עריכת הדף "ירחמיאל גרשון אדלשטיין"

{{דמות
|שם=ירחמיאל גרשון אדלשטיין
|כינוי=
|תמונה=[[קובץ:גרשון אדלשטיין.jpg|ללא מסגרת|ממוזער]]
|תיאור= הרב גרשון אדלשטיין
|תפקידים נוספים=ראש ישיבת פוניבז'
|תאריך לידה=[[ב' באייר]] [[תרפ"ג]]
|תאריך פטירה=[[י' בסיוון]] [[תשפ"ג]]
|מקום לידה=[[ברית המועצות]]
|מקום פעילות=[[בני ברק]]

|רבותיו=[[זלמן לייב אסטולין]], [[מרדכי אליהו שניאור]], [[משה אקסלרוד]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|מנהיג הציבור הליטאי]]
}}
הרב ''' ירחמיאל גרשון אדלשטיין''' (ב' אייר [[תרפ"ג]] - י' סיון [[תשפ"ג]]) היה מראשי [[ישיבת פוניבז']] הליטאית ומגדולי מנהיגי הציבור הליטאי.

== תולדות חיים ==
נולד ב[[ב' אייר]] [[תרפ"ג]] לאביו הרב צבי יהודה ב[[ברית המועצות]], ולמד תורה מפי הרב [[זלמן לייב אסטולין]] כשבתמורה לכך אביו לומד עם הרב אסטולין. מאז היה מכנה את הרב אסטולין כמורו ורבו המובהק.

כשאמו חלתה ב[[טיפוס]], נשלח עם אחיו הצעיר יעקב לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר [[קלימוביץ']], שם למדו תורה בסתר אצל הרב [[מרדכי אליהו שניאור|מרדכי אליהו ('מוניע') שניאור]] . כאשר עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אחיו הרב [[יעקב אדלשטיין]], המשיכו לשמור על קשר עם רבותיהם החב"דיים במשך כל השנים. לאחר פטירתו של הרב שניאור הגיע יחד עם אחיו להשתתף בהלוויתו שנערכה ב[[כפר חב"ד]] וכעבור מספר ימים הגיעו שוב לכפר חב"ד לנחם את המשפחה האבלה.

רב חב"די נוסף ממנו למד תורה וקיבל הדרכה הוא הרב [[משה אקסלרוד]] רב העיירה [[ז'לובין]] וסוראז' שברוסיה הלבנה ולאחר מכן רב העיר [[רמת גן]]. עד לפטירתו בתש"כ ועימו היה בקשר מיוחד עד שהתבטא באוזני בני משפחתו 'כי הוא שהעמידו על רגליו ברוחניות'.

בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יהושע זליג דיסקין. מיד לאחר מכן נקרא לכהן כר"מ בישיבת פוניבז'.

בחודש [[אייר]] [[תש"ס]] החל הרב אדלשטיין באמירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה, ובכך הפך למעשה לראש הישיבה, יחד עם הרב [[ברוך דב פוברסקי]].

עם פטירתו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בשנת תשע"ח מונה לכהן כיו"ר מועצת גדולי התורה של מפלגת הציבור הליטאי [[דגל התורה]].

החל מפטירתו של הרב [[חיים קנייבסקי]] בחודש אדר תשפ"ב, שימש כמנהיג הבולט והמשמעותי ביותר בציבור הליטאי בישראל.

בליל חג השבועות תשפ"ג לקה באירוע לבבי ואושפז. לאחר מספר ימים בי' בסיוון תשפ"ג, לאחר החמרה במצבו הבריאותי, הלך לעולמו כשהוא בן מאה שנים.

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:אדלשטיין.jpg|ממוזער|עם רבני [[מרכז רבני אירופה]]]]
כשלמד ר' דוד אסטולין, בנו של הרב [[זלמן לייב אסטולין]], בישיבת פוניבז' נהג להפיץ בישיבה את חוברות ה[[לקוטי שיחות]]. ר' דוד שח באוזני אביו שיש מן התלמידים שמונעים ממנו את הפצת השיחות ואף משחיתים אותן. האב יצר קשר עם הרב אדלשטיין שנדהם מהדברים והחליט להיות נוכח בקרבת מקום בעת החלוקה השיחות הבאה. כשנחשף למעשי התלמידים נזף בהם נמרצות והודיע שמי שאינו מעוניין בלימוד השיחות יכול שלא לעשות זאת, אך קריעתם ומניעת חלוקתם מופרכת{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27187 חב"ד אינפו]}} - ובכך אפשר את המשך הפצת השיחות בישיבתו.

במשך השנים נפגש עם אישים חב"דיים שונים, כמו בשנת [[תש"ע]] עם משלחת של מרכז רבני אירופה בה נכחו שניים מרבני חב"ד, עם ר' בן ציון גגולה ודן עמו בגדרי [[נבואה]] בימינו ועל גדר ה[[נביא]] שחל ב[[הרבי|רבי]] (במהלך סבב ביקוריו אצל רבנים ומשפיעים), עם הרב [[שלום מרדכי רובשקין]] בחודש [[אלול]] [[תשע"ח]] לאחר צאתו לחירות ממאסרו,  עם הרב [[אליעזר ברוד]] בחודש [[שבט]] [[תשפ"ב]] לרגל הוצאת ספרו החדש של הרב ברוד על הלכות תערובות{{הערה|[https://chabad.info/news/757741/] '''הרב אליעזר ברוד בביקור אצל גדולי הרבנים בבני ברק''', באתר {{חב"ד און ליין}}}}, עם הרב [[עזרא שוחט]] בחול המועד פסח [[תשפ"ב]] שקיבלו בביתו ודברו בלימוד{{הערה|[https://chabad.info/news/783934/] '''ביקור חג רב רושם: הרב שוחט ביקר אצל הרבנים בבני ברק''' באתר {{חב"ד אינפו}}}}, ועוד רבים. כמו כן בחודש [[אדר]] [[תשע"ט]] קיבל בביתו את הנגיד החב"די ר' דודי פרקש עם בנו שהגיע לגיל מצוות, נכדו של הרב אסטולין. חתן הבר מצווה העניק לרב את הספר 'גאון וחסיד' על סבו שהודה לו על כך, וכתמורה העניק לחתן את ספרו של אבי 'הוד צבי' ובירכו לרגל ה[[בר מצווה]].

בחודש [[שבט]] [[תשע"א]] השתתף באירוע הכשרה להוראה מקדמת בגמרא על פי "שיטת הרב וובר" מיסודו הרב [[ישעיהו וובר]], כשהוא נושא דברים בשבח השיטה מיוחדת ומעודד את האברכים שהשתלמו בה. הרב אדלשטיין ציין כי השיטה התפרסמה בשמה הטוב וזכתה להצלחה מרובה.

בחודש [[תשרי]] [[תשע"ח]] במעמד [[הקפות שניות]] של תלמידי ישיבת פוניבז' בראשותו (ובראשות הרב [[ברוך דוב פוברסקי]] והרב אליעזר כהנמן) ניגנו תלמידי הישיבה את ניגון [[ד' בבות]] ואת הניגון [[צמאה לך נפשי]] שלימד הרבי.

לאחר פטירת הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] העניק את הסכמתו וברכתו למהלך מינוי בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]] כשלצידו יכהן הרב [[שבח צבי רוזנבלט]]{{הערה|[https://chabad.info/news/708016/] ''תמיכה מלאה בהכשר רבני בני ברק''' באתר {{חב"ד אינפו}}}}.

==קישורים חיצוניים==
*תגית '''[https://col.org.il/feed?keyword=גרשון+אדלשטיין גרשון אדלשטיין]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.
*'''[https://col.org.il/news/145738 ברוך דיין האמת: בבני ברק נפטר הגאון הרב גרשון אדלשטיין]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.
{{סדרה|הקודם=[[חיים קנייבסקי]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]] - [[י' סיון]] [[תשפ"ג]]|הבא=}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אדלשטיין, ירחמיאל גרשון}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]