עריכת הדף "צרפת"

מדינת '''צרפת''' מהווה סמל ודוגמא למהפכתו של כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] בעולם. דבר זה נרמז בשמה: [[אותיות]] "צרפת" הינן אותיות "[[פרצת]]", וה[[גימטריה]] של המילה "צרפת" הינו [[770]] ביתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א. כחלק מענין זה ניתן לראות את לקיחתו של ניגון [[האדרת והאמונה|המנונה של מדינת צרפת]] והפיכתו לניגון חסידי ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א.

בצרפת חיים כיום כ־600 אלף יהודים, מהגדולות בקהילות ישראל בתפוצות. למרבית הקהילה זיקה חזקה לדת היהודית ולישראל. הקהילה היום היא "ספרדית" ברובה, בעיקרה יוצאת צפון אפריקה, כשמתוך קבוצה זו אחוז ניכר הם יוצאי אלג'יריה, ומיעוטים מיהודי תוניסיה ומרוקו. קיימים גם יסודות ספרדיים אחרים כגון מהגרים מטורקיה והבלקן וכן צאצאי הקהילה הספרדית הוותיקה של צרפת. האשכנזים מהווים מיעוט בקרב יהודי צרפת. היהודים מעורים היטב בחברה ובכלכלה.

== צרפת בתקופת אדמו"ר הזקן ==
בשנת [[תקנ"ט]] פרצה מלחמה בין צרפת בראשות [[נפוליאון בונפרטה]] מנהיגה של צרפת באותה העת, לבין הצאר ניקולאי. [[אדמו"ר הזקן]] סבר ש[[רוסיה]] צריכה לנצח למרות שאז יהיה קשה ליהודים בגשמיות, מפני שתחת ממשלת ושלטון צרפת היהודים יעזבו לחלוטין את היהדות, כפי שהיה עם רוב יהודי צרפת שעד לדורות האחרונים לא שמרו תורה ומצוות. [[אדמו"ר הזקן]] התבטא שנפוליאון הוא [[קליפה]] ושליח ה[[ס"מ]]. כבר אז החל ב[[בירור הניצוצות]] משם כאשר לקח את מארש הניצחון של חילי צרפת, המכונה [[מארש נפוליאון]], והפך אותו לאחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]]. מארש זה נהוג לנגנו במוצאי [[יום כיפור]] בסיום [[תפילת נעילה]].

== בתקופת אדמו"ר מהר"ש==

שינוי ביחס לצרפת החל בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]], כאשר נסע כמה פעמים לשם, כתב שם כתבי חסידות וקירב יהודים. 

==בתקופת אדמו"ר הרש"ב ==
אלו הם פרטי ביקורי כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע בצרפת (הידועים לנו):

תרמ"ד: בחורף נסע כ"ק אדמו"ר מהורש"ב לפאריז עד י"ג ניסן, לאחרי חג הפסח חזר שוב לפאריז עד אחרי חג השבועות, משם נסע למעיינות הרפואה בעיר באד בורבול (בצרפת) ונשאר שם עד אחרי חג הסוכות .

תרמ"ה: מאחר חג הסוכות עד סוף החורף נמצא בפאריז כמו"כ שהה בתקופה זו בעיר באד בורבול ובמענטון, שם הגיע לבקרו ר' זלמן זלאטאפאלסקי .

תרמ"ז: בשלהי קיץ נסע למקומות הרפואה בצרפת.

תרמ"ח: באותו עת גר אדמו"ר מהורש"ב בעיר מענאטאהן בחלק העיר הנקרא קאפמארטן.

תרס"א: בקיץ נסע לפאריז מי"א אייר עד כ"ג אייר ביחד איתו נסע ר' יעקב מרדכי בעזפאלאוו הרב מפלטבה, וגר במלוןByron הנמצא במספר 22 שברחוב Laffitte , ודרש שם ברופאים. כמו"כ הגיע באותו זמן לבקרו החסיד ר' אברהם פערסאן . את אותו ביקור ניצל כ"ק אדמו"ר מהורש"ב גם לצורך עניני הכלל.

תרס"ד:בי"ט שבט בא לפאריז , ונשאר שם עד ד' ניסן , והשתכן במלון Byron הנ"ל, ושכר שם שני חדרים מס' 3 ומס' 4, בהיותו שם עסק אודות שילוח המצות ושאר צורכי חג הפסח לאנשי חיל מבני ישראל הנמצאים במזרח הרחוק לרגלי מלחמת רוסי' ויפן , כ"ק אדמו"ר מהורש"ב פנה אז לעיתונים הגדולים: "פיגארו", "עקא דע פארי" . כמו"כ התעסק אז ברפואות אצל הפרופסורים ריימאן ובריססא .

את התוועדות פורים התוועד עם ר' זיסקינד ברלין, ור' מענדל צוקערמאן, עד השעה 12 וכך כותב כ"ק אדמו"ר מהורש"ב על התוועדות זו: "ושמחנו ת"ל, ואם כי היתה שמחה מלאכותית קצת מ"מ וכו'" .

תער"ב: מתחילת חודש שבט שהה כ"ק אדמו"ר מהורש"ב בעיר מענטאהן, ושהה ב Villa Nordi , לכבוד חג הפורים התוועד כ"ק אדמו"ר מהורש"ב שם, ובלשון כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ "היו גילויים גדולים" ,באותו ביקור השתתף כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ אשר נשאר שם בעיר מענטון לערך ג' שבועות , כמו"כ הגיעו לשם (לקראת פורים) חסידים בעלי השכלה ובעלי עבודה בתוכם הר"ר יעקב מרדכי מפלטבה, הרה"ח ר' יעקב הורביץ , והרה"ח ר' שמואל גורארי', כמו"כ השתתפו כמה מחסידי פולין כמו הגביר ר' אהרן ובנו ר' בנימין ווינר, ר' זיסקינד ביאלער מוורשה, והאחים הורנשטיין מקיוב.

באותה התוועדות צייר כ"ק אדמו"ר נ"ע את המשא ומתן שהי' בין הקב"ה ואומות העולם בנוגע למ"ת, דיבר על ההכרח של "עשה לך רב, וקנה לך חבר", ועל ההכרח אשר בעלי עסקים ילמדו חסידות , כמו"כ דיבר על הצורך להתייגע בחסידות , דובר גם על החילוק בין ניגון חזנות, ניגון תפילה וניגון חסידי .
== בתקופת אדמו"ר הריי"צ ==
[[אדמו"ר הריי"צ]] סימן פריצת דרך ביחס לצרפת, כאשר היה תקופה בצרפת, שלח לשם [[שלוחים]], ובסוף ימיו הקים שם מוסדות כגון: [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], [[בית רבקה]] וישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].

== תקופת כ"ק אדמו"ר שליט"א ==
[[הרבי]] התגורר שנים רבות ([[תרצ"ז]]-[[תש"א]])בצרפת, ולמד שם באונברסיטת סורבון. לאחר [[י"א שבט תשי"א|קבלת הנשיאות]] שלח הרבי הרבה שלוחים לצרפת.

אלפי בעלי התשובה צרפתיים הגיעו ו[[התקשרות|התקשרו]] לכ"ק אדמו"ר שליט"א, והם מהווים קהילה בולטת במיוחד כאשר הם מגיעים בקבוצה ל[[770]] ל[[חודש תשרי]] ובכלל.

בליל [[שמחת תורה]] [[תשל"ד]] החל הרבי בשירת ה"מרסלייז" (קרא: המרסייז) ההמנון הצרפתי על מילות "[[האדרת והאמונה]]" ומאז הפך ניגון זה לאחד מ[[ניגוני חב"ד]].

== ראה גם ==
[http://www.moshiach.net/blind/hebrew/dm35.pdf הרבי מדבר על הפיכת ההמנון הצרפתי לניגון חב"די]

[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]