עריכת הדף "מקום הארון אינו מן המדה"

'''מקום ארון אינו מן המדה''', ה[[מקום (גדר המקום)|מקום]] שעליה עמד [[ארון הברית]] למרות שהארון הוצרך והיתה במדה מדוייקת - "אמתיים וחצי ארכו, ואמה וחצי רחבו, ואמה וחצי קומתו", המקום לא תפס את המקום עליה עמד ב[[קודש הקודשים]], כי כשמדדו את המקום מצד אחד של הארון עד הקיר, ומצד השני עד הקיר, ושני המידות ביחד היה אותו מידה של המקום מקיר לקיר. 

דבר זה מובר בחסידות בהרבה מקומות, כשוגמא לחיבור של הופכים. 

== במקורות ==
{{ציטוט|תוכן=א"ר לוי דבר זה מסורת בידינו מאבותינו מקום ארון אינו מן המדה|מקור=מסכת מגילה י, ב}}
{{ציטוט|תוכן=''מקום ארון אינו מן המדה'' - אינו תופס למעט ממדת החלל של בית כלום דתניא ארון שעשה משה יש לו עשר אמות אויר לכל רוח כשניתן באמצע בית הכפורת והרי כל החלל לא היה אלא כ' על כ' שנאמר{{הערה|מלכים א, ו.}} ולפני הדביר עשרים אמה אורך ועשרים אמה רוחב נמצא שאין מקום הארון ממעט כלום.|מקור=רש"י יומא כא, א}}

== תוצאה מ[[לוחות הברית]] ==
ענין זה נעשה מצד '''הלוחות''' שהיו בהארון, מובא בירושלמי שהלוחות שהיו "כתובים באצבע אלקים" לא היו בהם [[אחור]], אלא היו כולו פנים, פנימיות בלבד, שזהו ענין "אמיתת המצאו" כמו שהוא במציאות הנבראים.
וענין זה פעל אפילו בהארון, שהוא הכלי והלבוש של הלוחות – שלא זו בלבד שהלוחות עצמם לא היו מן המדה, אף שהוצרכו להיות במדה, "ארכן ששה (טפחים) ורחבן ששה כו'", אלא עוד זאת, שגם הארון, הכלי והלבוש של הלוחות, לא הי' מן המדה. ועי"ז נפעל גם ב"'''מקום''' הארון" – שהמקום בעולם שבו עמד הארון, עם היותו "מקום", לא הי' מן המדה. והיינו, שבענין הארון נתגלה חיבור שני הפכים – מדידה בהגבלה דוקא, וביחד עם זה, אי-תפיסת מקום בעוה"ז הגשמי – בבת אחת, שענין זה יכול להיות רק מצד "נמנע הנמנעות"<ref>מוצש"ק פ' וישב ה'תשי"ז, תו"מ חי"ח ע' 269.</ref>.

== אצל צדיקים ==
צדיקים מרגישים בנפשם אשר למעלה יש ולמטה אין, וזה פועל גם בחלקם בעולם שלא יהיו בו ההגבלות דעולם, וכמו אצל ה[[הבעל שם טוב|בעש"ט]] לא היה המקום מסתיר אצלו כלל וראה מה שבריחוק מקום כמו שראה בקירוב מקום, ומבואר שזה לא היה בדרך נבואה, אלא בראיה מוחשית ממש, והיינו לפי שההרגש שבנפשו פעל גם בחלקו בעולם שלא יהיו בו ההגבלות דעולם, ולכן ראה בריחוק מקום כמו בקירוב מקום, לפי שבחלקו בעולם לא היה ההגבלות של מקום, וריחוק מקום וקירוב מקום היה בשוה. והיינו, שעם היותו בגדר מקום, הנה המקום גופא נעשה למעלה מהגבלת מקום. וכמו מקום הארון אינו מן המדה, שאף שהארון היה מוגבל בארכו ברחבו ובקומתו, וכמו כן מקום [[קודש הקודשים]] היה מוגבל בארכו ברחבו ובקומתו, ולמרות זאת מקום הארון אינו מן המדה. וכמו כן היה אצל ה[[הבעל שם טוב|בעש"ט]] שהמקום לא היה בבחינת יש כלל, וכן הוא בכל הצדיקים (דאף שענין זה נאמר על הבעש"ט, הרי כן הוא גם בכל הצדיקים), שבחלקם בעולם אין ההגבלות דעולם<ref>ש"פ וירא ה'תשי"ג, תו"מ ע' 150.</ref>.

== נעלה יותר מנסים מעל הטבע ==
מצד [[שם הוי']] ישנם ניסים גלויים, אבל באופן שהנסים הם בהטבע, והיינו שיש בזה חיבור שני הפכים, טבע ולמעלה מהטבע, על דרך "שבור את החבית ושמור את יינה", דהיינו, שבירת ענין הטבע, אבל באופן דשמור את יינה, שהטבע ישאר במציאות. וע"ד הנס דפורים, שראו כל אפסי ארץ את הנסים של הקב"ה, ומ"מ נשאר הטבע במציאות (המלכים והשרים וכל הענינים כו'), כמסופר במגילת אסתר. וענין זה שהוא חיבור שני הפכים (שבור את החבית ושמור את יינה) הוא למעלה יותר מהניסים שמבטלים את הטבע לגמרי. והמשכת ענין זה היא מבחי' שלמעלה משינויים, והיינו, שמצד היותו למעלה משניהם, הן מטבע והן מנסים, הן מזמן ומקום והן משלילת הזמן והמקום, ביכלתו לאחד את שני ההפכים, שיהיה על דרך מקום הארון אינו מן המדה, דאף שהארון היה אמתיים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו, מכם מקום, לא היה מקום הארון מן המדה, שזהו ענין שני הפכים בבת אחת<ref>ד"ה ברוך הגומל תשי"ז, תו"מ ח"כ ע' 166. וראה סה"מ תרס"ח ע' קעט ואילך.</ref>.

== שלושה אופנים בזה ==
זה שמקום ארון אינו מן המדה זה דוגמא וראי' לאפשריות הדבר של שני הפכים בבת אחת<ref>לפעמים בדא"ח מביאין ראי' מהא דמקום ארון אינו מן המדה (ולפעמים גם מענין דזמן ולמעלה מן הזמן ביחד - כש[[הקב"ה]] הראה ל[[אדם הראשון]] דור דור ודורשיו כו').</ref>.

ויש שלשה אופנים ישנם בענין זה<ref>והנה באיזהו מדרושי דא"ח מובאים ב' מאופנים הנ"ל ביחד מבלי להורות על ההבדל שביניהם (לדוגמא, ד"ה וטהר לבנו - שחוהמ"ס - וד"ה ביהשמע"צ - שמח"ת עזר"ת). והטעם מובן, מפני דבמאמר זה לא נחית לפרטי הענין, כ"א להסברתו בכלל (ובזה סרה ג"כ הסתירה, לכאורה, בין ד"ה את ה' האמרת תרע"ח לד"ה וטהר הנ"ל בהדוגמא לגבול ולב"ג בב"א).</ref>, והם על דרך ענין [[דעת עליון ודעת תחתון|דעת תחתון ודעת עליון]] ושלמעלה משניהם:

==== א. כשמודד את הארון ====
כשמודד את הארון. שאז מוצא אמתים וחצי ארכו כו' לא פחות ולא יותר. וכן הוא נמצא באמת לאמתתה של תורה שציותה ועשו ארון גו' אמתים וחצי גו'. ורואה זה במוחש. אבל בשעת מדידה זו יודע - ולא במוחש - כי אם ימדוד אחר כך בקודש הקדשים ימצא עשר אמות לכל רוח.

מזה דוגמא - איך שיש מציאות, ואף על פי כן בטלה היא - [[יחודא תתאה]]<ref>אלא שעל הענין של [[יחודא תתאה]] יש עוד כמה דוגמאות, ולא בזה מתבטא בחידוש של מקום ארון אינו מן המדה.</ref>. 

==== ב. כשמודד את הקודש הקדשים ====
כשמודד בקודש הקדשים ומוצא עשר אמות לכל רוח - במוחש. ויודע שאם אחר כך ימדוד הארון ימצא אמתים וחצי כו', היינו שרואה במוחש למעלה מן המקום, אף שיודע שהוא ענין של מקום.

מזה דוגמא - איך שמקום עצמו אינו במציאות - [[יחודא עילאה]].

==== ג. כשמודד שניהם בבת אחת ====
כשתופס שני הענינים, דמדידת הארון ומדידת עשר אמות לכל רוח, בבת אחת, היינו שמציאות שתי המדידות הן באופן ותוקף שווה אצלו, וזהו<ref>וזה אין לומר בענין דהראה ל[[אדם הראשון]] דור דור ודורשיו, כי ראיית דור דור ודורשיו היתה בעין השכל וכח הציור, היינו עין רוחני. זאת אומרת שהזמן של כל הדורות שאדם הראשון ראה, והזמן שלקח לו לקרות את כל הזמן של הדורות אינו שווים. 

וזה לא כמו אצל הארון ומקום הארון ששניהם באותה מוחשיות והתאמתות אצלו. </ref> ראי' מכרעת, כי הוא נמנע הנמנעות נתפס ואינו נתפס בבת אחת, דאין לנמנעות טבע קיים '''למעלה'''<ref>ועיין פתח השער לאמרי בינה פ"ו.</ref>.

ובאופן זה השלישי הוא החידוש של מקום ארון אינו מן המדה.

ולמותר לבאר, כי אין החילוק שלושה האופנים אלו תלוי במה '''שרוצה''' למדוד תחלה, אלא הכוונה היא, ובפרט בנמשל, שתלוי בתכונות ומדריגות המתבונן ומה מונח בפשיטות ובהתאמתות אצלו ומה יותר בהתחדשות וחידוש בשבילו<ref>[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ב' מכ' ת"ה.</ref>.

== ראו גם ==

* [[כח העצמות]]
* [[נמנע הנמנעות]]

== הערות שוליים ==