עריכת הדף "משה יעקב ווייס"

[[קובץ:הרב וויס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וויס]]
[[קובץ:משה יעקב וייס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה יעקב ווייס ב[[חלוקת דולרים]]]]
הרב '''משה יעקב וייס''' ([[ז' בחשוון]] [[תרפ"ד]] - [[ח"י בטבת]] [[תשע"ב]]) היה גאב"ד נוה אחיעזר בבני ברק.

נולד בעיר [[סאטמר]] לאביו רבי אברהם צבי ווייס, שהיה חבר בית הדין בסאטמר. אביו היה חתן של הרב ישעיה קליינמן שנודע כגאון עצום. משפחתו מיוחסת לגזע [[המהר"ל מפראג]], ומזה כארבעים דורות מכהנים במשפחה רבנים דגולים ומקובלים. 

==ילדותו==

בצעירותו למד אצל האדמו"ר רבי [[יואל טייטלבום|יואל מסאטמר]] בעיירת סאטמר, ובבחרותו היה תלמידו של בעל ה[[מנחת אלעזר]] ממונקאטש{{הערה|כידוע שרר יחס של קרבה מופלאה בין ה'מנחת אלעזר' ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], ולפי עדותו של הרב ווייס הקשר התחיל כבר עם ה[[אדמו"ר הרש"ב]] במאבק המשותף שלהם בנושא [[אגודת ישראל]].}} ובעל ה"האמרי יהודה" מסקלהייד. לאחר מכן למד אצל חתנו של האדמו"ר ממונקאטש, הרב ברוך רבינוביץ'. משם עבר ללמוד אצל מהר"מ מבריסק בטושאנד. קיבל [[סמיכה לרבנות|סמיכה]] מבית הדין של קהילת מונקאטש.

בתקופת מלחמת העולם השנייה היה במחנה עבודה בהונגריה במשך תשעה חודשים, עד שהרוסים כבשו את הונגריה. מיד אחרי [[השואה]] חזר הביתה לסאטמר עם אביו, שם התחתן עם בת דודתו. אז ניצבה בפניו עבודה קשה לשקם את הקהילה, ולהתיר אלפי עגונות. 

הרב וייס עמד אז בקשר עם גדולי ישראל בקשר לכל העניינים ההלכתיים שעמדו על הפרק באותה תקופה. ה'סמיכה' הראשונה שקיבל הייתה מבית הדין של מונקאטש, ולאחר מכן מבעל ה'בניין דוד'.

==עלייתו לארץ ישראל==

בשנת [[תש"ז]] היה בדרכו ל[[ארץ ישראל]]. בזמן זה יצא החוק הבריטי שלא מאפשרים ליהודים להיכנס לארץ ישראל. ולכן במשך תשעה חודשים שהה בקפריסין, ורק לאחר מכן עלה לישראל. 

בארץ קיבל [[סמיכה]] מהרב הראשי הרב אונטרמן, ו'הראשון לציון' הרב [[יצחק ניסים]] וכן על ידי הרב עקיבא סופר מפרשבורג. 

אביו של הרב וייס כיהן שנים רבות כרבה של נווה אחיעזר, כאשר קודם כיהן כרב ביפו. בשנת [[תשל"א]], כאשר אביו נפטר, ביקשו ממנו לכהן כרב המקום (עוד בהונגריה כיהן כרב ב[[עיירה]] קטנה בשם קומלוש ליד האלמין). במשך השנים הוציא לאור את ספרי אביו בשם "ברכת אברהם" על התורה ופרקי אבות.

==התקשרותו לרבי==

לאביו רבי אברהם צבי וייס, הייתה התכתבות רציפה עם ה[[אדמו"ר הריי"צ]]. הקשר הראשון של הרב וייס עם [[הרבי]] החל בשנת [[תשמ"ט]], לאחר שחלה במחלה קשה ובעקבות ברכותיו של הרבי, נתרפא באופן ניסי.

מיני אז נקשר הרב וייס לרבי, וכפי שהעיד על עצמו, שאין יום שלא עוסק בתורתו הקדושה של הרבי.

האמין בכל ליבו בהתגלותו הקרובה של הרבי [[מלך המשיח]] והפיץ ברבים את אמונתו בכך, ואף הזדרז לחתום על ה[[פסק דין שהרבי מלך המשיח|פסק דין]] המפורסם, זאת לצד השתתפותו בכנסי גאולה ומשיח של חסידי חב"ד.

==פטירתו== 

ב[[פרשת שמות]] [[תשע"ב]] אושפז הגאב"ד בשל הפרעות בפעילות הלב וזיהום ברגלו. ב[[יום שישי]] [[ח"י בטבת]] [[תשע"ב]] התדרדר מצבו והוא השיב את נשמתו ליוצרה כשהוא בן 88 בפטירתו. הלוויתו יצאה ביום שישי בצהריים מבית המדרש "היכל אברהם צבי", בשכונת נווה אחיעזר ב[[בני ברק]] לבית החיים פוניבז' בבני ברק, שם נטמן בסמוך לכניסת השבת.

==משפחתו==
*בנו הרב יצחק ישעיה ווייס, ממלא מקומו ברבנות שכונת נוה אחיעזר, [[בני ברק]].
*בנו הרב אהרן ווייס, ראש ישיבת זכרון יעקב ספינקא, [[בורו פארק]].
*חתנו ר' אברהם שימל, [[בני ברק]].
*חתנו ר' [[משה יוסף פרידמן]], חבר אגודת [[צפת|קריית חב"ד]], [[צפת]].
*חתנו ר' חנוך טוביאס, [[בני ברק]].
==לקריאה נוספת==
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 158-161.

==קישורים חיצוניים==
* [https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1603924977102 הגדה של פסח "ברכות הפסח" עם פירושי הרב וייס]
* שניאור זלמן לוין, [http://www.chabad.info/htdocs/bmpdf/819/819.html '''אש של אמונה'''], כתבה בשבועון '''[[בית משיח]]''' גליון 819 ע' 18-23 {{אינפו}} 
* {{קישור חבד וידפו ישן|2729|נאום חיזוק האמונה של הרב וויס ● וידאו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ווייס משה יעקב}}
[[קטגוריה:רבני שכונות|וייס משה יעקב]]
[[קטגוריה:רבנים חסידיים]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|וייס משה יעקב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]]
[[קטגוריה:משפחת וייס]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]