עריכת הדף "הסנהדרין"

מוסד ה'''סנהדרין''' הוא המערכת המשפטית של עם ישראל, אך מהותו שונה '''והפוכה''' ממהותם של המוסדות המקבילים באומות. מהות המערכת המשפטית באומות הוא '''לשרת''' את החברה ואת הפרט: לרסן את האלימות, להגן על האזרח, לאפשר לו לנהל חיים סבירים ולהעניק לו חירות. למערכת משפטית כזו אין אידאולוגיה, והיא אינה שואפת להגיע לשום מקום מעבר להסדרת החיים הנורמליים. מהות הסנהדרין הפוכה בדיוק: עניינה של הסנהדרין הוא להוריד, להביא ולגלות את דבר ה' בעולם - '''ולעצב''' את הכלל ואת הפרט בהתאם לרצון האלוקי{{הערה|ראה בכל זה באריכות בהקדמות לספר שופטים של הרמבם בהוצאת מפעל משנה תורה.}}, ובלשון הרמבם{{הערה|הלכות ממרים א' א'.}}: "בית דין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה והם עמודי ההוראה ומהם חק ומשפט יוצא לכל ישראל"

==בהלכה==
===תפקידם וסמכותם===
חכמי הסנהדרין '''כולם'''{{הערה|הן אלו שמונו לסנהדרין גדולה והן אלו שבקטנה.}} חייבים להיות סמוכים איש מפי איש עד משה רבינו עליו השלום, ומוטלות עליהם שלושים מצוות{{הערה|לשיטת הרמבם. עשר מהן מצוות עשה ועשרים לא תעשה.}} (הפזורות בתורה בכמה מקומות{{הערה|שמות יח כא-כו, שמות כב כז, שמות כג א-ח, ויקרא יט יב-לה, במדבר יא טז-יז, דברים א יג-יז, דברים ט זיח-כ, דברים יז ח-יג, דברים יט יא-יג, דברים כא כב-כג, דברים כה א-ג, דברי הימים ב' יט ד-י.}}). 

על הסנהדרין מוטלת החובה לדאוג שהחיים יתנהלו על פי התורה. מתפקידם למנות דיינים{{הערה|בתי דין של שלושה, סנהדרין קטנה – של עשרים ושלושה דיינים, וסנהדרין גדולה – של שבעים ואחת דיינים.}}, לדון דיני ממונות מלקויות ונפשות, למנות מלך{{הערה|אלא שלזה צריך גם נביא.}}, להרחיב את העיר{{הערה|ירושלים}} או העזרה, לדון בדין עגלה ערופה וכו'. היינו, לוודא שהעם כולו (ככלל ו'''כפרט''') יקיים את כל התורה והמצוות.

===ביטול הסנהדרין===
עם חורבן הבית הלך מוסד הסנהדרין ונחלש. בתחילה גלה ממקומו{{הערה|שאז נחלש כוחו, שישנן מצוות שהדיון בהם מחייב שיהיו במקומם שבמקדש.}}, ולאחר תקופה מסויימת פסק לגמרי{{הערה|ישנן דיעות שונות מתי בדיוק פסק: אם היה זה בתקופת בר כוכבא, או כשלוש מאות שנים מאוחר יותר - עד ביטול הנשיאות, או אפילו עד מסע הצלב הראשון.}}. אך גם אחרי ביטול הסנהדרין המשיכו עדיין חכמי ישראל לסמוך זה את זה עוד שנים רבות, ועד שהרבי מוכיח{{הערה| בתורת מנחם תשמ"ד ח"ד עמ' 2601, 2683.}} שבבית דינו של הרי"ף עדיין היו סמוכים (שהרי תקעו אצלו בשופר בראש השנה{{הערה|מגיד משנה הלכות שופר ב', ט'.}}, ודבר זה שייך לקידוש החודש על פי הראיה – שאפשרי רק בבית דין סמוכים).

===חידוש הסמיכה===
כתב הרמבם"{{הערה|רמבם שופטים ד יא.}} ש"אם יסכימו כל החכמים שבארץ ישראל למנות דיינים ולסמוך אותם, הרי אלו סמוכים ויש להם רשות לדון דיני קנסות ולסמוך חכמים אחרים". על סמך פסק זה נעשו במשך הדורות כמה נסיונות{{הערה|בהושענא רבה ד'תתמ"ג חידש ר' אליהו הכהן את הסמיכה בחיפה – אך נקטעה שוב במסע הצלב שהיה עשרות שנים בלבד לאחר מכן. חמש מאות שנים מאוחר יותר חידש מהר"י בירב את הסמיכה – אך גם זו לא האריכה שנים, ובנסיונות מאוחרים יותר לא נסמך בפועל איש.}}, אך מסיבות שונות אף אחד מהם לא צלח.

==בחסידות==
בכללות, הסנהדרין הוא הממוצע המחבר, שעניינו להוריד, להביא ולגלות את האלוקות בעולם – והיינו, עולם האצילות.
===שתי הבחינות שבה===
הסנהדרין נקראת "טבור"{{הערה|כמו שכתוב{{הערה|שה"ש ז ד.}} "שררך אגם הסהר", ופירוש 'שרר' הוא 'טבור'.}}, וטבור מתפרש על פי הקבלה{{הערה|דרך אמונה בערך אגם, פרדס בשער ערכי הכינויים בערך 'סנהדרין גדולה', ובמא"א.}} בשני אופנים: על בינה ועל מלכות.
;בבינה
שורש הסנהדרין הוא בבינה, ומסבירה זאת תורת החסידות{{הערה|אוה"ת בהעלותך שפט, ויצא רט, שם שצח.}}, על פי הפרדס{{הערה|בערכי הכינויים, ערך סנהדרין גדולה: "הגדולה הוא בבינה, מתגלית בתפארת. והטעם: כי שבעים סנהדרין הם שבעים ענפים שבתפארת, שהם שבע ספירות (כל אחת כלולה מיו"ד), ומשה רבינו עליו השלום שהוא הדעת הרי ע"א... וסנהדרי קטנה הם במלכות"}}.  שהלשון "לי" (שנאמרה למשה בציווי על הסנהדרין{{הערה|במדבר יא טז.}}) - "אספה '''לי''' שבעים איש מזקני ישראל" - רומזת ל[[כתר#עתיק|עתיקא קדישא]]. המספר שבעים רומז לשבע המידות שבבינה{{הערה|כידוע שכל ספירה כלולה מכל שאר הספירות. אלא שהמידות כפי שהן בבינה הן עניין שכלי (ולא רגשי), והן רק שורש למידות עצמן, וכפי שהן כלולות עדיין במקורן ושורשן שבבינה נקרא בחינת "עיבור" (היינו, שהמידות כלולות במוחין כעובר בבטן אימו.}}, כפי שכל אחת מהן כלולה מעשר, והאחד "שעל גביהן" הוא הדעת.

היינו, שייכות הסנהדרין לבינה הוא משום שהם "עיני העדה" (שמהם תורה יוצאה לישראל) – ותורה הוא בבינה{{הערה|כי עניין התורה הוא לימוד והבנה.}}, לגלות את האלוקות בעולמות. ותחילת התגלות זו היא בבינה, שדווקא '''בה''' מתגלה עצם האלוקות (עתיק, דרגת פנימיות הכתר).

;במלכות
שייכות הסנהדרין למלכות היא]]{{הערה|שייכות 'אגן' למלכות (שהיא ה'סהר') מוסבר בעיקר על פי הקבלה (ולא כל כך על דרך החסידות) בשלושה אופנים, ומובא בקיצור בספר הערכין בערך 'אגן'.}}, כי מלכות היא שורש [[היכל הזכות]]{{הערה|היכל הזכות הוא בספירת הגבורה, ועניינו התכללות הגבורה והחסד, שהגבורות שבו תכליתן טוב וחסד.}} שבבריאה, והיכל הזכות עניינו אור החסד בכלי הגבורה – שזהו עניינו של [[אחליף דוכתייהו#פרשה שניה דקריאת שמע|שם ע"ב

===גדולה וקטנה===
כתב הפרדס{{הערה|בשער ערכי הכינויים, ערך סנהדרין גדולה וקטנה.}} שלושה אופנים ביחס שבין הסנהדרין הגדולה לקטנה:

א. גדולה בבינה (כי מקום [[שם ע"ב]] שהוא עניין הסנהדרין בז' תחתונות דבינה) וקטנה במלכות (כי מלכות היא לשכת הגזית, כמו שפירש בערכו).

ב. גדולה וקטנה הן שתי בחינות במלכות עצמה (כפי שמפרש בערך 'לשכת הגזית' – שיש '''שני''' טעמים מדוע המלכות נקראת כך).

ג. גדולה בחסד וקטנה בגבורה (והסבר זה אינו סותר את הקודמים, כי ידוע "שהבינה אל הימין בגדולה ומלכות אל השמאל בגבורה").

===דין אמת לאמיתו===
מכיון שהקב"ה מסייע ביד הדיינים המתכוונים לשם שמיים (כפי שכתוב "אלוקים ניצב בעדת א-ל"{{הערה|כך מפרש הרמבם, בהל' סנהדרין כג ט.}}, לכן "כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת - מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית"{{הערה|שבת דף י ע"א.}}.

ופנימיות העניין בזה{{הערה|אוה"ת בהעלותך שצט.}}, שהסנהדרין המשיכו את עצמות אור אין סוף ממש שבפנימיות הכתר. והביאור: "אמת" רומזת לתפארת (קו האמצעי). ואמת לאמיתו הוא, שבתפארת מתגלה פנימיות עתיק{{הערה|ראה ד"ה ליהודים הייתה אורה תשל"ט, שבהתגלות פנימיות עתיק יש כמה דרגות זו למעלה מזו: ההתגלות שבחכמה (כפי שכתוב בתניא פרק ל"ה בהגה), למעלה מזה ההתגלות שבבינה, למעלה מזה ההתגלות שבתפארת, ולמעלה מהכל ההתגלות שביסוד.}}.

===האחד שעל גבי השבעים===
שבעים הסנהדרין הם כנגד 7 המידות{{הערה|שבבינה, וכפי שכל אחת כלולה מעשר}}, האחד שעליהם הוא בחינת הדעת, ויחד עם כלל השבעים הם 72 – כנגד שם ע"ב{{הערה|פרדס, שער ערכי הכינויים, ערך סנהדרין גדולה וסנהדרין קטנה.}}, וזהו שהזקנים שבמדבר נבחרו ע"י 72 פתקים{{הערה|אוה"ת בהעלותך שפט, ויצא רט.}}.

===נקראים עיני העדה===
אחד מהעניינים העיקריים בעיניים הוא שאחריהם נמשך האדם ביותר{{הערה|כפי שאמרו חז"ל העינים רואות והלב חומד וכו'. ע"ז כח ע"ב.}}, ולכן נקראים הסנהדרין עיני העדה – כי דביקותם בה' באופן של "עינייך יונים" (אהבה רבה) פועלת עניין זה בכל עם ישראל{{הערה|אוה"ת פנחס עמ' א'ריז. ואתחנן קח}}.

===תחילת המשכתם ע"י אברהם אבינו===
לאחת הדיעות במדרש{{הערה|רבה, וירא פרשה נד.}}, היה האשל שנטע אברהם אבינו בבאר שבע שבעים הסנהדרין, ושני ביאורים בזה:
א. עניינו של אברהם אבינו היה שיומשך השפע רק לצדיקים ולא לרשעים{{הערה|כעניין החותם דיום הכיפורים.}} – וזהו עניינם של הסנהדרין{{הערה|שם=אוה"ת|אוה"ת וירא תש"ס}}.
ב. אשל הוא ראשי תיבות "אדום שחור לבן", ורומז לשלושת השלבים בהמשכה שמעתיק ועד להלכות הפרטיות בתורה: עתיק הוא כולו חסדים ולכן ההמשכה ממנו היא ע"י שערות לבנות, בזעיר אנפין (במידות) יש מקום גם לאסור, טמא ומרוחק – ולכן ההמשכה ממנו היא ע"י שערות שחורות, וממלכות נמשכים גם דינים וסייגים ביותר (שהתורה לא אסרה) – ולכן שערותיה אדומות{{הערה|שם=אוה"ת}}.{{ערך מורחב|ערך=[[שערות הראש והזקן]]}}.

===משבטלה סנהדרין בטלה השיר{{הערה|סוטה ט ע"א.}}===
בשבת היא עליית העולמות{{הערה|לקו"ת בהר ד"ה את שבתותי תשמורו.}}. על המזמור "מזמור שיר ליום השבת"{{הערה|תהילים צב.}} מוסבר שכל עליה היא ע"י שיר, אלא שהכח לעליה הוא בכח שהסנהדרין ממשיכים מעתיקא קדישא. משבטלה הסנהדרין בטלה נתינת הכח לעליה זו, וכשתחזור הסנהדרין תתחדש. וזהו גם עניין הנבואה "עוד ישבו זקנים וזקנות יחדיו":  שבביאת המשיח תתחדש המשכה זו מבחינת עתיק (שנקרא זקן), ותמשך גם במלכות (שנקראת זקנה){{הערה|אוה"ת בהעלותך שצט-ת.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]