עריכת הדף "דוד מתתיהו רבינוביץ'"

[[קובץ:ביאלא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק]]

רבי '''דוד מתתיהו רבינוביץ מביאלא בני ברק''' (כ"ד [[כסליו]] [[תרפ"ט]] - כ"ה [[תשרי]] [[תשנ"ח]]), הוכתר לאדמו"ר כחצי שנה לאחר פטירתו של אביו רבי [[ביאלא|יחיאל יהושע מביאלא]] שנפטר בכ"א [[שבט]] [[תשמ"ב]]. נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב.

נולד לאביו רבי יחיאל יהושע מביאלא בשנת תרפ"ט. בשנות מלחמת העולם השניה הוא הועבר לארץ ישראל יחד עם שנים מאחיו, ושם למד בישיבת פונוביז', בראשותו של הרב [[יוסף שלמה כהנמן]]. שם נודע בעבודת ה' מיוחדת.  באחד מימי [[ראש חודש]], הוא ניגש להלל בישיבת פונוביז' בהתרגשות ושפיכת לב. כאשר רבי יוסף שלמה, ראש הישיבה הוזמן לעלייה לתורה, הוא לא יכול היה לפתוח את פיו, ופרץ בבכי מר באמרו "אחרי הלל כזה, איך אפשר להתאפק מלבכות".{{הערת שוליים|בטאון עולם החסידות, כסליו תשנ"ח.}} 

הוא נישא לרעייתו בת למשפחה רבנית, אך לאחר שילדה לו שני בנות היא נפטרה. למרות זאת הוא לא נפל ברוחו. באותה עת אף הקים את ישיבת "אור קדושים" ביאלא, ואף הוציא לאור רבים מספרי חסידות ביאלא. לאחר זמן נישא למרת שרה רבקה פרקוביץ', שילדה לו חמש בנים.

== קשרים מיוחדים עם הרבי ==

בשנת [[תשל"ו]] ביקש מאחד מ[[חסיד]]יו שנסע ל[[ניו יורק]] להעביר מכתב לידיו של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]. הרד"מ הדגיש כי המכתב יועבר דווקא לידי הרבי, ולא לידי א' ה[[מזכיר]]ים וכו'. במידה והדבר לא יתאפשר - שיוחזר המכתב לידיו. החסיד ניסה בדרכים שונות להעביר את המכתב לידי [[הרבי]], אך הדבר לא התאפשר, והדבר חזר לידי רד"מ{{הערת שוליים|עדות משמשי ר' דוד מתתי' בפני הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]] - [[שמן ששון מחבריך]] ח"ד.}}.

בחודש [[כסלו]] [[תשמ"ג]], כחצי שנה לאחר הכתרתו, נסע ה[[אדמו"ר]] ל[[ניו יורק]] וביקש להיכנס ל[[יחידות]]{{הערת שוליים|למרות שאז בוטולו היחידויות, הרי שלאדמו"רים ואישי ציבור הותר באופן מיוחד להיכנס ליחדיויות.}}. אלא שלפתע [[מחלה|חלה]] ר' דוד מתתי', והדבר לא התאפשר. בתקופת חליו שלח [[הרבי]] את [[מזכיר]]יו מספר פעמים לבדוק מה שלום האדמו"ר{{הערת שוליים|מפי ר' [[לייבל גרונר]].}}.

במשך שנות אדמו"רותו הקים מוסדות תורה, הקים מחדש את ישיבת אור קדושים ביאלא, בתי מדרשות בירושלים ובני ברק. נודע בתשוקה תמידית לגאולה, כך חיבר ניגוני ציפייה לגאולה{{הערת שוליים|מתוכם: והשב כהנים לעבודתם, מקדש מלך עיר מלוכה, ועוד.}}, בימי בין המצרים הוא היה נוסע לעיר העתיקה לשבתות יחד עם חסידיו כדי לשהות סמוך למקום המקדש שם היה מתפלל על ביאת משיח. חלק מניגוניו אלו ועוד יצאו לאור לאחר פטירתו בקלטת "מקדש מלך".

בחודש תשרי תשנ"ח נתקף בחולשה. במוצאי שבת בראשית, בעודו מעיין בספר קדושת לוי ביום ההילולא שלו בכ"ה תשרי, הוא עלה השמימה. דברי תורתו יצאו לאור לאחר פטירתו בספר "להבת דוד" (ה"כ) על התורה ומועדים, וכן הדרכותיו לחסידיו לוקטו ויצאו לור בספר "אורחות דוד".
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רים]]