עריכת הדף "ניצוץ"

'''ניצוץ''' הוא משל לכל דבר שמצד "גודלו" הינו קטן וחסר ערך, אך מצד "מהותו" הוא חלק מהדבר עצמו ולא "התפשטות" בלבד. וכמו ההפרש בין אור הנר שהוא רק הארה והתפשטות (ואינו יכול לגרום שריפה אלא רק מאיר את סביבתו), לעומת ניצוץ מהנר שהוא ממש מהות של אש (ויכול לגרום שריפה){{הערה|על פי ביאור על התניא לר' שמואל גרונם אסתרמן פרק מ"ב, ובאריכות בהמשך בשעה שהקדימו, יום ב' דחה"ש תער"ב אות י' וש"נ.}}.

==בעולמות==
האורות- הארה, והכלים– ניצוץ:

כתב הרקנטי{{הערה|בטעמי המצות שלו בסופו (בחלק שלא נדפס ונמצא בכת"י) הובאו דבריו בפירוש החייט מנחת יהודה) לספר מערכת האלקות פ"ג (כ"ח סע"א ואילך (בדפוס מנטובה שי"ח), במגדל דוד על שה"ש להרדב"ז, ובפרק ו' בפרדס (להרמ"ק) שער ד (שער עצמות וכלים) פ"א.}} שהאורות דאצילות '''נאצלו''' מן הרוח, כשלהבת הקשורה בגחלת. דהיינו, ש(אם היות שהאור דבוק במקור, ומעין המקור) מהותם אינה אלוקות ממש אלא הארה בלבד,

אבל הכלים הם בבחינת התנוצצות. כמו שהניצוץ הוא מהות האש ממש (ואך זו בלבד שהוא נבדל), כך הכלים לגבי מקורם באוא"ס הבל"ג (והרשימו לפני הצמצום): מצד אחד הם באין ערוך (ניצוץ בלבד) מכל מקום הרי זה רק ריחוק והבדלה – אבל היא אותה המהות ממש.{{הערה|בשעה שהקדימו, יום ב' דחה"ש תער"ב אות י'.}}.


==ניצוץ בורא – ניצוץ נברא==
===בעולמות===
כותב האר"י ז"ל{{הערה|ע"ח שער דרושי אבי"ע פ"א, הובא בלקו"ת פ' ראה כ"ז סע"א ובכ"מ.}}, כי מאחר ומרחק המאציל מן הנאצל כרחוק השמים מן הארץ, שהם ב' קצוות  - איך יאיר זה בזה ואיך יברא זה את זה אם לא היה דבר ממוצע ביניהן ומחברם, ויהיה בחי' קרובה אל המאציל וקרוב אל הנאצל? כי בהכרח שתהיה מדרגה אמצעית בין המאציל לנאצל, ובחינה זו נקראת "כתר", וכלולה משתי בחינות: מדרגה האחרונה שבאין סוף (מלכות דאין סוף), ומדרגה הראשונה שבנאצלים{{הערה|והן פנימיות וחיצוניות הכתר, עתיק ואריך.}}. בחינת מלכות דאין סוף היא "ניצוץ" בלבד מהבורא{{הערה|ובלשון הע"ח שם: "שהיא הבחינה היותר תחתונה ושפלה מכל בחינות אין סוף, וכאלו נאמר דרך משל שהוא בחינת מלכות שבמלכות. ואע"פ שאינו כך, כי אין שם דמות וספירה ח"ו כלל, רק לשכך האוזן".}}, והיא מתלבשת בבחינה השניה – '''ניצוץ נברא''', שהיא המדרגה העליונה מכל מה שבכל הנאצלים, ויש בה שרש כל הנאצלים{{הערה|ובחינה זו היא חיצוניות הכתר, ונקראת "אריך אנפין".}}.
,
===בנשמות===
לידת הנשמות{{הערה|לכל זה ראה ד"ה ויהי אומן את הדסה תשיג, ובביאורי ר' שמואל גרונם אסתרמן על התניא פרק ב'.}} היא ממלכות דאצילות{{הערה|תניא, אגה"ק כ'.}}. נמצא שהיא פנימיות ושורש הנשמה ולכן נקראת "פנים"{{הערה|ולהעיר, שארבעת הבחינות פנים, ימין, שמאל ואחור הם כנגד ארבעת העולמות אבי"ע. ומלכות דאצילות היא הדרגה האחרונה שב"פנים".}}.

אך כל זה הוא שורשה '''הגלוי''' של הנשמה, ואילו שורשה הראשון הוא "יחידה" (בחינת "מחצב הנשמות", לבושי א"ק) – '''ניצוץ נברא''', ובו מתלבש '''ניצוץ בורא''' (בחינת "מחצב הספירות", עצמות א"ק, שבו מלובשת הדרגה האחרונה שבאור אין סוף שלפני הצמצום – מלכות דאין סוף).
{{ערך מורחב|ערכים=[[יחידה]], [[עצם הנשמה]]}}

==ניצוץ מנשמת משה אצל כל אחד==
עניינו של משה{{הערה|ליקוטי תורה פקודי, ד"ה אלה פקודי המשכן אות ח'.}} הוא  מסירות נפש על אלוקות באופן ד"שכינה מדברת מתוך גרונו", ודבר זה שייך לכל אחד ואחד מישראל – כי בכל אחד יש חלק ממשי, '''ניצוץ''', מנשמת משה רבינו ע"ה.

אלא שאצל כל ישראל ניצוץ זה הוא בהעלם גדול, כפי שמובא בתניא "כשמש המאיר מתחת לארץ לשישים ריבוא כוכבים"{{הערה|אגרת הקודש "ביאור" לסימן כ"ז, בדרושי ל"ג בעומר בסידור עם דא"ח דף ד"ש עמ' ב-ג ובכמה מקומות.}} ולכן צריך עבודה להוציאו מהכח אל הפועל, ואילו אצל החכמים מלובש ניצוץ זה בגלוי, '''וישירות בגוף''' (בלא ממוצע הנפש){{הערה|הערות על התניא בצירוף מ"מ ליקוטים ופירושים, חיטריק, בפרק מ"ב.}}, ובד"ה באתי לגני תשכ"א{{ הערה|בהערה 102.}} מביא הרבי{{ הערה|מספר הגלגולים ליקוטים ד"ה רשב"י (בדפוס פרנקפורט תמ"ד לו סע"ד, ובדפוס וילנא תרמ"ו ס"ה ב'.}} לגבי רשב"י ורב המנונא סבא שהיו גלגול "וניצוץ" מנשמת משה. דהיינו, שאצלם היה ניצוץ זה בהתלבשות בגוף ובגילוי.

==ניצוץ משיח==
במשך שנת תשנ"ב הביא הרבי (כמה וכמה פעמים במשך השנה{{ הערה|בערב שמחת תורה (בסעיף ה'), בשבת וירא (סעיף י"א), בפרשת תולדות (בסעיף ב') ועוד.}}) מספר "מאור עיניים"{{הערה|(למנחם נחום מטשערנוביל, בסוף פרשת פנחס. יצא לאור ע"י תלמידיו, ומובאים שם  בקיצור תולדות חייו.}} שבכל אחד ואחת מישראל ישנו ניצוץ משיח, שהוא בחינת היחידה שבו, שהיא ניצוץ מבחינת היחידה הכללית נשמתו של – משיח. וגילוי זה פועל חידוש בכל מציאותו ובכל עניניו שנעשים חדורים בבחינת היחידה.

{{ערך מורחב|ניצוץ משיח}}

==ניצוץ המשלח==
ישנם אמנם כמה דרגות ואופנים בשליחות{{ הערה|'''א.''' רק הפעולה היא של המשלח, '''ב.''' גם כח העשיה הוא של המשלח, '''ג.''' שלוחו של אדם כמותו.}}, אבל בכל דרגא ואופן שבשליחות ישנו גם הענין העיקרי בשליחות '''מציאותו של המשלח'''. ואפילו כשרק כח הפעולה של השליח מתייחס להמשלח ישנו גם איזה קשר ושייכות למשלח – ושייכות זו אינה רק "הארה" אלא '''ניצוץ'''{{הערה|תורת מנחם תשמ"ה, שיחת כ' מנ"א אות ל"ד.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]