עריכת הדף "אברהם יהושע העשיל מאפטא"

[[קובץ:אפטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית מדרשו של רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא]]
[[קובץ:קבר אברהם יהושע העשיל מאפטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו]]
הרב '''אברהם יהושע העשיל מאפטא''' (נקרא גם הרבי מאפטא ולפי זה כונה אפטר רב (Apter Ruv), והאוהב ישראל על פי ספרו) נולד בז'מיגריד (Zhmigrid) ב[[פולין]] ב[[תק"ח]] ונפטר ב[[מז'יבוז']] באימפריה הרוסית (כיום ב[[אוקראינה]]) ב[[ה' בניסן]], [[תקפ"ה]].

==תולדות חיים==
הרבי מאפטא היה נצר למשפחות רבניות מפורסמות מצד שני הוריו, ואביו, הרב שמואל, שכיהן כר[[אב"ד]] ניישטאט ("עיר חדש"), היה מחשובי רבני פולין. עוד בילדותו, הפגין הרב מאפטא יכולות מבטיחות. הוא למד אצל רבי [[אלימלך מליז'נסק]] ונודע כבקי גדול ב[[תלמוד]]. החל את דרכו כרב ה[[עיירה]] קולובשובה בפולין, וב[[תק"ס]] הסכים להתמנות ל[[רב]] ב[[אפטא]]. ב[[תקס"ח]] הוזמן להיות [[רב|לרב]] ב[[יאסי]], על ידי הבנקאי ה[[חסידות|חסיד]] יחיאל דניאל, שהבטיח להעמיד לרשותו בית בו יוכל לארח את הבאים ללמוד איתו [[תורה]]. 

ב[[תקע"ו]], לאחר פטירת האדמו"ר של מז'יבוז' ולאחר מחלוקות בקהילת יאסי, עזב והתיישב ב[[מז'יבוז']], עירו של [[הבעש"ט]] וערש [[חסידות|החסידות]], שם זכה בהערצתם של [[חסידים]] רבים. הוא המשיך לשמור על קשרים עם הקהילות החסידיות של נסיכות מולדובה ונקרא לעיתים, כדי לפתור בעיות [[הלכה|הלכתיות]]. תכונתו הבולטת ביותר הייתה אהבתו לכל [[יהודי]]. כתב שני ספרים בשם "תורת אמת" (לבוב [[תרי"א]]) ו"אוהב ישראל" (ז'יטומיר [[תרכ"ה]]) שעל שמו כונה ה"אוהב ישראל".

הרבי מאפטא נקבר ב[[מז'יבוז']] ליד [[הבעש"ט]] ו[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] מציין את קברו. האגדה החסידית מספרת ש[[מלאכים]] נשאו את גופתו וקברוה [[בית קברות|בבית הקברות]] [[טבריה|בטבריה]] שם מוצבת אבן סמלית לכבודו. ביאסי הוקם בית כנסת על שמו.

==עבודה מספר התניא==
רבי יוסף מאיר מספינקא העיד משמו שלקח לו דרך בעבודה מ[[ספר התניא]], ושאמר שדרך התניא היא הדרך שהלכו בה [[האבות]] הקדושים [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]].{{הערה|1=תולדות התניא מונקאטש.}}

==יחסיו עם אדמו"ר הזקן==
לאחר שבני בלייעל ניסו לגרום למריבה בין הרב מאפטא ל[[אדמו"ר הזקן]], כתב לו [[אדמו"ר הזקן]] מכתב ש"חיל ורעדה אחזתני שאנשים בני בלייעל רוצים לעשות ריב ומדון בין אנשים אוהבים כמונו, שאוהב אני את רום מעלת קדושתו ותורתו הרמה עד בלי קץ..."{{הערה|1=מפי הרמ"ל שפירא, [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 28.}}

למרות זאת, הצליחה עצתם של אנשי הבלייעל, ובפרט לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] שרר ריב קשה בין חסידי אפטא ל[[חסידי חב"ד]].

הרבי אמר אודות ה"אוהב ישראל" מאפטא: "בכלל ספריו אינם נזכרים בחסידות [חב"ד]. אחרים כן מובאים, כמו הרה"ק וכו' ר' נחום מטשערנאביל, שלא לדבר על דברי הרה"ק וכו' ר' לוי יצחק מנארדיטשוב, ועוד, אך מהנ"ל אין מביאים. לא שמעתי טעם לדבר, אך ייתכן שזהו מצד המחלוקת שהיתה לו עם אדמו"ר הזקן" (המלך במסיבו, חלק א, עמ' מז).
 
כאשר החסיד רבי [[יצחק משה מיאסי]] חזר [[חסידות]] בבית מדרשו מבלי שידע שזהו בית מדרשו, הוא הקפיד מאוד, מפני שסבר שאין לומר דברי חסידות ברבים, וקיללו שלא יוציא את שנתו. כאשר רבי משה יצחק חזר ל[[אדמו"ר האמצעי]] וסיפר על הקללה ש'זכה' לה בשוגג, ניחמו ה[[אדמו"ר האמצעי]] ובירכו שיאריך ימים יותר מבניו של הרב מאפטא, וכך אכן היה.{{הערה|1= [[אוצר סיפורי חב"ד]] חלק ט"ז עמ' 63.}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי אפטא]]