עריכת הדף "מישוש"

בשונה משאר החושים, '''חוש המישוש''' שייך רק ב[[עולם הזה]] ה[[גשמי]]{{הערה|תניא, שער היחוד והאמונה פרק ט'.}}.

==מהותו: רוחניות הגוף==
ישנם שני סוגי [[רגש|רגשות]] כלליים: רגש של [[הבנה והשגה|הבנה]] ורגש של מגע. ה[[דעת]] הוא רגש של הבנה המאמת אצל ה[[אדם]] את  כל העניינים הרוחניים, והמישוש הוא רגש של מגע המאמת את כל העניינים הגשמיים.

וביאור העניין: [[גוף]] מצד עצמו אינו [[חי]] ואינו מרגיש, כל חיות הגוף באה אך ורק מצד ה[[נפש]]. אך יחד עם זאת - חלק התחתון שבנפש (שתפקידו להחיות את הגוף) [[התלבשות|מתלבש]] בגוף באופן שהגוף עצמו מרגיש, הוא עצמו רואה והוא עצמו שומע{{הערה|אמר ר' יהושע בן לוי בכל יום ויום, סיון תד"ש.}}.

==מעלתו==
ב[[תניא]]{{הערה|תחילת פרק ב'.}} מוסיף [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]] לפסוק "חלק אלוקה ממעל"{{הערה|איוב ל"א ב'.}} את המילה '''ממש'''. מסביר על זה [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"ץ]]{{הערה|[[היום יום]] כ"ג מנ"א, אגה"ק אדמו"ר הריי"צ ח"ד עמ' ת"ד, עמ' ת"ז, ובליקוטי פירושים לתניא רפ"ב.}} שב"ממש" יש שני פירושים: מלשון "ממשות" ומלשון "מישוש". היינו, שמהות ומציאות ה[[נשמה]] עצמה - שהיא חלק אלוקה ממעל '''ממש''' יורדת מטה מטה, ונמצאת בעצמה גם בדרגה הנמוכה ביותר שבנפש – בחוש המישוש{{הערה|שיחת נצו"י תשד"מ סי"ג.}}.

==פחיתותו==
כתב ה[[רמב"ם]]{{הערה|מו"נ ח"א רפמ"ז.}} שלא מצאנו ב[[תורה]] לשון "מישוש" לגבי הקב"ה (אף שבנוגע לשאר ה[[חושים]] - [[ראיה]], [[שמיעה]] ו[[ריח]] - "דברה תורה כלשון בני אדם{{הערה|ברכות ל"א ע"ב וש"נ, וראה  גם רמבם הל' יסוה"ת פ"א ט'.}}), לפי שחוש המישוש הוא תחתון ופחות הערך כל כך עד ש"אי אפשר לציירו בחק ה' יתעלה", ואפילו לא בשם המושאל לבד (שאינו יכול להיות אפילו משל לאלוקות).

==משל לריחוק אלוקות מרוחניות==
[[תורת החסידות|בחסידות]] משמש ריחוק הערך בין מישוש ל[[חכמה]] כמשל לריחוק הערך שבין [[רוחניות]]{{הערה|באמצעות השכל ניתן להבין ו"לתפוס" בעניינים רוחניים: לעמוד על מהותם, או לפחות להכיר במציאותם, או באופן דהשגת החיוב, ועל כל פנים באופן דהשגת השלילה.}} [[אלוקות|לאלוקות]]: כשם שלא שייך לתפוס חכמה בידיים, כך לא שייך לתפוס אלוקות ב[[שכל]]{{הערה|תניא שער היחוד והאמונה פרק ט'}}.

==חותם שיחות הרבי==
פעמים רבות מספור מסיים הרבי את [[שיחות קודש|שיחות הקודש]] ב[[התוועדות|התוועדויות]], בבקשה ובהכרזה שה[[גאולה]] האמיתית והשלימה תבוא תיכף ומיד ''ממש''. בחלק משיחות אלו הוסיף הרבי לבאר את כוונתו בהוספת תיבה זו – שאנו מצפים לגאולה שתבוא באופן של "מישוש", "שימששו זאת ביד ויראו על זה באצבע: הנה כבר הגיעה הגאולה האמיתית והשלימה"{{הערה|תורת מנחם תשמ"ט חלק ג', כ"ג אייר לנשי ובנות חב"ד, אות י"א.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:האדם וגופו]]
[[קטגוריה:חושים]]