עריכת הדף "שער היחוד והאמונה - פרק ט'"

{{תניא}}
'''פרק ט'''' של [[שער היחוד והאמונה]] מסביר אין במדריגת החכמה שום ערך לגבי הקב"ה, וכמו שלא שייך על ידי דרגת העשייה להבין מהותו, כך על ידי מדריגת החכמה, מפני שהוא אינו בבחינת השגה כלל.

==מבוא לפרק==
==גוף הפרק==
{{פרק תניא|פרק=ט'|טקסט הפרק="אבל לגבי [[הקדוש ברוך הוא]] מדרגת ה[[חכמה]] שהיא תחלת מחשבה וראשיתה, היא סוף מעשה אצלו, דהיינו שנחשבת כאילו היא בחינת ומדרגת עשייה לגבי הקדוש ב"ה כדכתיב כולם בחכמה עשית, והיינו לומר שכערך החיות שבעשיה גופנית וגשמיית לערך חיות החכמה שהיא ראשית ומקור החיות באדם, וכל הברואים גשמיים שהוא כאין לגבי חיות שבאותיות הדבור, שהוא כאין לגבי החיות שבאותיות המחשבה, שהוא כאין לגבי חיות ומעלת המדות שמהן נמשכה מחשבה זו, שהוא כאין לגבי חיות ומעלת ומדרגת ה[[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]] מקור המדות, כן ממש ערך מדרגת ומעלת החכמה שהיא ראשית ומקור החיות שבכל העולמות לגבי הקדוש ב"ה בכבודו ובעצמו,, המרומם והמתנשא ריבוא רבבות מדרגות רוממות יותר מרוממות מדרגת החכמה על בחינת חיות שב[[עשייה]] שהיא רוממות חמש מדרגות לבד שהן מדרגות בחי' עשייה ודבור ומחשבה ומדות ושכל אבל הקדוש ב"ה רם ומתנשא ממדרגת החכמה רבבות מדרגות כאלו עד אין קץ, רק מפני שאין בנבראים כח להשיג רק ההשתלשלות ממדרגת חכמה שהיא ראשיתם למדרגת עשיה השפלה, לכך אנו אומרים שלגבי הקדוש ב"ה נחשבת מדרגת החכמה כמדרגת עשיה ממש, דהיינו לומר שהוא רם ונשא ונעלה עילוי רב מאד מאד ממדרגת החכמה, ולא שייך כלל לייחס אצלו שום ענין המתייחס לחכמה אפילו בדרך מעלה ועילוי רב, כגון לומר עליו שאי אפשר לשום נברא עליונים ותחתונים להשיג חכמתו או מהותו, כי ענין ההשגה מתייחס ונופל על דבר חכמה ושכל לומר שאפשר להשיגו או אי אפשר להשיגו מפני עומק המושג, אבל הקדוש ברוך הוא שהוא למעלה מן השכל והחכמה לא שייך כלל לומר בו שאי אפשר להשיגו מפני עומק המושג, כי אינו בבחינת השגה כלל, והאומר עליו שאי אפשר להשיגו הוא כאומר על איזו חכמה רמה ועמוקה שאי אפשר למששה בידים מפני עומק המושג שכל השומע יצחק לו, לפי שחוש המישוש אינו מתייחס ונופל אלא על עשייה גשמית הנתפסת בידים, וככה ממש נחשבת לגבי הקב"ה מדרגת השכל וההשגה כעשייה גשמית ממש, ואפילו השגת שכלים שבעולמות עליונים ואפילו מדרגת חכמה עילאה המחיה את כולם כדכתיב כולם בחכמה עשית. ומה שהקדוש ברוך הוא נקרא חכם בכתוב וגם חז"ל כינו לו מדרגת ומעלת החכמה, היינו משום שהוא מקור החכמה, שממנו ית' נמשך ונאצל מהות מדרגת חכמה עילאה שב[[עולם האצילות]], וכן רחום וחסיד על שם שהוא מקור הרחמים והחסדים, וכן שאר המדות שכולן נמשכו ונאצלו ממנו יתברך ודרך וענין ההמשכה והאצילות איך ומה ידוע למשכילים:*{{תניא הגהה|*הגה"ה (סוד הצמצום באור אין סוף ברוך הוא וצמצום א"ק וסוד הדיקנא שסוד כל הצמצומים לצמצם האור שיתלבש בבחינת כלים די' ספירות, והנה אחר שנתלבש אור אין סוף בבחינת כלים דחב"ד, אז שייך לומר מה שכתב הרמב"ם הוא היודע והוא המדע והוא הידוע ובידיעת עצמו וכו', לפי שבחינת כלים דאצילות נעשים נשמה וחיות לבריאה יצירה עשייה ולכל אשר בהם, אבל בלי צמצום והלבשה הנ"ל לא שייך כלל לומר הוא היודע והוא המדע וכו' כי אינו בבחינת וגדר דעת ומדע כלל ח"ו אלא למעלה מעלה עילוי רב עד אין קץ אפילו מבחינת וגדר חכמה עד שבחי' חכמה נחשבת אצלו יתברך כבחינת עשיה גשמית):}}

והנה אין לנו עסק בנסתרות, אך הנגלות לנו להאמין אמונה שלימה דאיהו וגרמוהי חד, דהיינו מדותיו של הקדוש ב"ה ורצונו וחכמתו ובינתו ודעתו עם מהותו ועצמותו המרומם לבדו רוממות אין קץ מבחינת חכמה ושכל והשגה, ולכן גם יחודו שמתייחד עם מדותיו שהאציל מאתו יתברך גם כן אינו בבחינת השגה להשיג איך מתייחד בהן, ולכן נקראו מדותיו של הקדוש ב"ה שהן הספירות בזוהר הקדוש רזא דמהימנותא שהיא האמונה שלמעלה מן השכל:"}}

==סיכום הפרק==

==צילום דפוס התניא==

==מושגים יסודיים בפרק==
*[[השתלשלות]]


{{סדרה|הקודם=[[שער היחוד והאמונה - פרק ח'|פרק ח']]|הבא=[[שער היחוד והאמונה - פרק ט'|פרק ט']]}}
[[קטגוריה:שער היחוד והאמונה - תניא]]