עריכת הדף "משה חיים יהושע טברסקי (נין אדמו"ר האמצעי)"

{{בעבודה}}ה[[אדמו"ר]] ה[[רב]] ה[[קדוש]] רבי '''משה חיים יהשע שניאורסון טברסקי{{הערת שוליים|כן הי' חותם את שמו, ע"ש שני סבותיו.}}''' נולד בערך בשנת [[תר"ל]]{{הערת שוליים|ע"פ שיחת [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח]] והאבלים בעת [[ניחום אבלים]] לאחר פטירתו, [[אלול]] [[תשי"ט]].}} לאביו ה[[אדמו"ר]] ה[[רב]] ר' [[מרדכי דב טברסקי (נכד אדמו"ר האמצעי)|מרדכי דב טווערסקי]]{{הערת שוליים|בנו של ר' [[מנחם נחום]], בן [[אדמו"ר האמצעי]].}}, ונתחנך על-ידי סביו ר' [[יעקב ישראל טברסקי (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב ישראל מצ'רקאס]], חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערת שוליים|בעל בתו הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|דבורה לאה טברסקי]].}}. כמו"כ התברך מפי קרוביו ה[[צדיק]]ים רביי [[דוד מטלנא]] ור' [[יוחנן טברסקי מרחמטריבסקא]]. 

==ביוגרפיה==

בגיל צעיר [[סמיכה לרבנות|נסמך]] על ידי הגאון ר' [[דוד קרלינר]] ועל-ידי הגה"ח ר' [[מנחם נחום ירושלמסקי]]{{הערת שוליים|תולדות אנשי שם, מאת א. ראנד, [[ניו יורק]], [[תש"י]].}}.

בזיווג ראשון נשא את מרת שיינדל ליבעסון, אלא שהיא נפטרה בגיל צעיר. בזיווג שני נשא את מרת מנוחה נעמי בת ה[[אדמו"ר]] ר' [[יוסף מקוידנוב]], הוא החל לגור ליד חותנו ופעל רבות למען [[חסידות קוידנוב]], הקים כולל כספי, [[ישיבה]] וכו', עד לפטירתו של חותנו.

בשנת [[תרפ"ד]], עקב [[המהפכה הקומוניסטית]] עקר ל[[ארצות הברית]], והקים [[בית מדרש]] בו התקבצו שרידי [[חסיד]]י [[צ'רנוביל]], [[טומושפיל]] ו[[קוידנוב]]. בסביבות שנת [[ת"ש]]{{הערת שוליים|כפי הנראה עקב בא [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]].}} העביר בית מדרשו סמוך ל[[770]], ברח' [[איסטרען פארקווי]] שבשכונת [[קראון הייטס]].

פעל רבות בשיתוף עם [[מחנה ישראל]] למען [[טהרת המשפחה]] והקים מאות [[מקווה|מקוואות]] ברחבי [[ארה"ב]].

==פטירתו{{הערת שוליים|עדותו של ר' [[יהודה לייב גרונר]].}}==

נפטר באור לי"א [[אלול]] [[תשי"ט]].

;לוויתו

ביום י"א אלול אחרי [[קריאת התורה]] נכנסו אנשי [[חברא קדישא אגודת חסידי חב"ד|חברא קדישא]] ל[[רבי]] ושאלו אותו על-דבר מקום הקבורה, ואמר שאינו מתערב בזה. הלכו ל[[הרבנית נחמה דינה]] והתייעצו עמה, והציע שיקברו ב[[בית החיים מונטיפיורי]], בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]. אחר-כך שאלו את [[הרבי]] אם הארון יעבור ליד [[770]], וענה: "הרי [[כ"ק מו"ח אדמו"ר]] התפלל [[770|כאן]] שנים רבות".

כשהכניסו את הארון ל[[מכונית]] אמר הרבי שמישהו ישב סמוך לארון ועוד אחד ישב ליד הנהג, אבל יפתחו את החלון{{הערת שוליים| "בהלוייה השתתף גם כ"ק [[אברהם יהושע העשיל|האדמו"ר מקופישניץ זצ"ל]]. מפני איזו סיבה התעכב הארון והרבי שאל את האדמו"ר מדוע מתעכבים והאדמו"ר ענה שאצלם הייתה קפידא שלא להוביל בחינם". (ר' [[לייבל גרונר]]).}}. כשנכנסה הללויה לבית החיים עמד הרבי בחוץ{{הערת שוליים|הרבי הסביר שאם יכנס לתוך בית החיים יצטרך להגיע ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], ולזה צריך הכנה מוקדמת. (מפי הנ"ל).}}

כשחזרו מאוהל ביקש הרבי מהרב [[שניאור זלמן דוכמן]] לומר [[קדיש]] אחרי הנפטר, ר' זלמן הסכים{{הערת שוליים|למרות שהאדמו"ר השאיר בן - וזהו כדי להודיע חשיבות האדמו"ר.}}.

;ניחום אבלים 

ביום י"ד אלול בערב הגיע [[הרבי]] לנחם את האבלים. כשהגיע היו באמצע לימדו [[משניות]] והרבי התיישב והקישב ללימוד. לאחר מכן התפללו [[ערבית]] אך הרבי לא הפלל עמהם רק ישב.

אחרי התפלה בירר הרבי פרטים אודות הנפטר ולאחר מכן אמר דברים קצרים בשבח הנפטר{{הערת שוליים|וסיים בתפילה ל'[[תחיית המתים|הקיצו ורננו שוכני עפר]]'.}}.

==משפחתו==

*בנו ר' לוי יצחק.

*חתנים חשובים [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]].

==לקריאה נוספת==

*הרב עמרם בלוי, '''בנו...רבי משה חיים יהושע שניאורסון-טברסקי''', בתוך '''תולדות שושלת טאמאשפיל-טשערנוביל''', [[היכל הבעש"ט]] גליון כ"ו{{הערת שוליים|עליו התבסס מאמרנו זה}}.

{{ערך חסר}}

{{הערות שוליים}}