עריכת הדף "אונקלוס"

'''אונקלוס''' שמוזכר פעמים רבות גם בשם '''אונקלוס הגר''', היה בן אצולה ממשפחת קיסרי רומא, שהתגייר בשנות ג'ת"ת - ג'תת"ק והיה תלמידו של [[רבי עקיבא]], ונחשב לאחד מן התנאים{{הערה|1=[[ברייתא]] ב[[מסכת בבא בתרא]], צט, ע"א}}. מפורסם בעיקר עקב חיבורו 'תרגום אונקלוס' שהוא התרגום ה[[ארמית|ארמי]] העתיק והמוסמך לתורה{{הערה|1=[[מסכת מגילה]], ג, ע"א; [[מסכת עבודה זרה]], יא, ע"א}}. התרגום נכתב לראשונה ככל הנראה  בארץ ישראל באמצע שנות ה-ג'ת"ת - תת"ק, ונערך סופית בבבל. התרגום נועד להביא את התורה לשפתם המדוברת של היהודים בתפוצות הגולה. במהדורות מסורתיות של המקרא מופיע תרגום זה בצדו של הטקסט העברי.

==תולדות חייו==
ישנן שתי דעות לגבי זהותו של אונקלוס, לפי התלמוד בבלי הוא היה אחיין של הקיסר הרומי טיטוס{{הערה|1=[[מסכת גיטין]], נו, ע"ב}}, ולפי מדרש תנחומא הוא היה אחיין של הקיסר הרומי אדריאנוס. אונקלוס התגייר בשנות ג'ת"ת - ג'תת"ק, לפני מרד בר כוכבא בשלהי תקופת התנאים, ברח לארץ ישראל מפני אימת דודו הקיסר. אונקלוס הצטרף לחכמי יבנה ולמד מפיהם.

==תרגום אונקלוס==

התרגום לתורה של אונקלוס מיוחס על פי הגמרא ל"אונקלוס הגר", שפת התרגום היא בארמית. הוא נקרא גם בשם "תרגום בבלי" ו"תרגום דידן" [= תרגום שלנו], כי השתמשו בו בכל בתי המדרשות שבבבל.

לפי המסורת, התרגום נכתב ב[[רוח הקודש]] ולכן חשיבותו רבה. מעמדו כתרגום המוסמך לתורה נשמר עד ימינו. הלימוד בו [[שניים מקרא ואחד תרגום]] הוא תקנה הלכתית. בשל חשיבותו הייתה לתרגום זה השפעה רבה על פרשנות התנ"ך, ומטעם זה מפרשי התורה כמו רש"י, הרמב"ם ועוד מרבים להישען עליו ולראות בו סמכות פרשנית עליונה.

עוד קודם לחיבור התרגום, היו בארץ ישראל תרגומים לתורה כגון [[תרגום ירושלמי]] שנוצרו על ידי חכמי ישראל מימות [[עזרא הסופר]] שהיו מתרגמים את התורה לקהל. דרך התרגום הייתה על ידי הוספת דרשות מרובות, אך בתקופת המשנה ובמיוחד בזמן עליית ה[[נצרות]] חששו [[חז"ל]] שיעשו שימוש בתרגומים אלה כדי לשתול אמונות מינות בתוך ה[[מדרשים]], ולכן נוצר הצורך בתרגום מחודש שנעשה בפיקוח גדולי התנאים.

==בתורת החסידות==
על [[שורש הנשמה|שורש נשמתו]] מבואר בחסידות שהוא מהפנימיות של [[מותרי המוחין]], שהם השורש לנשמות הגבוהות שנפלו באומות העולם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/5/1/125b.htm תורת חיים בראשית חלק א' ויהיו חיי שרה קכה, ב].}}, ודווקא על ידי הבירור של ניצוצות אלו - נשמות כמו נשמתו של אונקלוס יכולות להאיר ולהשפיע בכללות עם ישראל, ולהיות היסודות של תורה שבעל פה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/3/2/197d.htm תורת חיים בראשית חלק ב' פרשת וישלח, ויקח מן הבא בידו תקפ"ה, קצז, ד].}}.

על היחס בין תרגום אונקלוס לבין התורה שבכתב, יש מקומות בחסידות שמופיע שהוא כעין היריעות שהיו על המשכן, שהביאו אותו לידי שלימות, ויש מקומות שהוא מכונה בשם [[ספיחים|'ספיח']] לתורה שבכתב{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1dbTEgqTjx8vE-OEpc7Z6Nx5ZdqB-s4t5/view ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק אות ת' עמוד שכט (333)].}}.

הרבי מציין, כי לפעמים דרך אונקלוס היא לתרגם הכתוב בב' פנים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/38/8/2/92.htm?q=%D7%A0%D7%97 לקוטי שיחות חלק ל"ח שיחה ב' לפרשת בלק עמוד 92 הערה 18].}}.
==קישוריים חיצוניים==
[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/617295 אונקלוס, גר הצדק המפורסם]

{{הערות שוליים}}