עריכת הדף "לשון נקיה"

'''לשון נקייה''' הוא דיבור תוך שימוש במינוח חליפי למושג שהדובר לא רוצה להזכירו. מקור המושג "לשון נקייה" הוא ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]. ב[[מסכת פסחים]] (דף ג, עמוד א) מובאת [[ברייתא]]: "תניא דבי [[רבי ישמעאל]]: לעולם יספר אדם בלשון נקיה". 

==מקורו==
השימוש ב"לשון נקייה" הוא חיוב [[הלכה|הלכתי]], ב[[חז"ל]] מובאות אזהרות רבות שלא [[ניבול פה|ינבל אדם את פיו]] ומופיעים על כך גם עונשים חמורים, כגון: {{ציטוטון|אפילו חותמין עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה הופכין עליו לרעה.}} וכן {{ציטוטון|מעמיקין לו [[גיהנום]].}} ו{{ציטוטון|בעוון זה נערי שונאי ישראל מתים.}} (הביטוי "שונאי ישראל" עצמו הוא דוגמה ללשון נקייה הבאה ב[[לשון סגי נהור]], כמובא בהמשך).

מכאן גזרו [[חז"ל]]: {{ציטוטון|שלא יוציא אדם דבר מגונה מפיו ולעולם יספר אדם בלשון נקייה.}} פסיקה זו נקבעה במקומות רבים בספרי ה[[הלכה]] וה[[מוסר]]. 

המקור לדיבור בלשון נקייה הוא על פי המופיע ב[[פרשת נח]] בה [[הקב"ה]] נמנע מלהגיד על חיה מסוימת שהיא [[טמאה]] ובמקום זה השתמש בביטוי:"וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה"{{הערה|בראשית, ז, ח.}}, גם [[משה רבינו]] מאוחר יותר שהראה לעם ישראל איזה חיות מותרות באכילה ואיזה לא, התבטא על החיות הטמאות שהם אסורות באכילה, ולא השתמש בביטוי "טמא"{{מקור}}.

ב[[תלמוד]] מובאים ציטוטים רבים מה[[מקרא]] וה[[נביאים]], בהם האריך הפסוק במילותיו כדי לכתוב ב"לשון נקייה". כה גדולה ההקפדה ב[[יהדות]] לדבר ב"לשון נקייה", שאפילו הביטוי "אור ליום", המסמל בעצם את הערב שלפניו, נובע מהרצון שלא להשתמש במילה לילה, המעוררת קונוטציות שליליות, אלא דווקא במילים [[אור]] ו[[יום]] המעוררות תחושה חיובית (מסכת פסחים ג ע"א).

במיוחד מקפידים להשתמש בלשון נקייה בעניינים הקשורים בצניעות. עד כדי כך הקפידו חז"ל על לשון נקייה בתחום זה של 'בינו לבינה', עד שמצינו בח"ל את השימוש במילה "ביתי" במקום "אשתי"{{הערה|תלמוד בבלי, [[מסכת שבת]] דף קיח, ב}}), במקום 'זונה' אמרו "נפקנית" ו"יוצאת לחוץ"{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת כלים]] כד, טז}} במקום חטא של זנות - "עבירה" סתם, בלי פירוט ({{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[עבודה זרה]] ג, א}}.

ואכן [[הרמב"ם]] בספרו [[מורה נבוכים]] (חלק ג', פרק ח') מציין כי [[לשון הקודש]] נקראת כך, מאחר שהיא מובנית על בסיס של לשון נקיה כי {{ציטוטון|המה דברים שהשתיקה יפה להם, ואם הביא ההכרח להזכרתם, יש למצוא עצה לכך, על ידי '''כינויים''' מלשונות אחרים}}. כדוגמה מרכזית לכך, הוא מביא את האיברים שיש להם רק כינויים בלשון הקודש. כפי שניתן למצוא בתלמוד: "אותו מקום"{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[נדרים]] כ א}}, "גבורתו"{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[בבא מציעא]], פד א}} ועוד. 

==בלשונו של הרבי==
*'''[[מצוייני צה"ל]]''' - ולא 'נכי צה"ל', דבר המצביע על מהותם האמיתית של אנשים שמסרו את הנפש עבור כלל ישראל{{הערה|שיחת כ"ג מנחם אב תשל"ו.}}.
*'''[[בית רפואה]]''' - ולא 'בית חולים', על שם התכלית האמיתית של המוסד.
*'''יהודי שאינו שומר תורה ומצוות (בשלימות) לעת עתה''' - במקום הביטוי 'חילוני', היות שכל יהודי הוא חלק מ'גוי קדוש' ואינו יכול לשנות את מהותו האמיתית שהוא קודש ולא חול{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/38/12/3/index.htm ממכתב בדר"ח מ"ח תשל"ח, לקוטי שיחות חלק לח עמוד 168].}}.
*'''קירוב רחוקים''' - הרבי התנגד לביטוי זה, כיוון שאין יהודי רחוק.
*'''להבדיל על יהודים''' - יש הבדלה רק בין ישראל לעמים, אך לא בין יהודי לחברו (לא משנה באיזה מצב הוא נמצא).
*'''במקרה''' - שום דבר אינו במקרה, הכל בהשגחה פרטית.
*'''מקום אחר''' - אין יהודי שנמצא במקום אחר, כי הרי בכל מקום הקב"ה נמצא.
*'''[[לשון סגי נהור]]''' - במקום לתאר מצב מסויים באופן שלילי, מתאר זאת הרבי בלשון מהופכת דוגמת "אינו במגמת עליה", כדי לא לתת תוקף בדיבור למגמה הלא חיובית{{הערה|דוגמה נוספת במכתב מתאריך י"ט שבט תשל"ג: "מכאיב לחשוב על כך שהמספר של נשמות אובדות כאלה בקרב מיטב הנוער היהודי אינו בירידה".}}.
*'''היפך החיים''' - הרבי נמנע מלהתבטא על אדם שמת שהוא מת, אלא השתמש בביטוי "היפך החיים".

==ךקריאה נוספת==
{{כפר|הרב לוי יצחק שפרינגר|לשון רבו|2043|84|תשפ"ד}}	
==קישורים חיצוניים==
* הרב משה-מרדכי לאופר, [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=63736 לעולם יספר אדם בלשון נקיה], עיתון המבשר, הובא באתר שטורעם, יום שישי, כ"ט [[סיוון]] תשע"ג
*זלמן רודרמן, '''[https://www.toratchabad.com/%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%A8%D7%91%D7%99 מעשה רבי]'''
*מדור 'ניצוצי רבי' [[שבועון התקשרות]]: '''[http://chabad-il.org/hit/hit099.htm דיבור של נשיא הדור]''', גליון צ"ט {{*}} '''[http://chabad-il.org/hit/hit429.htm לשון נקיה ופה קדוש]''', גליון תכ"ט
*'''[https://col.org.il/news/132356 ביד הלשון: לא נפטר 'בטרם עת' ואף חסיד הוא לא 'מיתולוגי']''' {{COL}}
*יהושע מונדשיין, '''[www.kramim.info/article/%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%91-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%9F/56245261 זהירותו והקפדתו של הרבי בעניני הלכה ומנהג]'''

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]