עריכת הדף "מנחם מענדל פוטרפס"

{{דמות
|שם = הרב מנחם מענדל פוטערפאס
|תמונה = מענדל פוטרפס.jpg
|כינוי=
|תיאור= ב[[התוועדות חסידית]]
|תאריך לידה = [[כ' בתשרי]] [[תרס"ח]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה = [[ד' בתמוז]] [[תשנ"ה]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=
|תפקידים נוספים=
|רבותיו = [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות = [[חסיד חב"ד]]
}}[[קובץ:פוטרפס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]

הרב '''מנחם מענדל פוטערפאס''' (ידוע גם בכינויו: '''ר' מענדל'''. [[כ' תשרי]] [[תרס"ח]] - [[ד' תמוז]] [[תשנ"ה]]) היה [[חסיד]] ו[[מקושר]] לרבותינו נשיאינו, איש [[מסירות נפש]], הקים מוסדות רבים [[ברית המועצות|מאחורי מסך הברזל]], ומשנת [[תשל"ג]] שימש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד]]. שימש כחבר הנהלת [[בית רבקה]] ומוסדות [[ישיבת הבוכרים]] בכפר חב"ד. ייסד ביחד עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] את [[חיידר אידיש]] ב[[כפר חב"ד]].

== תולדות חיים ==
ר' מענדל נולד ב[[כ' תשרי]] [[תרס"ח]]{{הערה|ישנה מחלוקת האם שנת הלידה תרס"ח או תרס"ז. המחלוקת מתבססת על מקורות לשני הצדדים}} ב[[עיירה]] [[פלעשניץ]] ב[[רוסיה הלבנה]], לאביו ר' מנחם מענדל ולאמו מריאשא (בת משפחת סגלוביץ ואימא למשפחת קוגל), הוא היה ילד רביעי אחרי שתי בנות ואח אחד. אביו נפטר זמן קצר לפני לידתו במגיפת הטיפוס, ואמו קראה לו על שמו. את ילדותו בילה ר' מענדל אצל סבתו רחל-לאה מ[[נעוועל]], היא הייתה אחייניתו של החסיד המפורסם ר' [[חנוך הענדל קוגל]]. סיפורים רבים מהלכים אודות הנהגתה החסידית והידורה במצוות.

הסבתא רחל לאה הייתה ידידת נעורים של [[הרבנית שטערנא שרה]], בהגיעה ל[[ליובאוויטש]] הייתה מבקרת בבית הרבנית, שם היו משוחחות בסיפורי חב"ד ו[[מנהג#היחס למנהגי חב"ד|מנהגי החסידים]]. ב[[תרע"ה]] כשמלאו לנכדה שבע שנים הביאה אותו סבתו יחד עמה בנסיעתה לרבי. ובנסיעה זו זכה להיכנס ל[[יחידות]] לראשונה בחייו, לאור בקשתה של הסבתא מהרבנית כי תבקש מבעלה כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] שיקבל אותו ליחידות. לאחר החגים אכן נכנסה עם הילד לחדר בעלה ואמרה: "ער איז א נאמען נאך זיין פאטער, ער איז רחל לאה'ס אן אייניקל, נעם אים אויף יחידות און בענטש אים"! (תרגום מ[[יידיש]]: הוא נקרא על שם אביו, והוא הנכד של רחל לאה. קבל אותו ליחידות וברך אותו).
והרבי נתן לו ברכה ל[[יראת שמים]] ומתוך אריכות ימים ושנים.

מעתה, הפך הדבר למנהג תדיר יותר. כמעט מידי שנה, לקחתו עמה ב[[נסיעה לרבי|נסיעותיה לרבי]]. ב[[חודש תשרי]] [[תר"פ]] כשמלאו לו 12 שנים היה הפעם האחרונה בה זכה לשהות אצל [[אדמו"ר הרש"ב|הרבי הרש"ב]].

=== לימודיו בישיבה ===
[[קובץ:ר' מענדלPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בצפת, ליד קברו של משפיעו ר' [[זלמן משה היצחקי]]]]
[[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל עומד בחצר 770 בעת מעמד ה[[כפרות]] אצל הרבי, [[תשרי]] תשנ"ב]]
בסוף שנת [[תר"פ]] התקבל לישיבת [[קרמנצ'וג#ישיבה מחתרתית|תומכי תמימים בעיר קרמנצ'ג]] שם למד עד שנת [[תרפ"ד]], בשנה זו הבולשת הסובייטית חשפה את הישיבות המחתרתיות והוא נאלץ לברוח. שנה לאחר מכן החל ללמוד בישיבות מחתרתיות בחרקוב, וויטבסק ונעוויל עד שנת [[תרפ"ט]], אז נסגרו גם ישיבות אלו, והתלמידים הרבים נאלצו להתפזר בין הישיבות המחתרתיות השונות.

ברבות הימים תיאר המשפיע את זיכרונותיו מימים אלו: כל [[ליל שישי]] היה מוקדש כולו ללימוד. היו תלמידים ששקדו על לימוד הגמרא והיו שלמדו את תורת החסידות; הוא עצמו היה מקדיש לילה זה ללימוד הגמרא.

הוא אהב במיוחד את ההתוועדויות הרבות שם היו מתוועדים טובי המשפיעים בדור ההוא כמו הרב התמים [[זלמן משה היצחקי]] הרב התמים [[יצחק הורביץ]] (איצ'ה דער מתמיד), הרב התמים [[יחזקאל פייגין|יחזקאל (חאטשע) פייגין]], ועוד.

בשנת [[תרפ"ט]] לאחר שכאמור נסגרה הישיבה בה למד עבר הוא לוויטבסק שם למד בישיבה המקומית שהתנהלה גם היא בתנאי מחתרת. כשנה לאחר מכן נקרא הוא לשמש כ[[משגיח]] ומשפיע לתלמידי התמימים בישיבה המחתרתית ביקטרינוסלב. בזכרונותיו מהתקופה ההיא הוא מציין את הדרת הכבוד שהיה לבחורי הישיבה כלפי רב העיר הרב הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]].

ר' מענדל נסע אל ביתו אמו שבחרקוב, והחל לטפל בשידוכי שתי אחיותיו המבוגרות ממנו, במטרה להשיאן למובחרים שבקרב התמימים. חפצו עלה בידו, וזמן קצר לאחר מכן, נישאה אחותו הבכירה להרב [[בן ציון שם טוב]], ואחותו הצעירה נישאה להרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]].

באותה תקופה הציעו גם לו עצמו שידוכים מכובדים. הוא ריכז מספר הצעות, ודיווח אודותם לכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], ששהה אז בפולין, וביקש את הדרכתו וברכתו. מענה הרבי היה: "הצעת קאראלעוויץ נכונה" - הכוונה הייתה לרב [[בן ציון רובינסון]], אשר התגורר בקאראלעוויץ והוא אשר הציע לר' מענדל את בתו.

הוא נסע אפוא לקאראלעוויץ, והגיע לעיר לקראת [[שבת קודש]]. לאחר התפילה השתתף ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] שהתקיימה ונטל [[משקה]] ביד רחבה עד שכתוצאה מכך בסיום ההתוועדות - נפל תחת השולחן ונרדם. כשהתעורר, והוא עדיין מתחת לשולחן, הייתה השעה אחר חצות הלילה במוצאי-שבת, ולפתע שמע את ר' בן ציון אומר לזוגתו: "נראה, שהבחור הזה הוא "א אמת'ר חסידישער בחור" (בחור חסידי אמיתי), שהרי בא "להתראות", ולמרות זאת לקח משקה, התוועד ונמצא כעת היכן שנמצא... הרי זה סימן, שהינו בחור חסידי אמיתי. אנו צריכים לעשות כל מאמץ בכדי שישאר כאן ויגמור איתנו את השידוך".

ואכן, השידוך יצא לפועל בשעה טובה ומוצלחת, והחתונה התקיימה בעיירה של הכלה, ביום שלישי [[י' בתמוז]] ה'[[תרצ"ג]].

אחרי חתונתו, נשאר זמן קצר אצל אמו בחרקוב, ולאחר מכן נסע יחד עם רעייתו לעיר יגורובסק. (עיר זו הייתה מרוחקת מ[[מוסקבה]] במרחק של כ - 100 ק"מ). למרות שפרש זמנית מעיסוקיו בישיבות, לטובת ענייניו המשפחתיים, כבר הכירו הממונים על הרשת הכלל ארצית של ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות ברחבי [[רוסיה]], בכשרונותיו ומסירותו וראו בו כמי שמתאים ביותר לפעול להצלת הישיבות. מבחינה הפיננסית - תמיכה במשפחות האסירים - שחירפו את נפשם למען התורה ומצוותיה, אחזקת הישיבות המחתרתיות, מימון המעברים הקבועים של הישיבות, כמו גם סכומים נכבדים ששולמו כדמי "לא יחרץ" - הטילו על המארגנים עול כספי כבד והוא נבחר להיות אחד מאלה, שהוטל עליהם להשיג את המימון הדרוש.

הוא קיבל על עצמו את התפקיד, ולצורך זה נכנס לעולם העסקים. שבמסגרתו גרף רווחים נאים, אך עם זאת. הוא עצמו ובני ביתו הסתפקו בלחם צר ומים לחץ, ואת רוב המוחלט של הרווחים מסר ל[[תומכי תמימים]]. כמו כן כל אימת, שעסקני אנ"ש נצרכו בסכום כסף גדול ל"פדיון שבויים", פנו הם אל ר' מענדל, אף כאשר סכום המבוקש לא נמצא בידו היה לווה את סכום הכסף ומעבירו לידיהם.

ר' מענדל, שכאמור המשיך בתפקיד זה בהצלחה רבה - הצליח לזמן מה לנהל את חייו על מי מנוחות, אך כשהנאצים ימ"ש הגיעו לרוסיה, ברח עם בני משפחתו מ[[מוסקבה]], ולאחר נדודים רבים הגיע לעיר [[סמרקנד]], שם היה מראשי העסקנים שפעלו למען [[תומכי תמימים סמרקנד|הישיבה המקומית]]. שם פגש ברבים מאנ"ש ופליטי [[פולין]] שהגיעו לפניו, ועוד אחרים רבים שהוסיפו להגיע מידי יום ביומו ביחד עם ילדיהם. שמע פעולותיו התפרסם עד מהרה בקרב החסידים ורבים בקשו את עזרתו - והוא עשה כל שביכולתו להטבת מצבם.

בד בבד נטל חלק פעיל ביסוד "חדרים". החל משלהי החורף של שנת ה'[[תש"ג]], בעיצומה של המלחמה האכזרית, ניהל את ישיבת "[[תומכי תמימים]]", שהכילה במשך הזמן מאות תלמידים, כאשר המנהל הכללי היה ידידו, הרב [[יונה כהן]] מפולטבה.

===תקופת לבוב וגלות סיביר===
{{ערך מורחב|ערך=[[יציאת רוסיה תש"ו]]}}
[[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']]

לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] אישרה הממשלה הרוסית את חזרתם של נתיני פולין שברחו לגבולותיה בזמן המלחמה, והעמידה לרשותם רכבות משא, ואזרחים רוסיים רבים ניצלו את הפרצה שנוצרה, וניסו להבריח את הגבול באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, דרך עיר המעבר [[לבוב]]. חסידי חב"ד המתינו לקבלת תשובתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] האם להסתכן ולהבריח את הגבול בצורה לא חוקית, וכאשר התקבל האישור רק מעטים מהם הספיקו לנצל אפשרות זו לפני שהממשלה הרוסית החליטה להפסיק את האישורים.

בעקבות פעולתו של ר' [[יהודה לייב מוצקין]] ששיחד פקידי שלטון בכירים תוך סכנת נפשות ממשית, נפתח הגבול מחדש ולצורך כך הוקם ועד מיוחד, בו היו חברים ר' מענדל ועסקנים נוספים. פעילות הועד התחלקה למספר מישורים: עידוד [[אנ"ש]] ברוסיה להבריח את הגבולות, זיוף מסמכים, וגיוס כספים לשחד את הפקידים השונים, ולדאוג לכל שאר הפרטים הנצרכים, כגון דירות מסתור בלבוב עד לנסיעה, וקשר רציף עם אנ"ש שהגיעו ללבוב על מנת להבריח את הגבול.

ר' מענדל עצמו לא הצטרף למשפחתו בבריחה על אף שידע כי אנשי המשטרה החשאית עלו על עקבותיו ותוך זמן קצר עלולים לאסור אותו. הוא נותר ברוסיה והמשיך לעסוק בפעולות ההברחה,
עד שהחליט לצאת את מסך הברזל בקבוצה קטנה שמנתה תשעה אנשים בלבד ובהם הרב [[שמואל נוטיק]].

מאוחר יותר התברר כי האיש שדאג להם לכרטיסים, היה סוכן מוסווה של הק.ג.ב. והוא מסר לשלטונות על תשעת האנשים העומדים להבריח את הגבול. המשטרה עצרה את כולם.

העצורים הועברו למטה המשטרה החשאית בלבוב. לאחר חקירות ממושכות ועינויי תופת החל המשפט בו נגזר על ר' מענדל גלות{{הערה|[https://col.org.il/news/140633 תזכיר סודי חושף תמונת ר' מענדל פוטרפס בכלא] {{חב"ד און ליין}}}} והוגלה למשך כ-10 שנים ל[[סיביר]].
בתקופת גלותו שהה יחד עם החסיד המשפיע ר' [[אשר ששונקין]] עד שהשתחררו בשנת תשכ"ד.
[[קובץ:תשכד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[זאל הגדול]] (תשכ"ד)]]

במהלך תקופת הגלות בסיביר ואחרי השחרור בעודו בגלות רוסיה, זכה להתייחסויות נדירות מהרבי:
*בשנת תשט"ז, הרב בן ציון שניאורסאהן גיסו של הרבי הריי"צ, הגיע לארצות הברית זמן קצר לאחר שיצא מרוסיה, ונכנס ל'יחידות' אצל הרבי. לאחר שיצא מ'יחידות',  פגש אותו הת' שלום בער בן ר' מענדל פוטרפס, ושאלו אם מכיר את אביו. ר' בן ציון ענה בחיוב, והוסיף: הדבר הראשון שהרבי שאל אותי ב'יחידות' היה על אביך{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1365 עמוד 57}}.

*באגרת ששיגר הרבי אל רעיית ר' מענדל, בעודו ברוסיה, כתב הרבי אודותו שורה של ביטויים נדירים ביותר:
"הוו"ח אי"א נו"נ רב פעלים ובעל מרץ, מטובי מקושרי רבותינו נשיאינו והולכי בדרכיהם, דרך הקודש יקרא לה, דרך החיים, בזה העולם המעשה היום לעשותם, הרמ"מ שליט"א וזוגתו מרת לאה שתליט"א"{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1365 עמוד 57}}.

*בהתוועדות י' שבט [[תשכ"ב]] הרבי תיאר את מעשי איש מסירות הנפש ברוסיה, כאשר הכוונה היתה לר' מענדל פוטרפס, אשר עוסק בהחזקת היהדות ובניית מקוואות ללא כל חשבונות ושיקולים אישיים{{הערה|[[תורת מנחם]] תשכ"ב, [[שבועון בית משיח]] גיליון 1365}}.

==המשפיע בתומכי תמימים כפר חב"ד==

בשנת [[תשכ"ד]] קיבל אישור יציאה מרוסיה והיגר ל[[לונדון]] שם התגורר בנו ר' [[בערל פוטרפס]], ותוך זמן קצר הפך לאחד מחשובי העסקנים והמשפיעים בקהילת חב"ד המקומית, ועסק בהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש במקום.

לאחר פטירת הרב [[שלמה חיים קסלמן]] בשנת [[תשל"א]], הורה הרבי לר' מענדל שיעבור ל[[כפר חב"ד]] ויתמנה כממלא מקומו בתפקיד המשפיע המרכזי של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ועם מינויו לתפקיד בשנת [[תשל"ג]] רשם פרק חדש בהיסטוריה של ישיבות תומכי תמימים ב[[ארץ הקודש]], והתייחד בדרכו החינוכית והיה למשפיע נערץ על התמימים ואנ"ש.

===עסקנות===
[[קובץ:מאיר בליז'ינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|280px|ר' מענדל מתוועד יחד עם ר' מאיר בליז'ינסקי]]
בשנים הבאות, הפך ר' מענדל שהיה בד בבד עם תפקידו בישיבה גם המשפיע הראשי בארץ הקודש לאחד מראשי העסקנים החב"דיים, ופעל נמרצות למען [[כפר חב"ד]] ובפרט למען ישיבת תומכי תמימים ו[[בית רבקה כפר חב"ד]] בה היה חבר הנהלה. ייסד את [[חיידר אידיש]] ב[[כפר חב"ד]]. בשנת [[תשל"ד]] קיבל מכתב בו כתב לו הרבי ברכה (תוכן) {{ציטוטון|בעבודת הקודש בתומכי תמימים ובכפר חב"ד}}, כש (גם) בו ראה כהסכמה מהרבי להתעסק בענייני הכפר{{הערה|[[ימי תמימים]] חלק ו' ע' 304}}.

כשהרב גרשון דובער (בורקע) שיף חזר מחצרות קודשינו עם הוראה ברורה להקים ולייסד מוסד לעולים שהגיעו מרוסיה, עמד לימינו לעזר והתמנה להיות חבר הנהלה במוסדות ישיבת הבוכרים עד פטירתו.

כמו כן היה מאלו שעשו רבות למען [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]]. בין היתר היה נוסע ל[[ארצות הברית]] לגיוס כספים עם ה[[שד"ר]] הרב [[שמואל דוד רייטשיק]].

ר' מענדל היה מנושאי הדגל של פרסום [[בשורת הגאולה]] וזהות הגואל.

==אחרי כ"ז אדר וג' תמוז==
בכמה צמתים מרכזיים זהרו דמותו החסידית ואמונתו והתקשרותו האיתנים בעת שהחלו ההעלמות והסתרים ב[[כ"ז אדר]] וב[[ג' תמוז]].

===התייחסותו למצב ההעלם והסתר===
מצבו הבריאות של הרבי (לעיני בשר) נגע ללבו של ר' מענדל וגרם לו באופן טבעי לחוסר בקו השמחה{{הערה|מפי תלמידו הקרוב ר' שלום בער רייכמן - בית משיח גליון 560}}. מני כ"ז אדר הוא היה אומר בתכיפות תהלים בדמעות כשהוא מוחה שוב ושוב את דמעותיו במטפחת{{הערה|מפי ר' זושא פויזנר}}. מאידך לאחרי תשרי תשנ"ג כשהרבי החל לצאת למרפסת התבטא ר' מענדל: "אי אפשר להבין כלום. כל יום יש גילויים חדשים"{{הערה|מפי רש"ב רייכמן, שם}}. 

בהתוועדות שבת מברכים טבת תשנ"ג  התוועד ר' מענדל ב-770 עם אברכים ובעלי בתים מאנ"ש ואמר שכל אחד צריך לקבל על עצמו איזה ענין בקשר למצבו של הרבי. כשאחד הבעלי בתים שאל אותו מה הוא מקבל על עצמו, ענה לו ר' מענדל שהוא לקח על עצמו ללמוד מסכת ביצה, דבר שהיה קשה לו בגשמיות בשנים ההן{{הערה|מפי תלמידו הקרוב רש"ב רייכמן, שם}}.

כשבועיים אחרי ג' תמוז התוועד ר' מענדל בישיבה בכפר ולמרות שעיניו זלגו דמעות, וכמעט לא דיבר מאומה, הוא אמר משפט אחד עליו חזר שוב ושוב: "הוא, היצר הרע, רוצה ש"ניפול" ליאוש ולמרה שחורה - לא ולא! בשום אופן לא "ניתן" לו! זאגט א ניגון, א פריילאכן ניגון!, פריילעכער, פריילעכער!"{{הערה|הרב חיים לוי יצחק גינזבורג - בית משיח גל' 40}}.

מאז ג' תמוז היה חוזר ומצטט את דברי רש"י על הפסוק "תמים תהיה עם ה' אלוקיך"{{הערה|דברים יח, יג}} - "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות"{{הערה|מפי רש"ב רייכמן, שם}}.

אחרי ג' תמוז הוא זעק בכל כוחו, גם בעת שכוחותיו הגשמיים נחלשו, שלא יהיה שום שינוי אחרי ג' תמוז, דבר שהתבטא במיוחד בעמידה בתוקף על הנסיעה לרבי ל[[קבוצה]] ולחודש [[תשרי]].       
 
===נסיעה לרבי לתשרי ולקבוצה===
לקראת חודש תשרי תשנ"ג, חודש החגים הראשון אחרי [[כ"ז אדר]] התוועד ר' מענדל עם התמימים ואנ"ש בישיבה בכפר במשך כחמש שעות, תוך שדבריו נקטעים שוב ושוב בבכיות ובתפילות ותחינות לריבונו-של-עולם שיסיר כבר את המניעות והעיכובים{{הערה|בין דבריו באותה התוועדות התבטא: "סבלנו כבר די והותר, שישה חודשים ויותר, ועד מתי?! וכבר אי אפשר" וכו' וכו'}} ויחד עם זה, עורר והדגיש שאנו מצידנו חייבים "לעשות כלים" -
לנסוע לרבי כמו שהיינו רגילים כל שנה, וה"כלים" הם עצמם "ימשיכו אור", וזה עצמו יזרז וימהר את ההתגלות
של הרבי תיכף ומיד ממש. "הכלים ימשיכו אור". דבריו אלו של ר' מענדל אף הועלו על הכתב ע"י תלמידו המובהק הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], פורסמו לכלל אנ"ש במדור 'דעות' ב[[שבועון כפר חב"ד]] ועוררו הדים. נקודה נוספת שהשמיע אז ר' מענדל בענין {{הערה|בקשר לנסיעה תלמידי [[קבוצה תשנ"ג]] לרבי}} היא שגם כשאנחנו רואים את הרבי, איננו מבינים ברבי. "אנחנו מבינים ברבי כמו שעז מבינה בבן אדם", אמר, "לכן, צריך לנסוע לרבי גם אם לא רואים שומעים"{{הערה|מפי הרב אלעזר וילהלם ב[https://chabad.info/special/846108/ ראיון לשבועון בית משיח]}}. ר' מענדל עצמו היה בין החסידים המבוגרים הבודדים שהגיעו ל770 לתשרי תשנ"ג מארץ ישראל.

גם לאחר ג' תמוז, לקראת תשרי תשנ"ה, הביע ר' מענדל עמדה תקיפה אודות הצורך בנסיעה לרבי גם במצב הנוכחי. בדיונים של הנהלת הישיבה בכפר כאשר מישהו ניסה להציע שמא ניתן לקצר את שהות תלמידי הקבוצה ב-770 בזדעק ר' מענדל: "שנה שלימה! אף לא דקה אחת פחות!"{{הערה|מעדות תלמידו המובהק הרב לוי יצחק גינזבורג - בית משיח גל' 47, ועוד}}. כמו כן הוא נשאל אז ע"י תלמידו המובהק הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] האם אפשר לומר בשמו שגם עתה לאחרי ג' תמוז צריך לנסוע לרבי לתשרי. למשמע ניסוח השאלה הזדעק ר' מענדל: "מה? ה"'''צריך''' לנסוע"? '''מוכרחים''' לנסוע! ר' מענדל עצמו החל בנסיעה לרבי לקראת תשרי תשנ"ה אך מסיבות בריאותיות נעצר הוא באמצע הדרך ב[[אנגליה]] אצל משפחתו שם שהה עד פטירתו.

===עידוד וחיות בענייני משיח===
על לשונו של ר' מענדל היה שגור תמיד הניגון "[[חיילי אדוננו| חיילי אדוננו משיח צדקנו]]"{{הערה|הרב לוי יצחק גינזבורג - בית משיח גל' 187}}.

בקיץ תשנ"ב ניגש אליו התמים [[יצחק אקסלרוד]] ושטח בפניו את זעזועו מדיבורים קרירים וציניים שנשמעו מפי מכובדי אנ"ש כלפי אמונת החסידים ור' מענדל נענה: "זה בא מהשכלה בלי עבודה"{{הערה|מפי הרב יצחק אקסלרוד, בית משיח גל' 1317}}.

לקראת י' שבט תשנ"ג, בשעה שהיו שניסו להכשיל את מעמד ה[[סאטעלייט]] ושידורו בארץ הקודש כשהם מכנסים לשם כך אסיפת רבנים, פנה לר' מענדל תלמידו ר' [[בצלאל קופצ'יק]] וביקש שיבוא לאסיפה להביע את דעתו החיובית לקיום האירוע. בתחילה התנגד בתוקף ר' מענדל להשתתף בכלל באסיפה באומרו שאינו מוכן לשהות עימם באותו חדר, אך אחרי שגויס ה'עשה לך רב' שלו ר' [[זאב קסלמן]] שהגיע לביתו וביקש וציווה עליו שבכל זאת ילך לאסיפה נעתר ר' מענדל והגיע למקום והשמיע למשתתפים דברים חריפים באומרו התנגדותם מגיעה מחששם ופחדם 'שמא לא' שזה ממש אפיקורסות, שהגדלות שלהם מתבטאת בהטלת ספיקות וקרירות, עניינו של עמלק, בענין משיח. הוא אף אמר אז שדעתו של הרבי במקרה שכזה ידועה שהרי הרבי אומר ש'צריך לילך עם המפלגה החרדית ביותר' וגם בנידון דידן כשיש שני קבוצות צריך ללכת עם החרדי ביותר, וזה לא הקבוצה המתנגדת לעניין וכו'{{הערה|ראה בפרוטרוט ב'מחאתו החריפה של ר' מענדל בקובץ [https://drive.google.com/file/d/10wED7xIYD8LLT9ENTRRcdgIekXQCOXKl/view?usp=sharing העובדות שמאחורי הסאטעלייט] ע' 50 - 52}}.

באחת השבתות של קיץ תשנ"ג התוועד בישיבה בכפר אחד המשפיעים{{הערה|כנראה הרב לוי יצחק גינזבורג}} ואחרי כשעה חזר ר' מענדל ממנוחה בחדרו, התיישב בצד והסתכל בעונג איך הלה מדבר בהתלהבות עצומה בענין "יחי אדוננו", ועל כך שזה בא מתוך התפילה. 

בשיחה עם ר' [[יחזקאל סופר]] ור' [[טוביה פלס]] בחורף תשנ"ג גילה את דעתו על ה'רציונאליסטים' הדואגים ל"הצלת כבודו של הרבי" מפרסום ענייני משיח וכו': ""אל תנסה להבין אותם, אני מכירם היטב, אלו אפיקורסים ימ"ש! מי שמקרר התפעלות של יהודי המאמין בביאת המשיח הרי הוא מתנגד ו . .". ור' מענדל אף הוסיף ואמר להם שאפשר לפרסם את הדברים בשמו{{הערה|עדות ר' יחזקאל סופר ב'מכתב לידיד שהחמיץ' - י"א ניסן תשנ"ג}}.

בכינוס אנ"ש ב[[כ"ח ניסן]] תשנ"ג להתחזקות בענייני משיח הכריז ר' מענדל את הכרזת הקודש [[יחי אדוננו]]{{הערה|עפ"י סרט הוידאו}}.

גם אחרי ג' תמוז המשיך ר' מענדל לדבוק בהכרזת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" אחרי התפילות, וכדי להראות זאת לאנשים שהיו מסופקים בכך הוא אמר זאת לא פעם בקול רם{{הערה|מפי רש"ב רייכמן, שם, הרב לוי יצחק גינזבורג, ועוד}}. כשאחד האברכים אמר לו שיש וויכוחים האם להכריז "יחי" או לא השיב ר' מענדל נחרצות שמי שהרבי חי אצלו צריך הוא לומר "יחי"{{הערה|רש"ב רייכמן, שם, הרב לוי יצחק גינזבורג}}. 

באותה תקופה כשהכריזו "יחי" היה ר'מענדל נעמד מלא קומתו ועונה זאת למרות שבשאר התפילה לא יכל לעמוד במקומות שונים מפאת חולשתו. באחד הימים הגיע אחד מה[[ר"מ]]ים בישיבה בכפר לר' מענדל וניסה "להסביר" לו עד כמה כביכול הענין של "יחי" מרחק יהודים וכו'. ר' מענדל שתק כל העת עד שהלה סיים את דבריו ואז השיב לו, שכאשר מישהו היה מתווכח עם ר' [[אבא פליסקין]] הוא היה שותק ושומע עד הסוף ואז אומר: "אבל אני איני מסכים איתך" ללא הסברים נוספים, "כך גם אני אומר לך: "אינני מסכים איתך""{{הערה|שתי סיפורים אלו מפי א' התמימים - בית משיח גל' 158}}.    

אחרי ג' תמוז, כשרצו לתרום שלט 'יחי' לקירות הזאל בישיבה בכפר חב"ד{{הערה|השלט היה תלוי עשור שנים על קירות הזאל.}}, שאלו את ר' מענדל האם להוסיף לפני "ובקרוב נזכה ליחי…" וכדומה מפני חילוקי הדעות, ענה: {{ציטוטון|לא! לא להוסיף, לא לגרוע ולא לשנות!}}{{הערה|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו]] חלק ד', בהקדמה.}}.

===פטירתו===
לקראת [[חודש תשרי]] תשנ"ה היה בדרכו [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]], כשעצר לתחנת ביניים בעיר לונדון כדי לאסוף כספים לתומכי תמימים, חש שלא בטוב, ונשאר שם אצל בנו עד לפטירתו, ב[[ד' תמוז]] [[תשנ"ה]], ושם מנוחתו כבוד.

==תיעוד תולדות ועשיה ציבורית==
* לאחר פטירתו, פורסמו ב[[שבועון בית משיח]], מספר סדרות של זכרונות וסיפורים הקשורים בדמותו החסידית על ידי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].
* כמה שנים לאחר מכן יצא לאור על ידי ר' [[אליהו וולף]] ספר בשם "ר' מענדל" שבחלקו התבסס גם על כתבות אלו.
* הרב לוי יצחק גינזבורג הוציא ספר בשם "המשפיע" ובו סיפורים לדמותו של ר' מענדל וסיפורים מפיו. כמו כן בסדרת הספרים שכתב הרב גינזבורג בשם [[פניני התניא]], הכניס סיפורים ומשלים רבים מפיו של ר' מנדל.
* בשנת [[תשפ"ג]] נחשף{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1365.}} כי בקרוב יצא לאור ספר חדש אודות ר' מענדל בהוצאת הרב [[יוסף יצחק קרץ]] ובעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]].

==משפחתו==
* סבו, הרב [[חיים פוטרפס]]
* רעייתו מרת לאה, בת ר' [[בן ציון רובינסון]] - נפטרה ב[[ה' בכסלו]] [[תשס"ג]] טמונה בבית החיים ב[[לונדון]]
* אחיו, הרב [[הענדל ליברמן]] - צייר חסידי

;גיסיו:
*גיסו הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]]
*גיסו הרב [[בן ציון שמטוב]]
*גיסו הרב [[יהושע קארף]]

;ילדיו:
לר' מענדל היו ששה ילדים ארבעה מהם נפטרו בילדותם, בימים הקשים ברוסיה הסובייטית:
* בתו, מרת דאברושא אשת הרב [[חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב]]. נהרגה בתאונה דרכים בשנת [[תשל"א]], בהשאירה 11 יתומים. ר' מענדל ורעייתו התמסרו לגידול ילדיה.
* בנו, הרב [[שלום דובער פוטרפס|שלום דובער (בער'ל) פוטרפס]] - בעבר חבר הנהלת מוסדות חב"ד בלונדון, עבר בשנת [[תשס"ח]] ל [[קראון הייטס]].
* בנו, לייבל - נפטר בילדותו.
* בנו, אברהם - נפטר בילדותו.
* בתו, רחל - נפטרה בילדותה.
* בתו, אלטע - נפטרה בילדותה.

==לקריאה נוספת==
[[קובץ:המשפיע ר מנדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיסק המשפיע ר' מענדל]]
* '''ר' מענדל''' - תולדות אמרות ו[[סיפור]]ים. מאת [[אליהו וולף]] ורעיתו דינה (א. ד. פייגלסון). בהוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]] ([[תשנ"ט]]).
* '''המשפיע''' - סיפוריו של ר' מענדל. מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[הוצאת ופרצת]].
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
* צבי הירש רודרמן, '''המשפיע ר' מענדל''', דיסק צפיה (36 דקות) ובו תיעוד מאורחות חייו: תפילה, אמרות והדרכות, הוצאת [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]], ד' [[תמוז]] [[תשס"ז]] (במלאת 12 ל[[הסתלקות]]ו של ר' מענדל).
* '''גם יראה וגם חכמה''' - דמותו של המשפיע הרמ"מ פוטרפס זצ"ל, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 674.
* ר' מענדל - ספר קומיקס על תולדות חייו וסיפוריו המסעירים [הוצאת אורות]
*'''איש מסירות הנפש, השמחה והאמונה''', הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, הרב ישראל יצחק זלמנוב, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 121–132.
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 203–215.

== קישורים חיצוניים ==
*הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], [[שבועון בית משיח]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/פוטרפס_לאחר_פטירה.pdf תולדות המשפיע ר' מענדל פוטרפאס ע"ה]''' פורסם בתמוז תשנ"ה ימים ספורים לאחר הפטירה
*[[שבועון בית משיח]], [https://chabadpedia.co.il/images/6/62/טעימה_מספר_חדש_ר_מענדל_פוטרפס.pdf הצצה לספר החדש: תולדות ר' מענדל], תמוז תשפ"ג
*[https://chabadpedia.co.il/images/9/96/הרבי_מליובאוויטש_מספר_על_ר'_מענדל_פוטרפס.mp3 הרבי מספר על ר' מענדל] {{שמע}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54847 ר' מענדל מתוועד ב-770] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_42.html גלרייה בלעדית: תיעוד מחייו של המשפיע ר' מענדל פוטרפס]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*'''[https://col.org.il/news/143255 סרט תיעודי על ר' מענדל]''', שניאור זלמן ליברמן תשפ"ג {{וידאו}}{{COL}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2243641 המכתב נשלח בכוח המחשבה]''' - ראיון עם הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] בתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39509 מיכל וישצקי מספר על ר' מענדל], באתר {{col}}.
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=105110 תמונות מחייו] של ר' מענדל {{תמונה}} {{COL}}
*'''[https://anash.org/the-man-who-would-not-be-a-tzaddik-in-peltz/ The Chosid Who Would Not Be a “Tzaddik in Peltz"]''' (החסיד שלא היה צדיק בפרווה - באנגלית) {{אנש}}
*'''[https://karovel.co.il/הכתבה-המרכזית/המשפיע-ר-מענדל-פוטרפס/ המשפיע - ר' מענדל]''' אתר קרוב אליך שבת פרשת ויגש תשפ"א. (טקסט)
*'''[https://col.org.il/news/130013 האיש שלא נכנע: קורות חייו הסוערים של המשפיע ר' מענדל פוטרפס - חלק ראשון] {{*}} [https://col.org.il/news/130399 חלק שני] {{*}} [https://col.org.il/news/130448 חלק שלישי]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/140633 תזכיר סודי חושף תמונת ר' מענדל פוטרפס בכלא] {{COL}}'''
*'''[https://col.org.il/news/144905 ההקלטה שנחשפה מההתוועדות של ר' מענדל]''', התוועדות שהתוועד בי' שבט תש"מ, תמלול והאזנה {{COL}}
* "Derher "[https://derher.org/wp-content/uploads/54-Adar-5777-05.pdf A Living Legend" – Reb Mendel Futerfas] א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פוטרפס, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בצ'רנוביץ']]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ח]]
[[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]