עריכת הדף "נקודה קו שטח"

'''נקודה - קו - שטח''', הוא משל לאופן התפשטות האור מהעלם העצמי של ה[[משפיע]] אל הגילוי אצל ה[[מקבל]].

ראשית הגילוי היא באופן של נקודה, שאף שאין לה התפשטות כלל, היא כבר יציאה מההעלם והכל טמון בה, קו הוא ההתקשרות וההמשכה אל המקבל, ושטח הוא כאשר הדבר בא לידי גילוי אצל המקבל{{הערה|לכללות הערך, ראו: ד"ה מי מנה תער"ב (הועתק ונת' בסד"ה אפס בלתך תרצ"ד - בס' המאמרים תשי"א), ד"ה למרבה המשרה, ש"ת (בס' המאמרים - קונטרסים ח"ב) פ"ד.}}.

==ביאור המושג==
כאשר צריכה להיות המשכה והשפעה חדשה, שאצל המקבל אין מאומה וצריך ליצור אצלו יש מאין, אופן ההמשכה הוא בשלושה שלבים כלליים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s1/4/7/185a.htm תורת חיים קפה, א], ובהנסמן בהערות שם.}}:

השלב הראשון הוא עצם הרצון של המשפיע לצמצם את עצמו ולהשפיע למקבל. אף שעדיין אין כאן כל השפעה, בצמצום הזה מונח כל מה שיתפשט ויומשך ויושפע לאחר מכן. פעולה זו היא בעיקר אצל המשפיע, והיא נמשלת לנקודה כי ההשפעה עדיין בהעלם ואין לה כל התפשטות.

השלב השני הוא ההמשכה למקבל,  אף שזו עדיין פעולה מצד המשפיע, היא כבר מגיעה אל המקבל. פעולה זו נמשלת לקו, והיא מוכרחת היות וכל השפעה שיש בה ציור פרטים מורכבת וכלולה מקווים, אם כי 'קו' אמיתי (בשונה מ[[קו וחוט|חוט]]) הוא רק מושג מופשט שעדיין לו אחיזה, היות ואין לו מימדים וממשות.

השלב השלישי הוא התיישבות ההשפעה בכלי המקבל בשלימות, פעולה הנמשלת לשטח, שיש בו אחיזה.

ב[[השתלשלות העולמות]], הנקודה היא ראשית גילוי [[אור הקו]], [[מחשבה הקדומה דאדם קדמון]], הקו הוא עולמות האין סוף שלמעלה מאצילות, ובאופן פרטי הוא [[כתר דאצילות]], והשטח הם האורות המתלבשים ב[[עולם האצילות]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/maamarei/692/2/4/483.htm ספר המאמרים תרצ"ג, י"ג תשרי].}}.

==באותיות שם הוי'==
האות הראשונה בשם הוי' היא האות יו"ד, שהיא במילואה רומזת לגילוי באופן של נקודה-קו-שטח:

*'''נקודה''' - האות י' עצמה מזכירה צורה של נקודה ביחס לשאר האותיות, אך הכוונה היא אכן לנקודה אמיתית, שאין לה כל התפשטות, שזהו עצם היציאה מהעלם אל הגילוי, בדוגמת 'הברק המבריק' של כח החכמה, שעדיין אין התפשטות לאורך ורוחב, רק עצם הגילוי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/3/1/187b.htm?q=%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%94 תורת חיים בראשית קפז, ב].}}, (וביחס לקדוש ברוך הוא, זהו עיקר הצמצום, שמסלק את אור האין סוף ומותיר רק את הנקודה המועטת הנצרכת להשפעה לעולמות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s1/4/5/150b.htm?q=%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%94 שם, קנ, ב].}}.
*'''קו''' - האות ו' מזכירה בצורתה קו שנמשך מלמעלה למטה, המורה על ירידת השפע אל המקבל. הקו עצמו נעשה מריבוי נקודות{{הערה|1=זאת בשונה מהשיטה שהקו הוא אחד פשוט שיש בו מעלה ומטה (סה"מ תרנ"ב ע' צז ואילך. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/24/219.htm שיחת י"ט כסלו תשי"ג]).}}.
*'''שטח''' - האות ד' שמתפרסת הן לאורך והן לרוחב מזכירה צורה של שטח, המורה על התפשטות האור באופן שיש לו מציאות של מקום.

בדומה לביטוי של נקודה-קו-שטח באות יו"ד עצמה, כך הוא גם בשם הוי'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s1/4/5/151a.htm?q=%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%94 תורת חיים בשלח קנא, א].}}:
*יו"ד - צמצום האור מהמשפיע למקבל
*(ה"א ראשונה - ההתפשטות בעצמות המשפיע שיהיה כפי הצריך לבוא אל המקבל)
*וא"ו - ההמשכה למקבל
*ה"א אחרונה - התיישבות השפע בכלי המקבל{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s1/4/5/150c.htm?q=%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%94 שם קנ, ג].}}.

==מושגים מקבילים==
===נקודה ספירות פרצוף===
בדומה למושגים נקודה-קו-שטח המוזכרים במקומות רבים יותר, מוסבר בחסידות שהמושגים מקבילים לג' המדריגות של נקודות-ספירות-פרצוף.

===לארקא לאמשכא לאנהרא===
ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|ריש פרשת עקב.}} מובא אודות נוסח הברכות, שפירוש תיבת 'ברוך' הוא להמשיך את האור האלוקי מהמקור העליון להאיר את התחתונים{{הערה|בלשון הזוהר: "ברוך דא רזא דמקורא עילאה מכלא לארקא ולאמשכא ולאנהרא כל בוצינין".}}, כשהזוהר משתמש בג' הלשונות: "לארקא ולאמשכא ולאנהרא", להוריק, להמשיך ולהאיר.

[[רבי לוי יצחק שניאורסון]] ביאר שמושגים אלו מקבילים לבחינת חב"ד, ולשלישיה של נקודה-קו-שטח, כאשר 'לארקא' הוא באות יו"ד (שענינו הוא דווקא 'להוריק' המורה על המשכת העצם ולא הארה בלבד), 'לאמשכא' באות וא"ו שצורתה היא המשכה מהעליון לתחתון, ו'לאנהרא' הוא באות דל"ת המורה על ההתיישבות בכלי המקבל, שהשפע מאיר אצלו{{הערה|1=לקוטי לוי יצחק הערות לזח"ג ע' תנח. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/24/9191.htm אגרות קודש חלק כ"ד אגרת ט'קצא]. שיחת ש"פ עקב כ"ף מנ"א תש"כ. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-3/252/255.htm תשכ"ו]. ד"ה ואכלת ושבעת תשל"ג (סה"מ תשל"ג ס"ע 460 ואילך. לקו"ש שם ע' 267).}}.


==בעבודת השם==
המשמעות של מושגים אלו בעבודת השם, היא בלבושי הנפש [[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]].

בפרטיות יותר:
*'''נקודה''' - [[כוונת המצוות]], שעיקרה במחשבה
*'''קו''' - [[עבודת התפילה]] המחברת את כוונת המצוות עם המעשה בפועל, שעיקרה בדיבור
*'''שטח''' - קיום המצוות, שעיקרו במעשה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/13/127.htm שיחת שבת פרשת בראשית תשי"ג].}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:השתלשלות העולמות]]