עריכת הדף "סירטוק"

{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=חסר מקורות}}
[[קובץ:הרבי בסירטוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי לבוש בסירטוק]]
'''סירטוק''' (נקרא גם '''פראק''' או '''קפוטה'''{{הערה|בלשון חסידי חב"ד}}) הוא כינוי לבגד העליון שאותו נוהגים [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ללבוש ב[[שבת|שבתות]] וב[[מועד|מועדי ישראל]]. הסירטוק הוא חליפה ארוכה היורדת עד הברכיים, ולא כשאר החסידיות שלהם {{מונחון|קפוטה|ז'קט אותו נוהגים מרבית החסידיות ללבוש המגיע עד לתחתית הרגל}} המגיעה למטה יותר, וזאת בשל [[גזירת הלבוש]] שגזר הצאר ניקולאי.

==היסטוריה==
בתחילה נהגו חסידי חב"ד להתלבש כשאר החסידויות, דבר שהתבטא בעיקר בכך שהיו נוהגים ללכת עם חליפה עליונה ארוכה (קפוטה) כמו של שאר החסידויות בכל ימות השבוע.

בשנת [[תר"ד]] כשנגזרה [[גזירת הלבוש]] שאסרה על היהודים להמשיך ולהתלבש כפי שהיו נוהגים עד אז וצווו לקצר את מלבושיהם ולהתאימם ללבוש הרוסי. בעקבות כך נאלצו חסידי חב"ד להפרד מהקפוטה הארוכה ולהחליפה ב"פראק" רוסי, הנקרא ברוסית '''סירטוק''', באותם ימים ה'פראק' היה מלבושם של הסוחרים ובעלי הבתים המכבדים עצמם. וכך הגיע הסירטוק ל[[חב"ד]].

הסירטוק שהחסידים החלו ללבוש היה עשוי מבד עד שאמר [[הרבי]] ש"זיידענע זופיצעס" - שצריך לחזור וללבוש בגדי משי. דבריו של הרבי נאמרו אחרי שחזר על מאמר{{מקור}} של [[אדמו"ר המהר"ש]] בו הוא מבאר את מעלתו של המשי. מאז החלו רבים מחסידי חב"ד ללבוש סירטוק משי בשבתות ובמועדים.

==אצל רבותינו נשיאנו==
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[אדמו"ר הצמח צדק]] לבוש במלבוש משי לבן שאותו היו נוהגים רבותינו נשיאנו ללבוש בשבתות ובמועדים]]
מתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]], ועד לנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] לא היה נהוג אצל הרביים ללבוש סירטוק, אלא הם נהגו ללבוש קפוטת משי גדולה וארוכה, שהייתה גדולה יותר מהסירטוק.

בימי חול היו נוהגים רבותינו נשיאנו להתלבש בקפוטה שחורה וארוכה, וב[[שבת|שבתות]] ו[[מועד|מועדי ישראל]] נהגו ללכת במלבוש משי לבן. הסיבה לכך שהיו לובשים מלבוש משי לבן נעוצה בכך שלפי המסורת כך היה נוהג אף [[הבעל שם טוב]], ויש אומרים שהמקור למנהג זה אף קדום יותר ומקורו עוד ב[[האריז"ל]] שהיה נוהג ללכת בימים המסוגלים במלבוש משי לבן. והסיבה שצבעו הוא לבן היא בשל כך שהמלבושים השחורים באים לרמז לאדם על הגלות ועל החורבן, ובכך לגרום לו להצטער על ה[[גלות]] ועל חורבן הבית, אך מכיון ששבת עניינה הוא [[שמחה]] השוללת את העצב{{הערה|ראה [[תניא]] [[לקוטי אמרים]], פרק ל"א, ועד}} הלכו רבותינו נשיאנו במלבושים לבנים, וצבע לבן הוא הפך עניין הגלות ומראהו כאור, ובכך להזכיר לאדם שאחרי צער הגלות (שחור), תבוא גם [[הגאולה]] (לבן).

המנהג של חבישת המלבוש הלבן בשבתות, ואף חבישת הקפוטת משי הארוכה השתנה אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]. [[אדמו"ר המהר"ש]] החליף את מלבושים אלו לסירטוק - פראק רגיל ואף החל ללכת עם מגבעת בימות החול{{הערה|אך הוא המשיך לחבוש שטריימל בשבתות ובימים טובים, אך רק כשהיה ב[[ליובאוויטש (עיירה)|עיירה ליובאוויטש]]}}, כדרכיהם של הסוחרים בימים ההם. [[אדמו"ר המהר"ש]] הלך כך בעקבות מצבו הבריאותי שהיה רעוע, ובשל כך היה צריך פעמים רבות להלך בדרכים כדי ללכת לרופאים, וכשהיה הולך ברדכים לא היה חפץ בכך שידעו שהוא רבי, ובשל כך החליף את מלבושיו בלבושים של שאר הסוחרים החסידים{{הערה|בהקשר לכך מסופר שבאחת ממסעותיו של אדמו"ר המהר"ש הוא הגיע עד לעיירה בעלזא, שם פגש באדמו"ר יששכר דב זיע"א שבאותם ימים היה סגי נהור, כזשאל אותו האדמו"ר מה מעשיו בבעלזא השיב לא אדמו"ר המהר"ש שהוא סוחר והוא בא לסחור בסביבות העיירה, על כך אמר לו האדמו"ר מבעלזא: "אכן סוחר נינהו, הרי נאמר "כי טוב סחרה מכל סחורה"..}}.

מאותו זמן שבו החליף [[אדמו"ר המהר"ש]] את הלבושים החלו אדמו"רי חב"ד ללכת עם הסירטוק. בימות החול הלכו בסירטוק מבד, ובשבתות ובחגים נהגו ללכת בסירטוק משי. וזאת בשל הצורך בשינוי מיוחד ובתוספת גדולה במלבושים ב[[שבת קודש]] ואף מעלתו הגדולה של המשי, שדרגתו נעלת בתורת החסידות.

[[קובץ:הרבי בהלויית פעשה לאפיין..jpg|ממוזער|[[הרבי]] יוצא ל[[הלוויה|הלווית]] מרת [[פעשא לאה לאפיין]] ברחוב [[קינגסטון]]. אפשר להבחין בסירטוק המשי עליו לבש הרבי את המעיל על מנת להסתירו, וכן ניתן לראות את צדו הימני של המעיל כשהוא נמצא מעל צדו השמאלי]]
אף [[הרבי שליט"א]] נוהג ללכת בסירטוק בד בימות החול, ובסירטוק משי בשבתות ובמועדים. אך משנת [[תש"נ]] שינה הרבי את מנהגו והחל ללכת אף בימות החול בסירטוק משי, ולא רק בשבתות ובחגי ישראל, אך היה נוהג ללבוש על הסירטוק עוד מעיל או בגד. הסיבה לכך הייתה נעוצה בין השאר בכך שהסירטוק נועד לשבתות ולימים טובים ולא לימות החול, לכן הרבי נהג ללבוש על הסירטוק עוד מלבוש כדי לשמור את ייחודו לשבתות ולמועדים{{מקור|}}. עד לשנות הכפי"ם מנהג חסידים היה ללכת גם בימות השבת ומועדים בסירטוק עשוי בד, אך בעקבות שיחתו של הרבי בה הורה ל[[אנ"ש]] [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ללכת בסירטוק משי, החלו רבבות חסידים ללבוש בשבתות וחגים את סירטוק המשי{{הערה|אך גם כיום נוהגים הרבה חסידים שאין ידם משגת סירטוק משי ללבוש סירטוק בד}}.

==מנהגי חב"ד==
ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש (עיירה)|ליובאוויטש]] ה[[תמימים]] הקפידו במיוחד על לבישת מלבוש ארוך בדומה לסירטוק, ומי שלא הצליח אף תפר והוסיף לחליפתו נפח כדי שתהיה ארוכה יותר. אך מנהג זה לא השתמר וכיום לבישת הסירטוק הוא רק מיום ה[[נישואים]] ואילך, ו[[תמימים]] שעדיין לא נישאו אינם לובשים סירטוק אלא לובשים חליפה קצרה רגילה. הסיבה לכך היא מכיוון שהסירטוק קשור ל[[מקיף|אור המקיף]] מכיון שמשמעותו של הסירטוק הוא הקפת הגוף, ובחינת ה[[מקיף]] שייכת רק אצל אברכים ש[[נישואים|נישאו]], ומכיון שכך רק אלה שנשאו לובשים סירטוק{{הערה|זוהי גם הסיבה שאלה שלא התחתנו אינם לובשים [[טלית]] ו[[גרטל]]}}.

[[קובץ:הרבי בקיטל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בערב [[יום כיפור]] עם [[קיטל]], תחתיו ניתן להבחין בסירטוק]]
ב[[יום כיפור]] שבו נוהגים להתלבש בקיטל לבן, נוהגים לשים גם סירטוק אך הסירטוק מולבש ומוסתר על ידי הקיטל הלבן. הסיבה ללבישת הקיטל הלבן הוא כי ב[[יום כיפור]] בני ישראל נדמים למלאכים, ולכן לובשים קיטל לבן - כדי להדמות ל[[מלאך|מלאכים]] שהם לבנים.

כמו כן ב[[חתונה|חתונות]] ובמיוחד ב[[חופה]] נוהגים מאות רבות של [[אנ"ש]] להתלבש בקיטל ובסירטוק שלבש הרבי, ובסיום החופה מחזירים את הקיטל והסירטוק לבעליו.

===זמנים שבהם לובשים את הסירטוק===
*'''[[שבת קודש]]''' הסירטוק מתבדל מהחליפה בכך שאותו לובשים חסידי חב"ד רק בשבתות ובמועדי ישראל.
*'''[[יום טוב]]''' כמו כן חסידי חב"ד נוהגים ללבוש את הסירטוק חוץ מב[[שבת|שבתות]] גם ב[[חג|חגים]] וב[[מועד|מועדי ישראל]].
*'''[[ראש חודש]]''' מנהג חסידים הוא לשים סירטוק גם בראש חודש.
*'''תאריכים חסידים''' בכל תאריך חסידי שהוא, לגודמה [[י"ט כסלו]], [[י"א בניסן]], [[ח"י אלול]] ועוד נוהגים חסידים להתלבש בסירטוק, בדומה ל[[חג|חגים]] וימים טובים.
*'''[[יום הולדת]]''' כמו כן נוהגים הרבה מחסידי חב"ד ללבוש את הסירטוק גם בימי ההולדת שלהם.{{מקור}} 
*'''[[חתונה]]''' ביום החתונה נוהגים החתן ואביו להתלבש בסירטוק.
*'''יומי דפגרא''' כמו כן יש הרבה חסידים שנוהגים לחבוש את הסירטוק במשך כל הימים, ולא רק בשבתות ובמועדים. וזאת בשל כך שאף [[הרבי שליט"א]] נוהג לחבוש את הסירטוק במשך כל ימי החול.

==מבנה הסירטוק==
בעקבות מנהג חב"ד שבכל לבוש הצד הימני יהיה על צדו השמאלי של הלבוש, עושים את הסירטוק בצורה מיוחדת כאשר הכפתורים שלו תפורים גם בצדו השמאלי, ולא כשאר המלבושים שלהם תפור הכפתור רק בצדו הימני. הסיבה היא שכאשר סוגרים את הכפתור מצדו השמאלי של הבגד, יוצא שצד ימין נמצא על גבי צד שמאל.

צבע הסירטוק הוא שחור, ויש לכך שתי סיבות: הסיבה הראשונה היא מכיון שנכתב ב[[הלכה]]{{הערה|ראה הרמ"א בחלק יורה דעה סימן קע"ח בשם מהרי"ק (שורש פ"ח); וכן שו"ע יורה דעה, קע"ח, א.}} שמלבושיו של [[יהודי]] צרכים להיות בצבעים עדינים ורכים כגון צבעי לבן ושחור, ולא בצבעים גסים ובולטים כגון אדום. וזאת בשל כך שיהודי צריך להקרין [[ענווה]] ושפלות כלפי בוראו, ובכך ימעיט את ה'יש' וה'אני' שבו. וגם בשל כך שאסור ליהודי להידמות לגויים שלבושים בבגדים גסים ומפוארים{{הערה|ויקרא יח, ג; כ, כג}}.

הסיבה השנייה היא שהצבע השחור מזכיר לאדם דברים מצערים ורעים, ועל ידי כך שהיהודי ילבש מלבוש שחור יזכור את ה[[גלות]] וימלא צער על כך. יש אומרים שעוד מימי חורבן בית שני נהגו יהודי הגולה ללכת במלבושים שחורים כאות צער על חורבן בית המקדש{{הערה|תלמוד בבלי, ב"ק, נ"ט, ב'}}.

דבר חדש יותר שנוסף לסירטוק ברבות השנים הוא הכפתורים והכיס העליון, בתחילה דבר זה נחשב ללבוש אופנתי ולא חסידי. ומסופר שפעם אחת כשהגיע אל [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[יחידות]] חסיד שבז'קט שלבש היה כיס עליון אמר לו ע"כ [[אדמו"ר המהר"ש]] שיש אמרה האומרת "חסיד - עד הכיס", וכשהכיס נמצא למעלה יוצא שהחסיד מתקטן יותר כאשר הוא חסיד רק מראשו ועד לכיסו העליון, ולעומת זאת אם הכיס נמצא למטה יוצא שהחסיד שבו נהיה גדול יותר{{הערה|רשימות דברים חלק ב' עמוד פ"ג}}.. מכיון שפעם לא היו כפתורים לסירטוק הסירטוק נסגר על ידי ה[[גארטל]]{{הערה|דוגמה לכך ניתן לראות בציורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]}}.

לסירטוק יש ארבעה כפתורים, כאשר שניים מהם משמשים לסגירת הסירטוק, והשניים האחרים שמשו את הסוחרים בימים ההם להידוק המגבעת לחליפה. בפועל תכונות אלה נשמרו עד היום כאשר גם ב[[כובע]] נתן לראות כפתור ומקום מיוחד להכנסת כפתור ששימש את הסוחרים להידוקו לחליפתם.

==בהלכה==
מנהג חב"ד הוא להתפלל עם כובע וחליפה{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' 9; וכן ראה שו"ע אדה"ז סי' יח ס"ד}} (ובשבתות ומועד עם סירטוק) הסיבה לכך מקורה במשנה{{הערה|שבת, קי"ד א.}} שם נכתב שראוי [[תפילה|להתפלל]] ל[[הקב"ה]] במלבוש מיוחד, דבר שיבטא את אהבתו של היהודי כלפי ה', וכמו שכשאדם הולך לפני [[מלך]] בשר ודם הוא יתלבש במיטב המלבושים, ק"ו כשעומד לפני ה'.

בהקשר להלכה יש אומרים שהסירטוק חייב ב[[ציצית]], וזאת משום שבדרך כלל עשוי הסירטוק כשמאחוריו כמין "גלימה" פתוחה היוצרת בעייה של ארבע כנפות, ולכן לפי חלק מהפוסקים חייב הסירטוק ב[[ציצית]]{{הערה|ראה [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]], א' ט"ו.}}. לכן ראוי לעגל פינה מהכנף של הסירטוק כדי שהוא לא יהיה חייב ב[[ציצית]]. כיום יש חנויות המוכרות את הסירטוק כששני פינותיו האחוריות נחתכו ועוגלו, וכך אין הסירטוק שהם מיצרים חייב בציצית.

השיעור שאותו צריך לחתוך ולגזור באחד מכנפות הסירטוק כדי שלא יהיה חייב בציצית לפי הגר"ח נאה הוא 12 ס"מ על 12 ס"מ{{הערה|קצוה"ש הערות סוף ח"א על סי' ו'}}, והאשל אברהם מבוטשאטש כותב שמספיק שיראו שיש שהפינה מעוגלת{{הערה|א"א מבוטשאטש סו"ס כ"ב}}. מנהג חב"ד הוא להחמיר ולעשות כדעת הגר"ח נאה, אך יש מקום להקל{{הערה|[https://smslarav.co.il/question/58f0003406afe00001ea47e5 ראה באתר מכון הלכה חב"ד]}}.

==בחסידות==
מנהג חב"ד הוא שכאשר לובשים מלבוש עליון, הצד הימני שבו צריך לעלות על גבי הצד השמאלי. לכן עשוי הסירטוק בצורה כזו שבה הכפתורים תפורים בצד השמאלי שלו, ולא כשאר כל המלבושים שבהם הכפתורים תפורים בצד הימני. הסיבה לכך שהכפתורים של הסירטוק תפורים בצד השמאלי שלו היא שכאשר יסגרו את הסירטוק, יעלה הצד הימני שלו על צדו השמאלי. והסיבה למנהג שהצד הימני יעלה על הצד השמאלי היא שצד ימין משול ל[[קו החסד]], וצד שמאל משול ל[[קו הגבורה]], ולכן כאשר סוגרים את המלבוש העליון רצוי שצד ימין יעלה על גבי צד שמאל - ובמילים אחרות ש[[ספירת החסד]] היא זו שתמשול על [[קו הגבורה]] ולא חלילה להפך.

כמו כן ב[[חסידות]] מורחב מאוד עניינם של בגדי המשי, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] מדבר על כך במיוחד באריכות בעשרות מאמרים. בעקבות ההסברים העמוקים ב[[חסידות]] אודות דבר המעלה שבלבישת בגד משי הורה [[הרבי]] ל[[חסידים]] ללבוש סירטוק משי.
{{להשלים}}

==ראו גם==
*[[קיטל]]
*[[גרטל]]
*[[טלית]]

==קישורים חיצוניים==
*הרב יוסי פלטיאל, '''[https://anash.org/why-doesnt-chabad-wear-long-jackets-like-other-chassidim/ מדוע בחב"ד לא נהוג ללבוש מעיל ארוך כמו בחסידויות אחרות]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:לבושים חסידיים]]