עריכת הדף "מגן דוד"

[[קובץ:לוי יצחק שניאורסון מציבה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל מגן דוד על ציונו של הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] - אביו של הרבי]]
ה'''מגן דוד''' הוא סמל יהודי עתיק, שהיה מזוהה במשך מאות שנים עם המסורת היהודית, ושולב ברקמות על ארונות קודש בעיטורים במצבות בבתי עלמין, בכניסות לבתי כנסת, ובאלמנטים יהודיים נוספים. הסמל נקרא בשם 'מגן דוד' היות ועל פי ההנחה המקובלת צורה זו הייתה חקוקה על המגנים שעטו עליהם הלוחמים בצבאו של דוד המלך.

==היסטוריית הסמל==
האזכור הראשון של הסמל נמצא בספר [[קראים|קראי]] בשם 'אשכול הכפר', ואילו הפעם הראשונה בה הופיע בדפוס הוא בספר '[[רזיאל המלאך]]' שעל פי דעת חלק מגדולי ישראל נכתב עוד בזמנו של [[אדם הראשון]].

צורתו של הסמל המורכבת משני משולשים משולבים היוצרים יחד צורה של ששה קצוות, נתנו מקום לפרשנות נרחבת בספרות היהודית סביב המשמעות הסימלית שלו.

בזמן ה[[שואה]], הורו הנאצים ליהודים בגטאות לענוד על דש בגדם טלאי צהוב בצורת מגן דוד כדי לסמל את היותם יהודים ובכך להשפיל אותם ולהבדיל אותם משאר התושבים.

עם הקמתה של [[מדינת ישראל]], אימצו ה[[ציונות|ציונים]] את הסמל ושילבו אותו בעיצובו של דגל המדינה, ובעקבות כך רבים מבני היהדות החרדית הפסיקו להשתמש בסמל כדי לשלול השתייכות רעיונית-אידיאולוגית ביניהם לתנועה הציונית.

==יחס אדמו"ר הריי"צ==
ב[[שמיני עצרת]] [[תרפ"ו]] הגיע פרופסור גדול (פרופסור בארצ'נקו) ודרש להיפגש עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[יחידות]]. לאחר החג התקבלה בקשתו, והוא ביקש שאדמו"ר הריי"צ יסביר לו את משמעותו של הסמל על פי [[חסידות]]. הרבי השיב לו שבחסידות אין כל התייחסות לכך והפנה אותו לשוחח על כך עם חתנו, [[הרבי]] שהוא בקי גדול בתורת ה[[קבלה]]{{הערה|1=ב[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15983_286.pdf שיחת ש"פ תצא תשמ"ח הערה 54]: "להעיר, שעוד בהיותו במדינה ההיא הורה פעם כ"ק מו"ח אדמו"ר לבאר ענינים ב[[תורת החסידות]] לפרופסור אינו יהודי ששאל והתעניין בענינים עמוקים".}}, ובעקבות אותה פגישה התקיימה התכתבות עניפה בין הרבי והפרופסור בנוגע למשמעות הסמל על פי תורת הקבלה.

על פי דברי אמו של הרבי, התכתובת כללה שישה היבטים על הסמל לפי קבלה, חסידות, אסטרונומיה ועוד. היא גם הוסיפה, כי הקונטרס היה עבה...

הפרופסור שהיה שבע רצון מהביקור שלח ל[[אדמו"ר הריי"צ]] מעטפה עם כמה מאות רובלים, אך הרבי מיד שלח לו בחזרה את המעטפה בשלימותה.

== יחס הרבי ==
בנוגע לשימוש בסמל, רוב המקרים הורה [[הרבי]] במפורש להסיר את הסמל{{הערה|כאשר ביקר הרבי ב[[קעמפ גן ישראל]] וסייר בחדרי השינה הבחין
במדבקה על הקיר שהופיע בה הסמל וביקש להסיר את המדבקה. וגם הרבי הסיר בעצמו. כאשר ר' [[יצחק פלור]] הגיש לרבי כמתנה [[חנוכיה]] מכסף עם עיטור של מגן דוד, שבר הרבי את העיטור והחזיר לו אותו באומרו 'את זה אתה יכול לשמור לעצמך'. כאשר הסופר החסידי ר' [[חנוך גליצנשטיין]] הדפיס את ספר 'אור החסידות' ולא היה בטוח אם יוציא לאור חלק נוסף והדפיס צורה של מגן דוד על הכריכה, הורה הרבי לגנוז את כל הכריכות.}}.

עם זאת אירע מקרה בודד בו הורה הרבי לא להסיר ולא לגעת במצבה את הסמל{{הערה|1=על מצבת אביו של הרבי ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] התנוסס מגן דוד, ובמהלך שיפוץ הציון על ידי ר' [[מרדכי מנשה גורליק]] חשבו להסירו ביודעם את הוראת הרבי [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9770&CategoryID=1763 הרבי הורה לא לגעת]. כפי שידוע כמה הקפיד הרבי על דברי אביו, ובדברים של אבא לא נוגעים.}}.

באחד מימי גביע ל[[קידוש]] עליו היה חרוט סמל המגן דוד באופן שאינו כל-כך בולט ואינו נראה. ה[[חנוכיה]] של הרבי מעוטרת בסמל מגן דוד ובשתי אריות שביניהם ניצבים [[לוחות הברית]] עם ראשים עגולים.מה שמלמד כי לכאורה אין לנו מושג בחפצים המלך ולנו יש את הוראותיו הברורות

כמו כן ב[[ארון קודש]] ב-[[770]] ישנו תזכיר למגן דוד בחלקו העליון, בצורה שאינה בולטת לעין כלל ואינו נראה.

ב770 כאשר נשאל הרבי האם להציב על הפרוכת סמל מגן דוד הורה הרבי שלא להציב. וכך גם בבית רבקה קיבלו הוראה להסיר.

==קישורים חיצוניים==
*סקירה על יחס הרבי לסמל, בתוך '''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/04/אוצרות-חסידים-ה-בין-גלות-לגאולה.pdf בין גלות לגאולה]''', ועד חיילי בית דוד סניף צפת {{PDF}} {{אינפו}} [[ל"ג בעומר]] תשע"ה
*נפתלי סילברברג, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/942896/jewish/-.htm מהי המשמעות המיסטית של המגן דוד]''' {{בית חבד}} אתר בית חב"ד

==ראו גם==
*[[ציונות]]
*[[מדינת ישראל]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:ציונות]]