עריכת הדף "שבועות"

{{חגים ומועדים}}חג השבועות חל ביום ו' [[סיון]]. למרות שמתן תורה היה ביום ז' [[סיון]] לאחר שמשה רבינו הוסיף יום אחד מדעתו, נקבע החג לו' סיון, מכיון שבו נועד להיות קבלת ה[[תורה]] מלכתחילה.
לחג מספר שמות: חג השבועות, חג הביכורים, עצרת.

חג השבועות הוא החג היחיד שמחויבים לאכול סעודת החג, כלשון הגמרא: "חלקהו, חציו לה', וחציו לכם". 

נהוג לאכול בחג השבועות מאכלי חלב. אחד מהטעמים הוא, לזכר מאכלי החלב שבני ישראל אכלו ביום קבלת התורה. כיון שבמתן תורה נצטוו בני [[ישראל]] על מצות השחיטה מיד נאסרו כל מאכלי הבשר שלהם והכלים שהשתמשו בהם, והם לא יכלו לאכול שום מאכל ותבשיל של בשר, הם גם לא יכלו בו ביום לשחוט בהמות כשרות כי מתן תורה היה ב[[שבת]]. ולכן היו מוכרחים לאכול רק מאכלי חלב.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=a274d2de-236f-4aa8-a049-7c9a884f04ca&st=%D7%97%D7%92+%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&pgnum=346 שערי המועדים לחג השבועות עמ' שסד (עמ' 346)]</REF>

חג השבועות הוא גם יום הסתלקותם של דוד המלך עליו השלום, וה[[בעל שם טוב]] הקדוש, מחולל ומייסד תנועת ה[[חסידות]].<REF>היום יום, ז' סיון.</REF>

== קבלת התורה ==

[[אדמו"ר הריי"צ]] היה מברך לפני חג השבועות, במכתבים ובעל פה, בנוסח ״לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות״. [[הרבי]] מסביר את הברכה ששמחה ופנימיות זה היסוד לקבלת התורה:

'''[[שמחה]]:''' בגלל ש[[לימוד התורה]] וקיום ה[[מצוות]] קשור בנסיונות ובהעלמות והסתרים, לכן צריכה להיות קבלת התורה ב[[שמחה]], כמאמר חכמינו ז"ל "מצות שקבלו עליהן בשמחה, עדיין עושין אותה בשמחה, שבמילא מתקיימות יותר".

'''פנימיות:''' קיום התורה וה[[מצוות]] צריך להיות בכל פנימיות עצם נפשו. לא רק ב[[לבושים|לבושי]] הנפש [[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]], וגם לא רק בכוחות הנפש ד[[שכל]] ו[[מדות]]. הכל זה חיצוניות לגבי עצם הנפש, וקיום התורה והמצוות צריך להיות בפנימיות, בעצם נפשו.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=a274d2de-236f-4aa8-a049-7c9a884f04ca&st=%u05d7%u05d2+%u05d4%u05e9%u05d1%u05d5%u05e2%u05d5%u05ea שערי המועדים לחג השבועות עמ' קכד (עמ' 115)]</REF>

==מוצאי חג השבועות==
מוצאי חג השבועות חל בארץ ישראל ביום ז' בסיון, ובחוץ לארץ ביום ט' בסיון. יום זה הינו כיום חג, ואסור להתענות בו.

על פי הסבר [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]]<REF>סימן תצ"ד סעיף י"ט.</REF> הטעם לכך הוא מכיון שלדברי [[בית שמאי]] אסור היה להקריב עולות ראיה ביום טוב עצמו מכיון שאין בהן צורך אוכל נפש, ולכן אסור לחלל עליהם את יום החג, ועל אף שההלכה היא כבית הלל, בדבר זה נהגו בית הלל כבית שמאי וכן נהגו כל ישראל.

מקורו של [[רבינו הזקן]] אינו ברור, ו[[הרבי]]<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15916&hilite=84270edb-112e-442b-a7bd-555e1846a07f&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%9F&pgnum=36 לקוטי שיחות חכ"ח עמ' 24 (36)]</REF> מסביר כי מקורו הוא מהגמרא<REF> חגיגה יח א.</REF> שם מובא כי [[רבי טרפון]] אסר להספיד ביום זה, ומכך מוכח שבית הלל גם כן נהגו לטבוח ביום זה, שלולא כן לא היה רבי טרפון פוסק כבית שמאי.

לפי שיטת התוס' רי"ד הסיבה לכך שטבחו ביום זה הינו מפני שלא הספיקו להקריב את כל קרבנות הראיה בחג השבועות עצמו, ולא מפני שלא שחטו אותם, אם כי מלשון אדה"ז משמע שבית הלל נהגו כבית שמאי מפני סיבה הלכתית, ולא מכורח המציאות.

הסיבה לכך שאדה"ז אינו מקבל את שיטת התוס' רי"ד היא, מכיון שלא מסתבר שמפני דבר שנעשה מכורח המציאות יהפך יום זה ליום חג.

== קישורים ==
*[[שבועות (מנהגים)]]
*[[תורה]]
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1475 הרבי מחלק כוס של ברכה במוצאי חג השבועות]
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חגים וזמנים]]