עריכת הדף "שלמה גולדמן מזווהיל"

{{חצרות}}הצדיק הקדוש רבי '''שלמה גולדמן מזוויהל''' זצ"ל. בנו של רבי יחיאל מיכל בן רבי משה גולדמן, בנו של רבי מרדכי (הראשון), בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]] זצ"ל.

== תולדותיו ==

נולד בשנת תרכ"ט לאביו רבי יחיאל מיכל, ובהגיעו לפרקו היה לחתנו של רבי דוד מדוידהרודוק.

בשנת תרנ"ד נסע להסתופף בצילו של רבי דוד משה מטשורקוב. לאחר שבקש ליסוע מכיון שטעו שאינו מרגיש תועלת לנפשו בעבודתצ השם, אמר לו רבי דוד משה שישאר עוד שבת אחת ומובטח בו שיראה. הוא אכן נשאר וראה. לימים סיפר כי ראה איך שהגביע בכוסו של רבי דוד משה מתנועע באורח ניסי, בעוד שרבי דוד משה עצמו עמד בשעת הקידוש באימה ולא התנועע כלל. בשנת תרס"א כאשר נפרד מרבו רבי דוד משה, ציווה עליו לקבל "קוויטלך", ובכך רמז לו על יעודו כאדמו"ר.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28280&pgnum=23 בית יעקב עמ' 23.]</REF>

הוא כיהן כרב העיר זוויהל יחד עם אחיו רבי [[יחיאל מיכל גולדמן]] שנים רבות. בשנת [[תרפ"ו]] עלה ל[[ארץ ישראל]] עם נכדו, רבי מרדכי. כשירדו מהספינה ביפו אמר רבי שלמה לנכדו: "אנחנו משליכים את האדמו"רות לים". 

הוא השתכן ב[[ירושלים]] בעיר העתיקה, שכר שם דירה קטנה וחי כאחד ה[[אדם]]. נהג לנסוע באוטובוס ל[[כותל המערבי]], והיה יושב בין האנשים הפשוטים. 

ביתו היה בית פשוט, כמעט בלי ריהוט, בלי שמשים ובלי גבאים. אולם תושבי [[ירושלים]] הכירו בגדולתו וכינוהו בחיבה 'ר' שלומקע'. התהלכו סביבו סיפורי נפלאות.

את כוחו בתורה היה מסתיר. אם כי לעיתים, כאשר נדרש הדבר, החווה את דעתו בהלכות שונות, כשהוא מנמק בגאונות מפליאה את פסקיו. בסוגיית [[קו התאריך]] למשל, הוא שלח למסור ל[[חזון איש]], כי הוא חולק על פסקו<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42711&st=&pgnum=98&hilite= קובץ בית אהרן וישראל שבט אדר תש"ע עמ' צח (98)]</REF> וכמו שהיתה גם דעת [[הרבי]].

== סוד [[המשיח]] נמסר ל[[חב"ד]] ==
הוא היה לומד את ספרי חסידות חב"ד וספר התניא, ואף קבע ללמוד בבית מדרשו לאחר תפילת שחרית, שיעור ברבים בספר התניא. מנהג זה המשיך גם אצל נכדו רבי מרדכי מ[[זוויהל]].<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29063&hilite=13581339-667d-43cd-90ea-a919883d3de2&st=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94+%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%99%D7%94%D7%9C מבוא לספר הצאצאים]</REF> 

כאשר יצא כ"ק [[אדמו"ר הריי"ץ]] עם ההכרזה של "לאלתר לגאולה" – להודיע על התקרבות ה[[גאולה]], התבטא אז ר' שלומקע ואמר: סוד [[המשיח]] נמסר להליובאוויטשער, ולהם מותר לדבר מזה.<REF>מכתבי הרב הצדיק ר' זונדל הגר זצ"ל מירושלים.[[שמן ששון מחבריך]].</REF>

אחד ממקורבי הרבי מזוויהל<REF>הרב החסיד ר' דוד שכטר. [[שמן ששון מחבריך]].</REF> שמע מפיו שאמר: מה אעשה שבשמים הכריזו על הרבי מליובאוויטש כי הוא צדיק הדור.

עוד בשנת [[תרפ"ט]] כשביקר הרבי [[הריי"צ]] ב[[ארץ הקודש]], אמר הרבי מזוויעל: ידוע מצדיקים בקשר לביאת [[המשיח]], שמי שיודע זמן בואו אינו אומר, ומי שאומר אינו יודע, אולם הליובאוויטשער הוא גם יודע זמן בואו וגם מותר לו לומר זאת.<REF>הגאון ר' יעקב העניג שליט"א ראש ישיבת נדבורנא בב"ב. [[שמן ששון מחבריך]].</REF>

כאשר הגביר אדמו"ר הריי"צ את המלחמה בשאננות והגברת הציפייה לביאת המשיח, והדבר עורר הסתייגות בקרב חוגים מסוימים, אמר רבי שלמה: האדמו"ר מליובאוויטש אומר מה שמוסרים לו מהשמים.<REF> מפי הרה"ג ר' משה כ"ץ, חתן בנו רבי גדליה משה. [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 102.</REF> 


== פטירתו ==
נפטר ביום כ"ו [[אייר]] [[תש"ה]], בספירה "[[יסוד]] שביסוד". קברו נכרה בהר הזיתים, וגם לאחר שהפורעים הערבים חיללו את המצבות בשנת [[תש"ח]], נשאר קברו שלם. אך המצבה נשברה, ותוקנה בשנת [[תשכ"ז]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמור"ים]]