עריכת הדף "חיים בן עטר"

[[קובץ:אור החיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתפללים בציונו]]
רבי '''חיים בן משה אבן עטר''' הידוע בכינויי '''"אור החיים" הקדוש''' ([[ה'תנ"ו]] - [[ט"ו תמוז]] [[תק"ג]]), מחבר הפירוש "אור החיים" על ה[[תורה]].

== תולדות חיים ==

נולד בשנת ה'תנ"ו במרוקו, לאביו רבי משה. בשנת ה'תס"ח הוא עבר לעיר סאלי, חותנו פרנסו, והוא ישב במנוחה על התורה והעבודה. בשנת ה'תפ"ה נפטר חותנו, ואז נלקחו ממנו ביתו ונכסיו על ידי הממשלה, והוא עבר קשיים רבים. הוא מתאונן בספרו "חפץ ה'" על המסירה שעבר באותה עת. הוא ישב בבית האסורים, ולאחרי השתדלויות הוא השתחרר, ואז החליט לעזוב את עירו ולעבור ל[[ארץ הקודש]].

הוא יצא לדרך, ודרכו ארכה שנים מספר. במהלכה הגיע לעיר פאס שם הקים ישיבה וניהל אותה במשך תקופה, עד שהתחיל רעב בעיר. הוא עבר לעיר תיטואן, ומשך המשיך לאלזשיר.

בחודש [[סיוון]] ה'תצ"ט הוא הגיע לעיר ליוורנו שבאיטליה, שם זכה לכבוד מלכים, והתיישב במקום במשך תקופה לבקשת תושבי העיר. במהלכה לימד תורה לתלמידים, ובשנים המאוחרות יותר יצא לאור הספר "אור החיים" מתוכן הדרשות אותם אמר במקום ונרשמו על ידי תלמידים של רבי משה פראנקא{{הערה|ראה בהקדמת הספר אודות שהותו של האור החיים בעיר.}} בעיר ליווארנו החל את תוכניותיו להקים ישיבה בירושלים בשם "מדרש כנסת ישראל", ולצורך כך הוא הקים וועידת גבירים בעיר ליוורנו, שקיבלו על עצמם להחזיק את הישיבה.
ב[[א' במנחם אב|ראש חודש מנחם אב]] [[תק"א]] הוא עזב את העיר ועלה עם שלושים מתלמידיו ובני ביתם ל[[ארץ ישראל]]. הם נסעו באוניה לעיר מעסינא, ומשם המשיכו לאלכסנדריה שבמצרים, משם תכננו להמשיך ליפו, שממנה תתכננוללכת ברגלם לירושלים. בפועלהגיעה הספינה לעכו ב[[ט"ו אלול]] תק"א, והם התיישבו בעיר, מכיוון שהדרך משם לירושלים הייתה מסוכנת, ובזכות כך ניצלו מהמגיפה שהשתוללה באותה עת בירושלים וביפו. בראש [[חודש חשוון]] [[תק"ב]] הוא הקים את ישיבתו במקום.

בסוף שנת תק"ב עלה ל[[ירושלים]] שם הקים שתי ישיבות, אחת ל[[תורת הנגלה]] ואחת לתורת ה[[נסתר]]. רבי חיים אבועלפיה ניסה לשכנעו לעבור לעיר [[טבריה]] ושם לקבוע את ישיבתו, ולצורך כך אף שלח מכתבים לגבירים שיסכימו לכך. אך האור החיים החליט לנסוע לשנת נסיון ל[[ירושלים]], ואז ישקול שוב מה יעשה. במהלך אותה שנה פרצה מלחמה בעיר טבריה, ואז ראה האור החיים בכך אות משמים שאין מקומו בעיר.

את דרך הלימוד בישיבתו קבע על פי דרכו של [[הרמב"ם]]{{הערה|כך כתב במכתב לגבירים, תומכי הישיבה.}}.

נפטר ב[[מוצאי שבת]] אור ל[[ט"ו בתמוז]] [[תק"ג]] והוא בן 47 שנה בלבד, פחות משנה לאחר עלייתו לירושלים.

=== קשריו עם הבעל שם טוב ===

למרות שהתגורר רוב שנותיו ב[[מרוקו]] וב[[ארץ ישראל]], מקובל שקשריו עם ה[[בעש"ט]], אותו לא ראה מעולם, היו הדוקים. מקובל, שהבעש"ט קרע קריעה בעת יציאת [[נשמה|נשמתו]], על אף שלא היה נוכח שם ב[[גשמיות]]. מסופר שלטענות שהועלו כנגדו{{הערה|1=[[הנודע ביהודה]].}} שדבר זה הוא היפך ההלכה, ענה להם: מה אעשה ואני הייתי שם (הכוונה ברוחניות, אך באופן מוחשי).

קרבתו לבעל שם טוב, הייתה גם בקשר רוחני, מכיון שיחד הם היוו את [[נפש]] ד[[דוד]] ו[[רוח]] דדוד{{הערה|שם=תשל"ו|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=477&hilite= שיחות קודש תשל"ו]. ראו גם: התוועדויות תשמ"ג, חלק ד, עמ' 1785.}}.

כאשר נסע רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]] ל[[ארץ ישראל]] אמר לו הבעל שם טוב שיפגש עם ה[[אור החיים]] וימסור לו דרישת שלום מהבעל שם טוב, שראה אותו בהיכל [[משיח]], ועל כסא המשיח, תוך עיון בספר אור החיים. כשבא רבי גרשון מקיטוב לאור החיים ושוחח עימו הורה לו האור החיים שיבוא שוב למחר. כאשר בא למחר שוב אמר לו האור החיים: ראיתי את רבכם (הבעש"ט) והנה הוא חכם גדול, ובמילה "גדול" האריך מאוד (-כלומר - גדול מאוד.) כאשר סיפר לו רבי גרשון את הד"ש שקיבל מהבעש"ט, הגיב האור החיים בפשטות: אכן, אך לשם מה צריך הוא להודיע לי זאת, כאשר הדבר ידוע לי כבר?

אחת מהשאלות שאותן שאל רבי [[גרשון מקיטוב]] את האור החיים באותה הזדמנות, הייתה: מדוע האור החיים לומד עם אנשים בעל [[נשמה|נשמות]] נמוכות כל כך. השיב לו האור החיים: כך היא דרכי, להוציא יקר מזולל. באותו מעמד התבטא לפני רבי גרשון: גדולה שליטתו של השטן על פולין, רואה אני את הס"מ עומד כאשר רגלו האחת היא על [[פולין]] ורגלו האחרת על שאר העולם{{הערה|כתבי הר"ר יאשע שו"ב עמ' פ"ו.}}.
 
החיד"א, בספרו "שם הגדולים" (מערכת ספרים אות א', ערך "אור החיים") כותב: "ושמענו כי עתה בפולוניא הם מחשיבים אותו (=ספר אוה"ח) הרבה ונדפס עוד שני פעמים, ונתעורר זה ע"י שהרב החסיד קדוש מהרר"י (=מורנו הרב רבי ישראל) בעל שם טוב הגיד גדולת נשמת מהר"ח (=מורנו הרב חיים) הנזכר".


=== חיבורו אור החיים ===
את חיבורו אור החיים חיבר כאשר למד עם בנותיו חומש עם [[רש"י]] ופשט{{הערה|1=[[אדמו"ר המהר"ש]]. ראה "התמים" חוברת ב, ע' עח (172). אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' תסט. שיחת ט"ו תמוז ה'תש"כ במחנה קיץ "אמונה" (תורת מנחם חכ"ח ע' 249).}}.
כאשר הדפיס זאת הרבי בקובץ התמים, הגיעו פניות למערכת, שמקובל שלאור החיים לא היו ילדים. הרבי הפנה שאלה זאת לחותנו אדמו"ר הריי"צ. על כך ענה [[אדמו"ר הריי"צ]]: "בדבר בנות האו"ח (=האור החיים), לי אינו נוגע הדבר, כי כך שמעתי ברור, ובטח אחרים טועים בזה".{{הערה|אג"ק אדמו"ר הריי"צ, חלק טו, עמ' שכז, איגרת מכ' טבת תרצ"ט. וראו שם בהערה שבשולי הגיליון, ד"ה בנות האו"ח. ועיי' גם אג"ק אדמו"ר הריי"צ, חלק ה, עמ' שלו במכתב מתאריך כ"ד ניסן תש"א: "במענה על מכתבו על אודות המסופר בהתמים כסליו תרצ"ו אודות בעל אוה"ח זיע"א הנה אין לי מה להוסיף על האמור שם". מכתב זה נכתב כמענה לאחד (שלאחרונה נמצא העתק ממכתבו ומופיע בפורום אוצר החכמה) שטען שלאור החיים לא היו צאצאים}}.(יש שסוברים שמכיוון שלא היו לאור החיים בנים זכרים, השתבשה המסורת, וכך נוצרה הטענה שלא היו לו צאצאים).

בפירושו, נרמז שהוא ה[[מלך המשיח]] שבדורו, ובלשונו{{הערה|1=בפירושו לדברים טו, ז בפרשת ראה.}} "משיח ה' ושמו חיים"{{הערה|1=יש המקשים על כך שרומז על עצמו, שהרי באותו קטע כותב כי [[מלך המשיח]] עיבורו ולידתו ב[[ארץ הקודש]], דבר שאינו מתאים לו עצמו, עם זאת החיד"א אומר שהאור החיים הקדוש רמז זמן קצר לפני [[הסתלקות]]ו שהוא המלך המשיח בדורו.}}.

בעיר [[שקלוב]] היה מוציא לאור ושמו אשר, שנתפס להשכלה. בשנת תקמ"ה הדפיס חומש עם פירוש אור החיים, ומכיוון שהפריע לו שהאור החיים כתב על עצמו שהוא המשיח, השמיט את המילים "ושמו חיים". כשנודע הדבר לרבי [[ישראל מרוז'ין]]{{הערה|1=במקום אחר כתוב שזה היה רבי פנחס מקוריץ.}}.קרא לו ואמר: "אתה השמטת את שמו מן הספר והוא הכניס את שמך", ואחר זמן התגלה שבמקום הכיתוב הנכון שאמור היה להיות בפרשת סוטה בפירוש רש"י (במדבר, ה, כב) על המילים בפסוק "ואמרה האשה אמן אמן" : אמן מאיש זה אמן מאיש אחר. נדפס (במהדורתו הנ"ל בה השמיט את המילים ושמו חיים) בטעות אמן מאיש זה אמן מאיש אשר. ואכן נודע שאיש זה נכשל בגילוי עריות.

ב[[גניזה החרסונית]] מסופר אודות מכתבים ששלח הבעש"ט לאור החיים, על ידי גיסו ר' [[גרשון מקיטוב]].

מנהג רבותינו נשיאינו להזכירו בצירוף המילה "הקדוש", הן בכתב והן בעל פה{{הערה|שם=תשל"ו}}. 
פירוש אור החיים על התורה מוזכר פעמים רבות בשיחות קודשו ובמאמריו של הרבי. 
הרבי דיבר כמה פעמים אודות ה"אור החיים" בט"ו תמוז, יום הילולת האור החיים. {{הערה| תורת מנחם ח"כ עמ' 177. תורת מנחם חכ"ח, עמ' 249.}}.
בשיחת שבת מברכים החודש תמוז תש"י, סיפר הרבי סיפור ששמע מחותנו הרבי הריי"צ אודות קדושתו של האור החיים. {{הערה|תורת מנחם חלק א, עמ' 110. ראו גם "רשימות" חוברת קעז.}}. 
בשיחת י"ד תמוז תשמ"ג (השבת שלפני הילולת האור החיים) דיבר הרבי אודות מעלת האור החיים ועל קשריו של האור החיים עם הבעש"ט {{הערה|התוועדויות תשמ"ג, חלק ד, עמ' 1785.}}.

האור החיים היה נשיא הדור ומשיח שבדור  הבעש"ט, וכשהסתלק אור החיים נהיה הבעש"ט נשיא הדור ומשיח שבדור.

מקובל שישנו סוד נטילת ידיים שרק צדיק אחד בכל דור יודע אותו ובדורו היה "אור החיים", הבעש"ט רצה לדעת את הסוד אך משמיים לא גילו לו אותו, עד שב[[שבת]] בזמן הסעודה שלישית, התגלה לו הסוד ואז הבין ש"אור החיים" הקדוש הסתלק.

==הדפסת אור החיים בסאלוויטא==
כפי המובא בספה"ק הרה"ק רבי פנחס מקאריץ התבטא פעם ואמר כי לימוד בספר אור החיים מסוגל הוא לנשמה כמו לימוד הזוהר הקדוש כי רשב"י היה נשמת משיח בדורו וכן האור החיים היה נשמת משיח בדורו אי לכך פקד הרה"ק רבי פנחס על בניו שידפיסו בכל שנה את הספר הקדוש אור החיים ואז ינצלו מכל פגע רע ואכן הם קיימו את פקודתו אך אחר שנתרבו כל כך ספרי אור החיים עד שלא נמצא להם קונים חדלו בניו להדפיסם ובאותה שנה שהפסיקו להדפיס את ספרי האור החיים העלילו עליהם את העלילה ונאסרו במאסר{{הערה|[[מגדל עז]] עמ' רסח.}}.

ואכן ידועות היום מהדורות רבות של חומש עם אור החיים דפוס סלאוויטא הראשונה נדפסה בשנת תקנ"א שהיא שנת יסוד הדפוס בסלאוויטא משערים כי הוא הספר הראשון שהדפיסו בסלאוויטא.
==הנצחתו בארץ ישראל==
על שמו רחובות בתי כנסת ישיבות וסמינרים ברחבי ארץ ישראל: "רחוב אור החיים" על שם ספרו בערים: אופקים, אשדוד, אשקלון, בית שמש, בני ברק, חיפה, טבריה, ירושלים (2 רחובות אחד על שמו והשני על שם ספרו, ברובע היהודי בעיר העתיקה "רחוב אור החיים" על שם ספרו, ובשכונת רמות "רחוב הרב חיים בן עטר" על שמו), מודיעין עלית, תל אביב-יפו, וכן "רחוב הרב חיים בן עטר" בעיר נתניה. כמו כן בבני ברק הוקמה שכונה על שמו בשם [[אור החיים (בני ברק)|שכונת אור החיים]]. על שמו הוקמה [[ישיבת אור החיים (סלוניקי)]] ב[[סלוניקי]] שב[[יון]] מי שעמד בראשה היה הרב [[משה איררה]] מהיווסדה ועד עלייתו לארץ ישראל, וכן ישיבת אור החיים ישיבה לחוזרים בתשובה בירושלים שבראשותה עומד הרב [[ראובן אלבז]]. על שמו [[קהילת אור החיים]] בישראל ובארצות הברית, בישראל; [[קהילת אור החיים]] בעיר אלעד, ישראל, בראשה הרב [[שקד בוהדנה]], בארצות הברית; [[קהילת אור החיים]] בעיר [[מונסי]] [[ניו יורק]] [[ארצות הברית]] בראשה הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] [[חסידות חב"ד|חסיד חב"ד]] עורך עיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]].

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://col.org.il/news/131995 "כבה נר המערבי" • דמותו הפלאית של ה'אור החיים' הקדוש]''' {{COL}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47339 הרבי בשיחה אודות האור החיים - וידאו]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=477&hilite= הרבי בשיחה אודות האור החיים - שיחות קודש תשל"ו עמ' 477]
*ישראל שוחט, '''[https://karovel.co.il/wp-content/uploads/2022/07/Karov-425-E.pdf?utm_source=InforuMail&utm_medium=email&utm_campaign=%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9A++-+425 ניצוץ במשנת החסידות]''', גליון קרוב אליך 425 פרשת בלק תשפ"ב עמוד 20

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]