עריכת הדף "שרגא מלך קפלן"

[[קובץ:מלך קפלן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שרגא מלך קפלן בהתוועדות]]
הרב '''שרגא מלך קפלן''', ( מכונה: ר' '''מיילך דער שווארצער'''; [[י"ח אדר|י"ט באדר שני]] [[תרע"ג]] - [[כ"ד חשוון]] [[תשמ"א]]), שימש בתפקידים שונים בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וכ[[משפיע]] לקהילת חב"ד בעיר.

==תולדות חיים==
[[קובץ:קפלן קסברוב.jpg|שמאל|ממוזער|180px|אביו הרב אריה לייב קפלן]]
נולד ב[[י"ט אדר|י"ט באדר שני]] [[תרע"ג]] ב[[עיירה]] [[מאליאט]] [[ליטא]], לאביו הרב [[אריה לייב קפלן (קסברוב)|אריה לייב קפלן]] - קוסביצקי, שכיהן כרב בכמה מערי [[ברית המועצות]], ולאמו הרבנית דברה בת הרב  הצדיק ר' ברוך גרוסברד. בילדותו נדדה משפחתו בין הערים [[פטרובסק]], [[גראדישץ]], [[קרליב]] ועוד בעקבות המלחמה.

כשהגיע לגיל ישיבה (בקיץ תרפ"ו). שלחו אביו ל[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ונבחן על ידי ראש הישיבה הרב [[יחזקאל הימלשטיין]], בישיבה נדבק הנער במחלת הקדחת ושב לביתו, אולם לאחר הפצרות מראש היישבה חזר לאחר זמן ל[[ישיבה]].

בישיבה סירב הנער ללמוד [[חסידות]], אולם לאחר מכן בהשפעת חבריו הוא החל ללמוד [[חסידות]] ולנהוג במנהגי חב"ד.

לקראת [[חודש ניסן]] חזר הרב קפלן לביתו, שם נפל למשכב, הרופא אצלו ביקר הזהיר את אביו כי יש לשמור על בריאותו, ואסר לשלוח אותו ללימודים מחוץ לעיר הרחק מהבית. תחת זאת הורה לנער לנפוש בנאות דשא. 

לאחר הקיץ המשיך הרב קפלן את לימודיו ב[[תומכי תמימים פולוצק]], אליה עברו תלמידי הישיבה מקרמנצ'וג.

מפולוצק עבר לישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]], שם שמע שיעורים מראש הישיבה הרב [[יהודה הבר]]. במשך זמן היה תחת הדרכתו של ה[[משפיע]] הרב החסיד ר' [[מענדל פוטרפס]] שהיה מבוגר ממנו רק בשנים אחדות. 

בחורף [[תרפ"ט]] נסגרה הישיבה בנעוול, והתמימים התפזרו בערים השונות ברחבי ברית המועצות. הרב קפלן יחד עם חבריו עבר ליקטרינוסלב. בתקופת שהותו ביקטרינוסלב, זכה להיות מקורב ביותר לרבי לוי יצחק, ופעמים רבות אף זכה לשמוע ממנו דברי חסידות. מיקטרינוסלב המשיך הרב קפלן בנדודיו לגרוזיה, שם התיישב עם כמה תמימים בעיר סצחרי. התמימים ניצלו את השקט היחסי והמשיכו בלימודיהם בהתמדה ובשקידה. 

בשנת [[תרצ"ג]] נודע להם על אפשרות להבריח את הגבול מגרוזיה לטורקיה ומשם הדרך קלה לעלות לארץ הקודש. הוא וחבריו באו במשא ומתן עם מבריח מקצועי. אולם אותו מבריח הפיל אותם במלכודת והרב קפלן נשלח לכלא יחד עם חבריו.בזמן בו שהו בכלא, נעשו מאמצים בין-לאומיים לשחררם. לאחר מאמצים רבים שוחררה הקבוצה.

כאשר הרב קפלן יצא מהכלא, נסע לקייב, שם כיהן באותם שנים אביו כרב העיר וראש ישיבת [[תומכי תמימים קייב]]. הרב קפלן למד בישיבה של אביו.

חודשים ספורים חלפו מאז ששוחרר, ושוב הוא נעצר והפעם בגין אפיית מצות. אביו נסע ל[[חרקוב]] שם פעל על הנשיא לשחרר שיחון את בנו, הנשיא אישר את החנינה, והרב קפלן חזר ללמוד בישיבה בקייב. 

זמן קצר לאחר מכן, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]]. הרב קפלן הפך למגיד שיעור, והוא מסר שיעורים בפני תלמידים שהיו צעירים ממנו בשנים אחדות. פעמים אחדות הוא נעצר ונכלא בגין היותו מגיד שיעור. 

בשנת [[תרצ"ז]] [[נישואין|נשא]] את מרת יהודית סיגלוב, בת הרב יהודה לייב ממשפחת רבנים. לאחר נישואיהם התגוררו בחרקוב.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גוייס לצבא בעל כורחו, למרות הפטור שהיה לו מהצבא.,לאחר תקופה קצרה, הצליח להימלט מהשירות הצבאי, ולשוב לביתו. הוא ארז את חפציו ומיד נסע לקזחסטן עם רעייתו ובנו התינוק, שם כבר שהה אביו בגלות. 

לאחר פטירתו של אביו, נסע הרב קפלן עם משפחתו ל[[סמרקנד]] לשם הגיעו בשנות המלחמה חסידי חב"ד רבים שנמלטו מהאיזורים שנכבשו על ידי הנאצים. 

עם סיום המלחמה יצא את ברית המועצות דרך הגבול ליד העיר לבוב ב'[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]]', ומשם הגיע לפוקינג שבגרמניה. הוא התגורר שם עם משפחתו במחנה פליטים גדול, לצד חסידים נוספים. מיד בהתחלה הוקם במקום [[תלמוד תורה]] חב"די והוא מונה ל'מלמד'. 

בשנת [[תש"ט]] עלה הרב קפלן עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]], בתחילה התגורר במעברת באר יעקב ומשם הגיע ללוד, שם התיישבו באותה עת כמה משפחות חב"דיות.

זמן קצר לאחר מכן, מיד לאחר יסוד ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ב[[חודש שבט]] תש"ט, על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], התמנה הרב קפלן למגיד שיעור הראשון בישיבה. במקביל לעבודתו בישיבה, כיהן כרב [[שיכון חב"ד לוד]]. הוא גם יזם את הקמת ה[[תלמוד תורה]] בשכונה, והיה מבוני המקווה באיזור. 

בשנת [[תשל"ד]] כשחזר מחתונה חסידית ב[[ירושלים]] נפצע ב[[ח' סיוון תשל"ד (תאונה)|תאונת דרכים]] בה נהרגו ארבעה מחסידי חב"ד בהם הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבה של [[כפר חב"ד]].

כמה שנים לפני פטירתו לקה בשבץ מוחי, ומאז סבל ייסורים רבים. למרות זאת המשיך להגיע לישיבה ולענות לשאלות בלימוד, וכך גם לתושבי השיכון. 

ביום שני [[כ"ד בחשוון]] נכנס לבית הכנסת של הגרוזינים לתפילת מנחה. הוא נהג תמיד להתפלל [[מנחה]] בבית כנסת זה, כאשר מידי פעם אף נשא דברי חיזוק בפני המתפללים. הרב קפלן נעמד לתפילת שמונה-עשרה ליד ארון הקודש, כשלפתע הסידור נפל מידיו וראשו נשמט לאחור כשהוא שעון על ארון הקודש, ונפטר.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[נחום קפלן]], [[משפיע]] שיכון חב"ד [[לוד]].
*בנו, הרב ברוך קפלן, ירושלים.
*בנו, הרב [[אריה לייב קפלן (מונטריאול)]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], קנדה
*חתנו, הרב [[מרדכי צבי אלפנביין]].
*חתנו, הרב [[משה צבי יודלביץ]] (נשוי לביתו טובה).
*גיסו (אח אשתו) ר' מאניע סיגלוב (חסיד סקווער) (- גיס זה, נשוי היה למ' חייקה לבית גרינברג אחות ר' משה ויוסף ז"ל)

==לקריאה נוספת==
* '''[http://teshura.com/Rivkin-Strasburg%20-%20Elul%203%2C%205775.pdf תולדות חייו]''' ב[[תשורה]] שיצאה לחתונת נינו
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב

{{מיון רגיל:קפלן, שרגא אלימלך}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת קפלן]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]