עריכת הדף "אהרון חריטונוב"

[[קובץ:אהרון חריטונוב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אהרון חריטונוב]]
הרב אהרון חאריטאנאוו (תרל"ו? – [[ט"ז אדר]] [[תרצ"ג]]) מ[[ניקולייב]] היה [[חסיד חב"ד]], [[שוחט ובודק]] ו[[בעל מנגן]]. היה מחסידי [[הרבי הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] ומה[[התקשרות|מקושרים]] אליו ביותר.

==תולדות חיים==
נולד לאביו, ר' [[אברהם חריטונוב]], שהיה מה'[[יושבים]]' עוד אצל ה[[צמח צדק]] ומחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], היה [[בעל מנגן]] וחזן בניקולייב.

==ניגוניו==
הלחין את '''[[ניגון הבינוני]]''' (ניגון מ"ו בספר הניגונים), וכן גם את ה'''[[ניגון לי"ב י"ג תמוז]]'''{{הערה|1=ניגון נ"ו ב[[ספר הניגונים]]}}, אותו חיבר עוד בעת המאסר, מתוך תקווה וצפייה שהרבי ישתחרר. זו גם הסיבה, שהניגון מכיל קטעי געגועים - לרבי, הנתון במאסר, אך גם שמחה לרגל השיחרור. כמו כן הלחין גם את '''[[וואלאך לר' אהרן שו"ב|וואלח געגועים]]'''{{הערה|1=[[ניגון ש"ד]]}} וכן את '''[[ניגון אשרינו]]'''.

לפי עדות עמנואל הרוסי ור' פנחס אלטהויז בני העיר ניקולייב, הוא גם הלחין את ה'''[[ניגון כי הנה כחומר]]''' - ניגון שהולחן והותאם למילות הפיוט ל[[יום כיפור]] "כי הנה כחומר", בשונה ממה שנכתב בספר הניגונים שר' שלום חריטונוב הלחין.

כמו כן היה שותף בעריכת הניגון '''[[ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב]]'''. את שתי הבבות הראשונות שמע ה[[חסיד]] ר' [[אשר מניקולייב]] ממנגנים בכלי זמר. כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] שר את זה לפני [[אדמו"ר הרש"ב]] וזה מאוד מצא חן בעיניו ואמר: "עם [[ניגון]] זה אפשר להתפלל טוב, אפשר לשטוף טוב את הכלי בדמעות חמות, וזה עוזר לפתיחת הלב". אחר-כך הוסיף החסיד ר' אהרן חריטונוב עוד כמה בבות לניגון שמצאו מאוד חן בעיני אדמו"ר הרש"ב.

==משפחתו==
*בנו, ר' [[מרדכי הערש (צבי) חריטונוב]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים יקטרינוסלב]]

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:חריטונוב, אהרון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בניקולייב]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[קטגוריה:משפחת חריטונוב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בתקופת אדמו"ר הריי"צ|צ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]