עריכת הדף "המכתב הארוך"

{{לשכתב|ויקיזציה}}
[[קובץ:המכתב הארוך כתיק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום כתב ידו הקדושה של כ"ק אדמו"ר הריי"צ מהעמוד הראשון מתוך "המכתב הארוך", על דפי בלאנק מבית ההבראה בעיירת הנופש פורקרסדורף.]]
[[קובץ:בית ההבראה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית ההבראה בעיירת הנופש פורקרסדורף, שבו שהה כ"ק אדמו"ר הריי"צ ועל דפי הבלאק שלו כתב המכתב.]]
'''המכתב הארוך''' (ב[[אידיש]]: '''דער לאַנגער בריוו''') הוא כינוי למכתב שכתב [[הרבי הריי"צ]] לבתו [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] בשנת [[תרצ"ה]], בו מסופר בעיקר על מסעו של רבי [[מרדכי הצדיק]], מתלמידי [[הבעל שם טוב]], לקרב את חבריו רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]], שלימים היה מרבותיו של [[אדמו"ר הזקן]], ורבי [[חיים הפרוש]], שלימים קירב את רבי [[אברהם מקאליסק]] לחסידות, לרבו ול[[תורת החסידות]].

הרבי הריי"צ כתבו במדינת אוסטריה בחורף שנת תרצ"ה{{הערה|על פי הנכתב במכתב}}, על דפי בלאנק מבית ההבראה בעיירת הנופש פורקרסדורף בו שהה אז בחודשים אלו לצרכי בריאותו על פי הוראת הרופאים.

==מהות המכתב==
אגרת זו מציירת לפנינו "תמונה חיה" מהמפיכה הגדולה שחוללה שיטת החסידות בהשקפותיהם ושאיפותיהם של בני תורה בדור ההוא. ככל שהקורא ממשיך לקרוא את האגרת הוא מתחיל להרגיש "המהפכה הנפשית" של חסידי הבעל-שם-טוב הראשונים, ואת גודל התמסרותם להפיץ את דרך החסידות שנתגלתה על ידי מורנו הבעש"ט.

אדמו"ר הריי"צ מזכיר סיפור זה בכמה מאגרותיו ושיחותיו, אך באגרת זו בא הסיפור בארוכה ובפרטיות.

וכך הוא כותב באגרת אחרת{{הערה|ח' תמוז תרצ"ט.}}:
{{ציטוט|תוכן="שלשה אנשים תלמידי ישיבת סמארגאן אשר היו הראשונים שהביאו תורתו והדרכתו של מורינו הבעש"ט נ"ע בשנת תק"י-י"ב בערך ברוסיא הלבנה, ואחד מהם הי' ר' מרדכי נ"ע אשר הוא הי' הראשון ביניהם אשר לסיבה מן הסיבות הלך לחבל וואהלין ושם שמע את שמע מורנו הבעש"ט נ"ע והלך למעזיבוז.
בהיותו במעזיבוז משך זמן רב וכבר תודה לא-ל למד ארחות חיים בהדרכת הבעש"ט הנה באחד הימים שמע מאת הבעש"ט מאמר זה:
{{מונחון|א נשמה קומט אראפ אויף דער וועלט און לעבט אפ זיעבעציג אכציג יאהר צוליב טאן א טובה א אידין אין רוחניות ובפרט אין גשמיות|נשמה יורדת לעולם וחיה שבעים-שמונים שנה על מנת לעשות טובה ליהודי ברוחניות ובפרט בגשמיות}}.
דברי קדש מורנו הבעש"ט נ"ע עשו רושם אדיר על הר' מרדכי ויעזוב את מעזיבוז וילך לחפש את העילויים ר' ישכר דוב ור' חיים חבריו מלפנים בישיבת סמארגאן להודיעם את הדרך החדשה אשר קיבל בבית מדרשו של מורנו הבעש"ט נ"ע ואחר נדודים רבים מצא אותם ומהם – מהשלשה אלה – הושתו כרם החסידות ברוסיא הלבנה".}}

==קיצור המכתב==
ר' מרדכי שזכה להכיר את הבעש"ט ולהתקרב לאורו, נזכר בחבריו הטובים מנוער ר' יששכר דוב ור' חיים ועלה בלבו לחפשם ולקרבם למורנו הבעש"ט. לאחר נדודים רבים מצא את ר' חיים בעיר [[דוברובנה]] וגילה שבמרוצת השנים הפך ל"פרוש" שהתנתק מכל הסובב אותו. 

צער רב נתמלא ר"מ בראותו את הנהגת חברו העובד את ה' ב[[עצבות]], מתוך ישות ו[[גאוה]] ומנותק מכל הסובבים אותו (היפך מדרך החסידות).

אט אט הצליח הר"מ להשפיע על הר"ח לשנות את דרכיו. כשהבחינו אנשי העיר בעובדה שר"ח מעריך מאוד את ר"מ, החליטו למנות את ר' מרדכי ל"[[מגיד]]" העיר. ר"מ קיבל את ההצעה והתגלה לקהל כפה מפיק מרגליות המעורר ל[[עבודת ה']] באופן נפלא. השפעתו של ר"מ החל לתת את אותותיו בעיר ובמיוחד היה הדבר ניכר על ר"ח שנהי' איש זריז ומלא חיות וראו עליו שינוי מן הקצה אל הקצה.

באותה השנה בה שהה ר' מרדכי בעיר דוברובנה בימים הנוראים נחקקה היטב בזכרון האנשים. תפילותיו של ר"מ ב[[ראש השנה]] וב[[יום הכיפורים]] שארכו שעות רבות, עוררו את כל הקהל. במיוחד פעל הדבר על ר"ח, שהגיע במוצאי יום הכיפורים לר"מ והנה רואה כיצד הוא עדיין עומד בעיצומה של התפילה.

לאחר [[תפילת ערבית]] ו[[קידוש לבנה]] יצאו ר"מ ור"ח בריקוד נלהב ולאחר מכן החל ר"מ לשוחח בענין "[[מצוה]] בלא כוונה" ואופן עבודת ה' הנכון והרצוי ובסיימו את הדברים לימד את כל הקהל הגדול שהתקבצו סביבו את הניגון המכונה "חפש ומצא" – ניגון שנהגו לנגן במחיצת הבעש"ט – וביאר את תוכנם של כל תנועות הניגון. 

למחרת הייתה כל העיר כמרקחה עקב מה שאירע במוצאי היום הקדוש, במיוחד כשנודע שכעת עומד המגיד בעיצומה של תפילת שחרית בבית המדרש הגדול. תיכף התפתחה שיחה תורנית בין גדולי הלמדנים, בה דנו על הנהגתו של המגיד שלמרות שכבר הגיע זמן מנחה הוא אוחז עדיין בתפילת [[שמונה עשרה]] של [[שחרית]]. מטבע הדברים המשיכו לשוחח אודות הבעש"ט. 

אחד מגדולי הלומדים נזכר בסיפור מהבעש"ט שסיפר להם המגיד ר' מרדכי. לאחר מכן המשיכו לספר עניינים ומעשיות ששמעו מר' מרדכי.

==התגלות האגרת==
המכתב נכתב על ידי הרבי הריי"צ שכנראה לא סיים לכתבו אך מסרו לבתו הרבנית חיה מושקא, המכתב המקורי נמצא ב[[ספריית ליובאוויטש]].

העתקות של המכתב מסתובבות בקרב [[חסידי חב"ד]] כבר שנים רבות (עוד טרם הדפסת סדרת [[אגרות קודש]]) ישנם שמועות שהמכתב נגנב מ[[פרזידנט 1304|בית הרבי]]{{מקור}}. לאידך מסופר{{מקור}} כי הרבנית נתנה אותו לאחד החסידים לקרוא, והוא עשה העתק מהמכתב, והחזיר את המקור לרבנית.

==הדפסות שונות של האגרת==
*האגרת נדפסה על ידי [[היכל מנחם בורו פארק]] בתשע"א, תחת השם "חסידי הבעש"ט בראשית דרכם" כאשר בעמוד בצד אחד של העמוד נמצא המקור{{הערה|המוצאים לאור השמיטו מספר קטעים בתחילת האגרת.}} ומולו התרגום ל[[לשון הקודש]].

*בספר "[[שמועות וסיפורים]]", ו[[אוצר סיפורי חב"ד]], נדפסו שני תרגומים שונים של האגרת.

*בתשורה בשם '''[https://files.anash.org/uploads/2021/02/%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%A9%D7%9C%D7%9C-%D7%A8%D7%91.pdf כמוצא שלל רב]''' מחתונת אלעזר הכהן והודיה כהן, אור לכ"ד טבת תשפ"א, נדפס המכתב בלה"ק ואידיש בצירוף צילומי כתי"ק על רובו כולו של המכתב.

==לקריאה נוספת==
*'''מכתב לדורות''', מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1896 עמוד 24

==קישורים חיצוניים==
* {{היברובוקס|'''[[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]]''', חלק ג', ברוקלין תשמ"ג|איגרת תש"נ|31619||עמוד=196}}
* {{אוצר החכמה||'''חסידי הבעש"ט בראשית דרכם'''|181097|[[היכל מנחם (בורו פארק)|היכל מנחם]], ניו יורק תשע"א}}
*'''[https://files.anash.org/uploads/2021/02/%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%A9%D7%9C%D7%9C-%D7%A8%D7%91.pdf כמוצא שלל רב]''', תצלום המכתב ב[[גוף כתב יד קודש|גוף כתב ידו הקדוש]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]]