עריכת הדף "לדוד ה'"


{{חלונית
|כותרת=לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא
|רוחב=30%
|תוכן= לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא ה' מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד. ב בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ. ג אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ. ד אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. ה כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי. ו וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַה'. ז שְׁמַע ה' קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי. ח לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ ה' אֲבַקֵּשׁ. ט אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי הָיִיתָ אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹקי יִשְׁעִי. י כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַה' יַאַסְפֵנִי. יא הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי. יב אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס. יג לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה' בְּאֶרֶץ חַיִּים. יד קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'.
|מקור=
|ניקוד=כן}}
פרק כ"ז בתהלים המתחיל בתיבות "לדוד ה' אורי וישעי"

==מבנה המזמור==

המזמור מחולק לשני חלקים: בחלק הראשון (פסוקים א–ו) מתאר דוד המלך את הביטחון הגדול שיש לו בה', כאשר הוא חש שה' אורי וישעי, בשעה זו הוא יודע, שכל מה שה' עושה זה לטובתו. להשיג ביטחון כזה היה משאלת ליבו כל חייו, וביטחון זה מגן עליו מכל צרה. בחלק השני (פסוקים ז–יג) מבקש דוד המלך: א. שלא יפסיד את הביטחון הגדול הזה גם אם יסתיר ה' פניו ממנו. ב. שילמד את הדרך להיות דבוק בה'. ג. שיעזור לו נגד המפריעים מהשגת הדבקות בו.


==מנהג חב"ד==

מן א' דראש חודש אלול עד מנחת הושענה רבה, אומרים מזמור זה אחר שיר של יום (בתפילת שחרית) או לפני עלינו (במנחה)<ref>ספר המנהגים עמוד 17.</ref>

=הקשר לימי חודש תשרי=

טעמים רבים נאמרו לאמירתו של תהלים זה בחודש אלול, להיותו חודש הרחמים והסליחות ובתקופת חגי תשרי, ומהם:

א. מבאר אדמו"ר האמצעי<ref>בשער התשובה (ח"א פרק מא ד"ה אחרי ה' תלכו)</ref> שאמירת מזמור זה הוא לפי "שבימים הללו התגלות ממקום עליון ביותר כמו שיהיה לעתיד לבוא, והתגלות כזו הם בסגנון "אחד" עם "ה' אורי וישעי" "בזאת אני בוטח" "אחת שאלתי".

ב. מבאר אדמו"ר הצמח צדק <ref>יהל אור על התהלים</ref> ש"ה' אורי" הוא בחינת "אל', "אל הוי' ויאר לי", ובחינת "אל" זהו התקון הראשון מי"ג מידות הרחמים המאירים בחודש אלול".

ג. תלמידו של הרב המגיד, הגאון ר' פנחס הלוי הורוויץ זצ"ל כותב<ref>פנים יפות (פר' אחרי ד"ה ביד עתי)</ref> "מפני שיש בו י"ג שמות הוי"ה כנגד י"ג מידות האומרים באלול, ונראה לפרש כל המזמור על סדר הימים אלו, שכן אמרו במדרש "אורי" בראש השנה, "וישעי" ביום כיפור, מפני שר"ה הוא יום הדין, שהלבנה מתכסה בו והקב"ה ברחמיו הוא מאיר לישראל כדכתיב בישעיה "ולנוגה הירח לא יאיר לך והיה לך לאור עולם , "וישעי" ביוהכ"פ שהוא יום רצון וישועה וקבלת התורה והמצוות ולוחות שניות, רמז לדבר כי "אורי וישעי" מספרם תרי"ג וכו'.

ד. ר' דוד לאוואוט בספרו שער הכולל "...כי בר"ח נפתחו י"ג מקורים מי"ג מכילין דרחמי והם מתגלים ומאירים למטה, ולכך יש בו י"ג שמות הוי' נגד כו' וע"י אמירתו פועלים ומבטלים מעלינו הב"ד של מעלה מארי תריסין ומקטרגים שאין להם רשות לקרב כלל לדון אותנו אלא מלפניך משפטינו יצא ויש בו קמ"ח תיבות, שני פעמים ע"ד. ומביא שם עוד הסברו של רבנו הזקן בלקוטי תורה (ד"ה אני לדודי) אשר "מן ר"ח אלול עד אחר יו"כ שבהם עמד משה בהר כימים הראשונים, מה אלו ברצון כו' הם ימי רצון. היינו התגלות רצון העליון י"ג מידות הרחמים ממקום עליון ביותר אשר שם כחשכה כאורה שיוכל להיות "נושא עון". אם צדקת מה תתן לו ורבו פשעיך מה תעשה לו".

[[קטגוריה:תפילה]]
[[קטגוריה:תהלים|כז]]