לביקור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] - ואף זכה לקבל על כך ברכה חמה מהרבי נשיא דורנו. הוא הוקסם מהישיבה והאווירה הטהורה והמיוחדת שכבשה את ליבו, עזב את כל עיסוקיו בחיפה ונותר ללמוד חסידות אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], שם גם רכש ידידים רבים ובהם האחים לבית [[ליפסקר]]{{דרושה הבהרה|איזה?}} , הרב [[יצחק צבי אייזנבך]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] והרב [[משה נפרסטק]], האחים [[מזרחי]]{{דרושה הבהרה|איזה?}} ועוד. בהוראתו וברכתו של הרבי החל לנצל את ידיעותיו וכישוריו המוזיקליים בכרם חב"ד - לשחזר [[ניגונים]] עתיקים ולהפיצם בין החסידים, לרשום [[ניגונים]] מפיהם של זקני החסידים ולסייע בכל דרך לפעילות חברת [[ניח"ח]] עליה הופקד ידידו הרב [[שמואל זלמנוב]].

בשנת [[תשי"ח]] חיבר את המילים [[ניגון ופרצת|'ופרצת ימה ונגבה']] ללחן הדוברוונאי שלא היה ידוע עד אז בין החסידים. הניגון התקבל על ידי [[הרבי]], והפך להמנון כמעט רשמי של כלל הפעילות הציבורית של חסידי חב"ד ב[[הפצת המעיינות]] בעולם כולו.

בתקופת לימודיו בישיבה, היה נוסע מידי פעם לשבות ביישובים שונים יחד עם מספר מחבריו, ועושה נפשות לחסידות חב"ד{{הערה|בין תוצאות פעולותיהם, ניתן למנות את הביקור בקיבוץ משואות יצחק, שפעל את התקרבותו של הרב [[חיים בנימיני]], ראש ישיבת חב"ד בפטרפוליס בברזיל.}}.

בשנת [[תשי"ט]] התבקש על ידי הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק להתגייס למשימת חינוך - והפך למנהל ראשון של בית הספר של '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' ב[[לוד]]. עם הגעתם של עולי רומניה וצפון-אפריקה, התבקש להקים ולנהל את בית הספר במעברת עיר גנים, מוסד חינוך המפאר עד היום את שכונת "עיר גנים" במערב ירושלים.

הרב יוסף יהודא מרטון [[נישואין|נשא]] את מרת חנה גיטל בת ר' יחיאל גולדברג, והצטרף לגרעין המייסד של קהילת חב"ד בשכונת פאג"י סנהדריה (בראשות ידידו הרב [[טוביה בלוי]] שליט"א). למרבה הצער לאחר כמה שנים חלתה רעייתו ונפטרה בדמי ימיה. כעבור מספר שנים נישא בשנית למרת שיינדל ועבר לשכונת "בית וגן" שם יסד עם חבריו הרב אריה שלמה יקונט, הרב קלמן שמואלביץ, הרב אברהם זלמן ויינר, הרב אברהם שלמה פבזנר וחסידים נוספים את [[בית הכנסת]] החב"די בו התקרבו עשרות רבות מקרב בני הישיבות בבית וגן.

בשנת [[תשכ"ו]] על פי בקשת הרב [[משה סגל]] ובברכת הרבי, ייסד את המקהלה החב"דית הראשונה, שהייתה מורכבת מחסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]] ומ[[ירושלים]] (ביניהם: ר' [[זלמן ברונשטיין]], ר' [[אברהם ליסון]], ועוד), שנחלה הצלחה רבה בהופעותיה בקיסריה ובמקומות נוספים.

לאורך השנים עסק בהוצאה לאור של תקליטי [[ניחו"ח]], ובכתיבת תווים של ניגוני חב"ד, ואף שימש ככתב קבוע של מדור הניגונים ב[[בטאון חב"ד]].

בשנת [[תשמ"ח]], לרגל [[שנת הקהל]], הלחין ניגון עם מילות הפסוקים העוסקים במצוות ה'הקהל' מתוך חומש דברים: "מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות, בבוא כל ישראל לראות את פני ה' במקום אשר יבחר. הקהל את העם, האנשים והנשים והטף.. למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלוקיכם, ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת". הניגון לא פורסם אז כל כך, ובשנת הקהל [[תשע"ו]], הוקלט מחדש וזכה לפרסום רב.

נפטר ב[[כ"ט כסלו]] [[תשע"ד]] נר חמישי של [[חנוכה]] אחרי מחלה קשה.

==חיבוריו==
*'''אנעים זמירות''' - בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

==משפחתו==
*בנו, אוריאל בנימין - [[צפת]], איש חינוך, חזן ומוזיקאי. רעייתו רחל, מחנכת לגיל הרך.
*בתו, שלומית דקל - [[יקנעם]], חברת הסגל החינוכי הבכיר במכללת בית רבקה, ורעייתו של הרב [[נועם דקל]] רב ושליח בעיר יקנעם עילית.
*בתו, שרה - אשת חינוך, הפועלת בקירוב, ובהקמת שיעורי הלכה לנשים דוברות [[עברית]] ודוברות אנגלית, פסנתרנית; רעיית הרב הלל גינזבורג, מאברכי כולל מיר ב[[ירושלים]].
*בתו, חנה אסתר - רעיית הרב צבי אריה ביר, שליח הרבי בשכונת רמות בירושלים [[ירושלים]].
*בתו, נחמה - אשת חינוך, רעיית הרב דוד הורביץ, [[ירושלים]].
*בתו, חיה רחל - רעיית הרב שמואל מנדלזון, מחנך בחדר חב"ד [[ביתר עלית]].
*בנו, יצחק חיים - [[ביתר עלית]], יו"ר אגף 'חסד מנחם מענדל' בכולל חב"ד.
*בתו, דבורה - רעיית הרב דניאל מקוביצקי, [[אלעד]], מורה בתיכון [[בית רבקה]] ב[[כפר חב"ד]].
*בנו, יעקב - איש חינוך, בעל תפילה ובעל קורא. רעייתו מרת דבורה לאה, מחברת 'מבראשית' - התמצאות בחומש, מקראה לגיל הרך, [[לוד]].
*בנו, הרב פנחס - רב ושליח הרבי בגבעת הרקפות [[קריית ביאליק]].

==לקריאה נוספת==
*'''[[סיפור אישי (ספר)|סיפור אישי]]''' - [[פרדי ברוד]], עמ' 260, ראיון עם בתו דבורה מקוביצקי.
*'''[[שבועון כפר חב"ד]]''' - גליון לחג הפסח תשס"ז, הרב מרטון מספר לבנו את סיפור חייו.

==קישורים חיצוניים==
*[http://video.yahadoot.com/8855 לדעת לקרוא בתורה] - שיעור וידאו עם הרב מרטון.
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=444 היו ימים: מקהלת חסידי חב"ד בניצוח הרב יוסף מרטון] {{תמונה}}
*[http://chabad.info/video/musical-videos/שירים/הרב-מרטון-עה-שר-את-שירו-על-שנת-הקהל/ הרב מרטון שר את הניגון שלו על שנת הקהל] - {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/music/שמחה-פרידמן-ועמי-כהן-עם-הניגון-שחיכה-28-ש/ שמחה פרידמן ועמי כהן עם הניגון שחיכה 28 שנים – "הקהל"!] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/video/musical-videos/שירים/מקהלת-תת-חברון-שרים-את-הניגון-של-המלחי/ מקהלת ת"ת [[חברון]] שרים את הניגון של המלחין החב"די ל'הקהל'] - {{וידאו}} {{אינפו}}
*{{קישור שטורעם|90105|news|סיפורו של המנצח ● יין ישן וטוב|הרב משה מרינובסקי|י"ד במנחם-אב תשע"ו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מרטון, יוסף יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת כפר הרא"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]