עריכת הדף "אברהם זלמן קזרנובסקי-שניאורסון"

ר' '''אברהם זלמן''' (ז'אמקע) '''קזרנובסקי-שניאורסון''', (? - [[כ"א סיון]] [[תרצ"ד]]), היה נכד [[הרבנית מנוחה רחל]], מחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]] ומאנשי הקהילה החב"דית שהוקמה על ידי רבותינו נשיאינו ב[[חברון]], ממשפחת רבותינו נשיאינו, ובעל כשרון גדול{{הערה|[[ספר הצאצאים]] עמוד 204.}}. באחרית ימיו התגורר ב[[ירושלים]].

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב [[שלום קזרנובסקי]] ולאמו מרת שטערנא רייזא, בת [[הרבנית מנוחה רחל]].

נשא את בת דודו מרת שיינא שפרא אסתר בת ר' [[יהודה לייב סלונים]].

היה מ[[התקשרות|מקושרי]] [[אדמו"ר מהר"ש]] ולאחר הסתלקותו ביקר אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] וזכה לקבל ממנו קירובים גדולים. הבן ר' חיים סיפר שאביו פעם רצה להיכנס ל[[יחידות]] אך אדמו"ר הרש"ב לא הסכים באמרו "הוא שייך לאבי...".

===החלפת שם המשפחה===
בתקופה שישיבת [[תורת אמת]] היתה ב[[חברון]], התקיימה פעם [[התוועדות חסידים|התוועדות]] [[י"ט כסלו]] באולם הישיבה ור' אברהם זלמן השתתף בה. בשעת לילה מאוחרת הוא חזר מהתוועדות לביתו ובדרבו ראה ערבי שמציק לשנים מתלמידי הישיבה שהיו בגילופין לאחר התוועדות וחזרו למעונם. ר' אברהם זלמן נזף בערבי על שהוא מתעלל בבחורים, והערבי נפגע מכך והחליט להלשין עליו בפני ה'קאדי' המקומי כאילו הוא קילל את נביאם מוחמד.

בעקבות זאת נאלץ ר' אברהם זלמן לברוח מן הארץ ושהה תקופה ממושכת בחו"ל.

לאחר כיבוש ארץ ישראל ע"י הבריטים, חלפה הסכנה ור' אברהם זלמן שאל את אדמו"ר הרש"ב האם הגיע זמן שהוא רשאי לחזור ארצה. [[אדמו"ר הרש"ב]] אישר זאת, אך הוסיף כי רצוי שליתר ביטחון הוא יחליף את שם משפחתו. ר' אברהם זלמן שאל את הרבי האם הוא יכול לבחור בשם משפחה שניאורסון שהרי הוא מצאצאי רבותינו נשיאינו, והרבי הסכים לכך{{הערה|תשורה משמחת הנישואין של מנחם מענדל ומירל ברכה שטרסברג ג' אדר ה'תשס"א ע' 100.}}.

נפטר בירושלים ב[[כ"א סיון]] [[תרצ"ד]].

==משפחתו==
*בנו, [[יוסף חיים שלמה שניאורסון]].
*בנו, מנחם שמואל.
*חתנו, ר' אברהם דימנד.
*חתנו, [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]].
*נכדו, [[ישראל יוסף שניאורסון]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אישים בחברון]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ד]]