עריכת הדף "מצפ"ץ"

שם '''מצפ"ץ''' הוא [[שם הוי']] בצופן [[א"ת ב"ש]].

==מקור השם וביאורו==
שם מצפ"ץ מופיע כבר ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|פרשת בראשית דף כ': "וַיַּעַשׂ אֱ-לֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדלִים. וַיַּעַשׂ - רִבּוּי וְתִקּוּן שֶׁל הַכֹּל כָּרָאוּי. אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדלִים - בַּהַתְחָלָה בְּחִבּוּר אֶחָד. סוֹד זֶה הַשֵּׁם הַשָּׁלֵם יַחַד הוי"ה אֱ-לֹהִים, אַף עַל גַּב שֶׁאֵינוֹ בְּגִלּוּי אֶלָּא בְּדֶרֶךְ נִסְתָּר. הַגְּדלִים - שֶׁנִּבְרְאוּ בְּשֵׁם זֶה כָּזֶה לְהִקָּרֵא בָּהֶם הַשֵּׁם שֶׁל הַכֹּל. מצפץ מצפץ אֵלּוּ שֵׁמוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָרַחֲמִים. הַגְּדלִים - אֵלּוּ הִתְגַּדְּלוּ וְעוֹלִים לְמַעְלָה, בִּגְלַל שֶׁהֵם עֶלְיוֹנִים מִסּוֹד עֶלְיוֹן, וְעוֹלִים לְתוֹעֶלֶת הָעוֹלָם שֶׁמְּקַיֵּם בָּהֶם הָעוֹלָמוֹת. כְּמוֹ זֶה שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת, שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד עוֹלִים בְּגַדְלוּת אַחַת". ובתיקוני זוהר טו, א: "וְאִתְפַּשַּׁט קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּל כִּנּוּיָין, וּמֶרְכָּבוֹת דְמטטרו"ן, דְּאִינוּן כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, מצפ"ץ", ושם קלא, ב: "... דְכָל פִּקּוּדָא, בֵיהּ שַׁרְיָא יהו"ה . . דְבֵיהּ מִצְוָה בְּאַ"תְּ בַּ"שׁ, מ"צ י"ה, פ"ץ ו"ה, הָא מִצְוָה יהו"ה, מצפץ, יהו"ה בְּאַ"תְּ בַּ"שׁ מצפ"ץ.}}, ובחסידות מובא מה[[תיקוני זוהר]] ששם הוי' כשהוא בא ב[[נוטריקון]] וחילופי אותיות, הוא מצד [[מט"ט]], ובגאולה העתידה הקב"ה יתפשט ויתגלה גם מכינויים אלו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb4/1/29/index.htm  אור התורה במדבר חלק ד' פרשת פינחס ד"ה ושעיר עזים אחד לחטאת].}}.

חילופי האותיות של שם הוי' מורה על צמצום האור האלוקי של שם הוי' שיורד בעולם, ולכן שם זה קשור לשער שתי פאות הראש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/35/71b.htm ליקוטי תורה דרושים ליוה"כ עא, ב]: שרש בחי' הדיקנא נמשך מב' פיאות הראש שהם ב' פעמים מצפ"ץ ב' פעמים הוי' הוי' שלפני י"ג מדות אל רחום וחנון כו' ועל ידי הארה זו דייקא שמבחי' חסד דעתיק נק' שבת שבתון הוא לשון זכר כי זכר חסדו בחי' חסד כו' והוא המשכה מבחי' אור עתיק המלובש בכתר דא"א שהוא למעלה מבחי' האור המלובש בחכמה דא"א. וע' בע"ח שער א"א רפ"ז וספ"ג.}}, בדוגמת השער שנמשכת בו חיות מצומצמת מהמוחין שבראש, ובחינת [[פרסה]] שבין עשר ספירות ד[[גולגלתא]] ובין [[י"ג תיקוני דיקנא]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/36/958.htm?q=%D7%A7%D7%95 המשך תער"ב חלק ב' ע' תתקנח].}}.

אף שבדרך כלל מבואר שבחינה זו היא צמצום האור, הרי זה רק כלפי המדרגות שלמעלה ממנה, אך לגבי המדרגות שלמטה ממנה, כגון ה[[י"ג תיקוני דיקנא]], היא בחינת שם [[הוי']], היות והמשכה זו אינה בדרך [[השתלשלות]], והיא ההמשכה מ[[גולגלתא]], שיהיה מקור לעולם ה[[אצילות]], ואלו ה[[עשר ספירות דרישא]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/36/957.htm המשך תער"ב ח"ב עמוד תתקנז].}}.

בחינת זו, בדוגמת שערות האדם הגשמיות, נחשבת בחינת [[צומח]], הנעלית יותר מבחינת ה[[לבושים]] שהם [[דומם]] בלבד, היות והשערות יונקים מעצמותו של האדם, וכך גם ברוחניות, בחינת 'מצפ"ץ' יונקת מעצמותו של אדם העליון ויש בה את גילוי ההאר של בחינת [[עתיק]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/37/index.htm המשך תער"ב ח"ב ש"פ אחו"ק, העת"ר ע' תתקס].}}.

בקיום מצוה, יש שני חלקים בהמשכת אור הוי', ואף שהחלק העליון (י-ה) נמשך רק בצמצום וחילוף, החלק הנמוך יותר שהוא עיקר קיום המצוה (ו-ה) נמשך כפי שהוא, "'''וה'''נגלות לנו ולבנינו", לכן 'מצוה' הוא שם 'י-ה-ו-ה', אלא שהחצי הראשון הוא בחילופי אותיות, והחצי השני נותר כפי שהוא{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb4/2/1/index.htm אור התורה במדבר חלק ד' פרשת מטות ד"ה וידבר משה אל ראשי המטות].}}.

בספרי קבלה מופיע שה[[גימטריא]] של 'מצפ"ץ' הוא 300, האות ש', והדבר רמוז בפסוק "מהודו ועד '''כוש'''", כאשר התיבה 'כוש' רומזת לכפל של שם הוי', משם הוי' בגילוי שהוא גימטריא כ"ו, ועד לשם הוי' בחילוף, שהוא גימטריא ש'{{הערה|קהלת יעקב וישרש יעקב ערך 'כוש'.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שמות ה']]