עריכת הדף "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)"

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה גדולה|אחר=ישיבה קטנה|ראו=חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)}}
[[תמונה:צפת.jpg|left|thumb|300px|בוגרי הישיבה בתמונה על רקע יד [[770]]]]
[[תמונה:לוגו ישיבה צפת.jpg|left|thumb|150px|סמל הישיבה]]
ישיבת '''חסידי חב"ד ליובאוויטש''' צפת הינה ’ישיבה גדולה’ המיועדת ל[[תמים|תמימים]] ממשפחות [[אנ"ש]], ולתמימים [[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה שהינה הגדולה בישיבות חב"ד ברחבי העולם, נוסדה בשנת [[תשל"ז]] על ידי [[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי לארץ הקודש]] בעיר [[צפת]] וכחלק מעבודת השליחות. בישיבה לומדים נכון לשנת [[תש"ע]] כארבע מאות [[תמים|תמימים]]. 

== שם הישיבה ==
הישיבות ש[[הרבי]] הקים במשך שנות נשיאותו (עד לפטירתו של [[הרש"ג]] זצ"ל) לא נקראו "[[תומכי תמימים]]" באופן רישמי.

יוצאי דופן הישיבות שהוקמו, בתור סניפים לישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] או ב[[ארץ הקודש]], שנקראו גם הם "תומכי תמימים".

בענין זה זכתה הישיבה הגדולה בצפת, אותה רצה הרבי כמוסד תחתיו ממש. זאת, כפי שהובן מהרבי, עקב השתייכותה למוסדות [[צפת]], עליהם אמר הרבי (לרב [[אריה לייב קפלן]]): 'צפת איז מיין נחלה' (= צפת היא הנחלה שלי). 

חשוב לציין כי בכמה מכתבים של הרבי מאותה תקופה נכתב עבור "ישיבת תומכי תמימים צפת" ובכמה מכתבים עבור "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת". ולאחר שהתקשרו לרב חדקוב לשאול על שמה של הישיבה נתקבל המענה ששמה של הישיבה הוא ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ובחלק מהמכתבים נכתב "תומכי תמימים" מכיוון שיש בישיבה את כל העניינים הקיימים בישיבת תומכי תמימים.

בשלב מאוחר יותר ביאר הרבי במכתב לכינוס השלוחים את שמה של הישיבה ובה נקט בשמה "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת".

==ימי בראשית==

בערך בשנת [[תשל"ז]] הציע מר ישראל קניג - מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים - להקים ישיבה בצפת. מבחינה רוחנית, הייתה צפת בשפל המדרגה ביחס להיום. 

הרב אריה לייב קפלן העלה את ההצעה בפני [[הרבי]], באמצעות הרב [[חודקוב]], וההסכמה לא איחרה לבוא. 

הרב [[אלתר אליהו הכהן פרידמן]], מראשוני המתיישבים החב”דיים בצפת, נטל על עצמו את המלאכה לנהל את הישיבה, ולאחר חודשים של הכנות וגיוס משאבים ברחבי העולם, נפתחה בקיץ ה’תשל”ז ישיבת חב”ד בצפת. 

הצוות הרוחני כלל אז שני אברכים צעירים, הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - אז ראש ישיבה ומשפיע, וכיום ראש הישיבה, והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - אז ראש ישיבה ומשפיע וכיום אחד מראשי הישיבה ר”מ ומשגיח ראשי.

ביחד עסקו במסירה ונתינה בלימוד עם התלמידים בחינוך והדרכה, כשהרב ש”ז לבקיבקר מלמד לתלמידים הלכות שחיטה, ובהמשך הצטרף במסירת שיעורי חסידות ונגלה. 

בשלב מאוחר יותר הצטרף לצוות הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], בתור [[משפיע]] בישיבה. הרב ארנשטיין, שהתחיל את דרכו בישיבה כמשפיע, מכהן כיום כמשפיע הראשי של הישיבה. למרות עיסוקיו הרבים בשנים האחרונות, ממשיך הרב ארנשטיין למסור את שיעור ה[[תניא]] המסורתי אותו החל למסור מאז נכנס לתפקיד. כיום מונה צוות הישיבה הרוחני -קרוב לארבעים אנשי צוות! 

הפנימיה הראשונה שכנה במלון כרמל שנשכר לטובת מגורי הבחורים והזאל שכן בבית המדרש של “וויז’ניץ טוניס” בין סימטאות העיר העתיקה. משם נדדו לדירות בעיר העתיקה ואז הגיעו למלון הרצליה עד ששכרו את מלון רקפת, הגדול והמפואר במלונות הגליל והפכו אותו לפנימייה עבור הישיבה. 

גם בית המדרש זכה בשנת ה’תשמ”א לאכסניה של קבע. בית הכנסת של הרידב”ז שהועבר מידי ההקדש לידי מוסדות חב”ד, שופץ והוכשר לכניסת התלמידים. 

ברכותיו והדרכותיו של הרבי ליוו את הנהלת הישיבה על כל צעד ושעל, בין בצעדים גדולים ובחירת השם לישיבה. 

אחד המאפיינים הבולטים בישיבה, היא החלוציות בתחומים שונים, שהיו חסרים בעולם הישיבות. כך פתחו את המחלקה לבעלי תשובה, את המחלקה לעולים חדשים, את השיעורים ביורה דעה - מה שהיום מקובל לקרוא “מכון סמיכה”, או את הקורס לספרות סת”ם בהדרכתו של ר’ ראובן סמולקין, בעצמו בוגר הישיבה - המלמד בקבוצות קטנות הלכות ספרות ואומנות כתיבת סת”ם.  

בשנת ה’תנש”א רכשה הישיבה את מלון רקפת בסיועו ובעזרתו של החסיד הנגיד הרב [[יוסף יצחק גוטניק]], ונערך שיפוץ נוסף. עם השנים הלך הבניין והתמלא. כיום, בנין הפנימיה נעשה צר מלהכיל את מאות התלמידים המתדפקים על דלתות הישיבה.
[[תמונה:הזאל בצפתPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|זאל הישיבה במהלך עבודות הרחבה]]

בית המדרש הורחב עם השנים מספר פעמים. נוספו גם כיתות לימוד, חדר מחשבים עם תוכנות מיוחדות לחיפושים במאגרי מידע תורניים וחדרי נוחיות. 

בישיבה קיימת קרן פרסים מיוחדת לעידוד מבצעי לימוד. מידי שנה נבחנים תלמידים רבים עשרות ומאות דפי גמרא, מאמרים ושיחות בעל-פה ומקבלים פרסים ומלגות מהקרן. 

מאות קבצי חידושי תורה, עשרות ספרים עבי כרס של פלפולים והערות פרי עטם של תלמידי הישיבה יצאו לאור עד כה, הספרים הללו קנו להם מקום כבוד בעולם הישיבות.

==צוות הישיבה==
*ראש הישיבה הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]].
*משגיח ראשי: הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]].

===משפיעים:===
*שיעור א': הרב [[עופר מיודובניק]], הרב מאיר ווילשאנסקי, הרב ירון יחזקאל נאמן .
*שיעור ב': הרב משה מרדכי ארנשטיין, הרב זאב פרידמן, הרב משה עבד והרב משה מישולובין.
*שיעור ג': הרב יוסף יצחק אופן והרב ירון יחזקאל נאמן.
*בעלי תשובה: הרב יוסף דניאל והרב ירון יחזקאל נאמן.
*אמריקאים: הרב יונתן הסופר.

===רמי"ם בנגלה:===
*שיעור א': הרב מאיר אשכנזי, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב מנחם מענדל כהן.
*שיעור ב': הרב [[יצחק אייזיק לנדא]], והרב אלעזר שמחה וילהלם.
*שיעור ג': הרב עופר מיודובניק,  הרב שלמה הלפרן, והרב אייל פלד.
*בעלי תשובה: הרב אברהם קופצ'יק.
*אמריקאים: הרב לוי ווילשאנסקי.

===רמי"ם בהלכה:===
*שיעור ב': הרב שבתי יונה פרידמן.
*בעלי תשובה: הרב שמעון גרליק והרב מנחם מענדל הראל.

===רמי"ם בגאולה ומשיח:===
*שיעור א': הרב מנחם מענדל הראל.
*שיעור ב': הרב [[שלום דובער וולף]].
*שיעור ג': הרב שלמה הלפרן.

===משיבים:===
*הרב שבתי פרידמן.
*הרב אייל פלד.
*הרב משה מישולובין.
*הרב מנחם מענדל הלפרין.
*הרב אברהם קופצ'יק.
*הרב אריה טייטלבוים.
*הרב איסר שפרינגר.
*הרב שלום דובער וולף.
*הרב אשר גרשוביץ

===צוות ההשגחה:===
*הרב ירון יחזקאל נאמן
*הרב שלמה זלמן לבקיבקר
*הרב אלעזר שמחה וילהלם
*הרב שלמה בנישתי
*הרב יוסף חיים אביטבול
*הרב יהודה רוזנברג
*הרב מנחם מענדל הראל
*הרב חיים הלל שפרינגר
*הרב מאיר טרעגער

==ראו גם==
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|צ]]