עריכת הדף "רהצ'וב"

'''רוגצ'וב''' (רהצ'וב, ב[[אידיש]]: '''ראָגאַטשאָוו''' (Рагачо́ў, Рогачёв , Rohaczów) היא עיר במחוז [[הומיל]] שבמזרח [[בלארוס]] - רוסיה הלבנה, על גדתו המערבית של נהר דניפר בהצטלבותה עם נהר דרוט.

בעיר התקיימה עד [[השואה]] קהילה יהודית גדולה.

==יהודי רוגצ'וב==
העיר רוגצ'וב הייתה בשליטת ליטא ובהמשך בשליטת פולין ולבסוף היתה חלק מרוסיה הצארית והקומוניסטית. בין שתי מלחמות העולם מחצית מתושבי העיר היו יהודים, כ-6000 נפש. בעיר היו בתי כנסת "חדרים" תלמודי תורה ובתי ספר יהודיים.

בעיר נולד "הגאון הרוגוצ'ובי" רבי [[יוסף רוזין]] שהיה הרב [[חסידים|החסידי]] בעיר [[דווינסק]], בן למשפחה [[חסידות חב"ד|חב"ד]]ית שורשית, ידיד וחסיד [[אדמו"רי חב"ד]] ומחבר הספר "[[צפנת פענח (ספר)|צפנת פענח]]". הרב רוזין נולד בשנת [[תרי"ח]] בעיר רוגצ'וב לר' אפרים פישל ושרה רוזין. אביו היה [[תלמיד חכם]] ו[[חסיד חב"ד]]. אימו הייתה נכדה של ר' גרשון, מראשוני חסידי [[אדמו"ר הזקן]] ברוגצ'וב.

בין ניגוני חב"ד שהשתמרו ונכתבו ב[[ספר הניגונים]] מופיע [[ניגון געגועים לר' חיים בער]] או ב[[אידיש]]: "ר' חיים בער'ס ראגעטשאווער׳ס וואלאך" בצלילי תנועות הניגון ניתן לשמוע את כיסופי הנפש השואפת להתרומם למצב רוחני מעולה יותר.

קודם הפלישה הגרמנית לברית המועצות הצליחו רבים מיהודי העיר להתפנות מזרחה, בזכות מסילת הרכבת שעברה בה, ורבים מהגברים היהודים בה גויסו לשורות הצבא האדום.

ב[[ח' תמוז]] [[תש"א]] נכבשה העיר בידי הגרמנים, ואלו ביססו את  השליטה בה בי"ט תמוז. לאחר מכן, רוכזו היהודים שנותרו בעיר בגטו שהוקם בה, בו הועסקו בעבודות כפייה. בחודש תשרי [[תש"ב]] הובאו לגטו שבעיר יהודים נוספים מגטאות ומיישובי הסביבה, ורכוש היהודים בעיר נשדד. בי"א חשוון תש"ב רצחו שוטרים גרמנים ובלארוסים את כל יושבי הגטו, בין 1,500 ל-2,700 איש. לאחר מכן, רצחו הגרמנים גם ילדים ממשפחות מעורבות בעיר, [[הי"ד|ה' יקום דמם]].

==חסידים ילדי העיר==
*ר' [[דוד חן (בן אברהם אהרן)|דוד חן]] ובנו הרב [[יוסף חן]]
*ר' [[שלמה ריסין]] מה[[משגיח]]ים ב[[חסידות]] בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]
*ר' [[אברהם אליהו פלוטקין]] מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש, ומחשובי רבני חב"ד בכמה עיירות בברית המועצות ובהמשך ראש ישיבת [[תומכי תמימים פוקינג]].

{{עיירות ברוסיה הלבנה}}