עריכת הדף "יוסף חיים מבגדד"

{{דמות
|שם= רבי יוסף חיים מבגדד
|תמונה=[[קובץ:Ban esh hi.jpg|250px]]
|תפקידים נוספים=פוסק, רבה של בגדד
|תאריך לידה=[[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]]
|תאריך פטירה=[[י"ג אלול]] [[תרס"ט]]
}}'''רבי יוסף חיים מבגדד''' (מכונה '''הבן איש חי'''; [[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]] - [[י"ג אלול]] [[תרס"ט]]) היה רבה הראשי של בגדד שב[[עיראק]] ([[בבל]]) ופאר [[יהדות ספרד]].

==תולדות חיים==
נולד בבגדד ב[[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]] לאביו חכם אליהו שכיהן כ"ראש רבני בבל" ולאמו [[מזל טוב]]. בגיל 14 התקבל לבית המדרש "מדרש בית זלכה", ישיבתו של רבי [[עבדאללה סומך]]. בשנת [[תרי"א]] התחתן עם רחל ביתו של ראש הישיבה, רבי עבדאללה סומך.

לאחר פטירת אביו ביום [[ז' אלול]] [[תרי"ט]], הוכתר כ"ראש רבני בבל" וכממלא מקום אביו. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר "הבן איש חי".

בשנת [[תרס"ט]] יצא לקברו של יחזקאל הנביא בכפר כפיל, אולם באמצע הדרך ב[[י"ג באלול]] הוא נפטר.

==בתורת רבותינו נשיאינו==
הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת ה[[תפילין]] קודם [[תפילת מוסף]]{{הערה|אגרות קודש, ח"ב עמ' 51}}, אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי"ג מצוות{{הערה|התוועדויות, תשמ"ג ח"ב עמ' 108}} ולגבי חגיגת [[יום הולדת]] והפיכת היום ל[[יום טוב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10756&CategoryID=1876 באתר חב"ד]}}.

בעת הפגישה של הרב [[מרדכי אליהו]] עם [[הרבי]], הזכיר הרב אליהו את מה שנכתב ב"בן איש חי" שב[[גאולה]] יקריבו קורבנות על כל הראשי חודשים שלא הקריבו בהם{{הערה|התוועדויות, תשמ"ה ח"ה, עמ' 3106}}, הרב מרדכי אליהו הזכיר את ה"בן איש חי" פעמים נוספות לפני הרבי{{הערה|התוועדויות, נ"ב ח"א עמ' 242}}.

בפסקיו של "הבן איש חי" הוא מזכיר פעמים רבות את אדמו"ר הזקן, בשם "רבינו זלמן"{{הערה|למשל, בבן איש חי, פרשת צו, שנה ראשונה, סעיף ח: "וכמו שכתב הגאון רבינו זלמן ז"ל בשולחן ערוך".  שם, שנה שנייה, פרשת שמות, סעיף יב: "ועיין בשולחן ערוך לרבנו זלמן ז"ל". ועוד פעמים רבות מאוד}}.

גם את ספרו "בן יהוידע" מזכיר [[הרבי]] כמה פעמים בשיחותיו{{הערה|בין היתר, בשיחת ליל ט"ו בשבט תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ח"ב, עמ' 860. שם, עמ' 863}}.

==ספריו==

חיבר יותר מ-100 ספרים. להלן חלק מהם שהתפרסמו במיוחד{{הערה|ובחסידותו ונדיבותו ומגודל אהבתו העצומה לישראל ירושלים ותושביה היה שולח את כל ספריו להדפסה בארץ ישראל ירושלים בכדי שיהיה פרנסה לתושבי ירושלים}}:
*בן איש חי -  הלכות - הספר שעיצב את שמו של רבי יוסף חיים. הספר יצא בשנת תרנ"ט. ספר זה נחשב אחד מספרי ההלכה המשפיעים ביותר על יהדות ספרד. בספר מובאים פסקיו של רבי יוסף חיים שדרשם במהלך שנתיים בבית הכנסת הגדול בבגדד. ההלכות בו מובאות בסדר שדרש אותן. בתחילת כל פרשה הוא מביא פירושים או ביאורים על הפרשה שמתקשרים להלכות המופיעות באתו שבוע. ספר זה התפרסם במהירות גדולה בכל תפוצות ישראל. ברוב ההלכות שבו הכריע רבי חיים על פי הקבלה{{הערה|הספר הודפס במהדורות רבות, בעיקר נפוץ כיום מהדורתו של הרב משה אברמוביץ' חסיד ערלוי תושב [[בני ברק]] ת"ו, מהדורה מנוקדת ומפוארת באותיות מאירות עיניים}}.
* עוד יוסף חי - ספר במתכונת הבן איש חי, הכולל הלכות על סדר פרשיות השבוע.
* בניהו - ביאורים וחידושים על אגדות הש"ס.
*בן יהוידע - ביאורים וחידושים על  אגדות הש"ס.
* שו"ת רב פעלים - שאלות ותשובות בהלכה על סדר השו"ע. ד' כרכים.
*בן איש חי (דרשות) - דרשות המסודרות לפי סדר פרשת השבוע. בספר הוא מביא גם פירושים על התנ"ך ומסביר אותם על פי הקבלה. 
*לשון חכמים - בספר זה שמחולק לשני חלקים מביא רבי חיים תפילות רבות לכל אירוע שהוא.
* נפלאים מעשיך – מעשיות ומוסר השכל, מלוקטים מכל ספריו. נערך ע"י תלמידו, ר' בן ציון חזן.
====הוראת הרב [[חיים הלוי סולובייצ'יק|חיים הלוי סולובייציק מבריסק]] לחיילי הצבא היהודים באירופה ====
הרב [[חיים הלוי סולובייצ'יק|חיים הלוי סולובייציק מבריסק]] בעל שיעורי רבי חיים הלוי היה אומר לחיילים היהודים שהתגייסו ב[[מלחמת העולם הראשונה]] לצבא הרוסי או לצבא הגרמני (כל קבוצה לאיזה צבא שהתגייסו) שיקחו איתם לצבא את הספר [[בן איש חי]] להרב [[יוסף חיים]] מפני שהוא ספר המכלול הכלול בו הכל גם אגדה וגם הלכות גם הנהגות טובות וחיזוק והארה לנשמה.

==פיוטיו==
הבן איש חי חיבר כ200 פיוטים, מהם 50 הידועים לנו.

המפורסם מבין הפיוטים שחיבר הוא הפיוט [[ואמרתם כה לחי]] שהתחבר לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, פיוטו זה וכן הפיוט [[בר יוחאי]] שחיברו רבי [[שמעון בן לביא]] רבה של לוב, זכה ומושר עד היום בפי כל קהילות ישראל בכל תפוצותיהם בארץ ישראל וברחבי העולם בפרט בל"ג בעומר.

==בענין לבישת האשה נשואה [[פאה נכרית]]==
הבן איש חי (בפרשת ויקהל אות יג) כותב שאשה הלובשת פאה נכרית תדאג בערב שבת לקולעה מבעוד יום. הרב שלום משאש מאריך בספרו (שו"ת תבואות ושמ"ש, אבן העזר סימן קל"ז) שדעת הרב בן איש חי להקל בלבישת פאה נכרית לאשה נשואה, וכדעת הרבי שכתב והורה להעדיף פאה נכרית יותר ממטפחת.

==לקריאה נוספת==
*הרב [[מנשה לאופר]], 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות ערב פרשת ויחי ה'תשפ"א.
*הרב [[יצחק מנחם מנדל גרליץ]], מנהל [[מכון אורייתא]], ירושלים, תשמ"ג (357 עמודים), ספר '''[[בעקבות רבותינו]]''' השלישי בסדרה.


{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אחרונים]]