עריכת הדף "אגרות קודש (הרבי)"

אגרות קודש הוא שמם של עשרות כרכים ובהם מאות אלפי מכתבים של [[הרבי]] לכלל ולפרט.

בשנת [[תשמ"ז]], הורה הרבי, לאסוף את המענות שנתן בכתב לשאלות שהפנו אליו יהודים מכל קצוות תבל, בנושאים המקיפים את כל חיי האדם, ולהוציאם בדפוס בספרים מסודרים.

האגרות כוללות עצות והדרכות בעבודת השם, ביאורים בקבלה בחסידות ובנגלה, בתוך עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, [[שמחה]], שלום בית ועוד). חלק גדול מהאגרות התורניות נדפסו כהוספה לסדרת הספרים "[[לקוטי שיחות]]".

המכתבים מסודרים בכרכי אגרות הקודש בסדר כרונלוגי, לפי הסדר בו הם נכתבו. לחלק מהמכתבים צורפו הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, הושמטו שמות וחלקים העלולים לפגוע בצנעת הפרט.

==תוכן כרכי האגרות==

*כרך א - אגרות עד תקופת השואה (עד שנת [[תש"ד]]) 
*כרך ב - אגרות מסוף תקופת השואה ([[תש"ה]]) עד הקמת המדינה ([[תש"ח]]) 
*כרך ג - אגרות מהשנים [[תש"ט]]-[[תש"י]] 
*כרך ד - אגרות משנת [[תשי"א]] 
*כרכים ה-ו - אגרות משנת [[תשי"ב]]
*כרך ז - אגרות משנת [[תשי"ג]] 
*כרכים ח-ט - אגרות משנת [[תשי"ד]] 
*כרכים י-יא - אגרות משנת [[תשט"ו]] 
*כרכים יב-יג - אגרות משנת [[תשט"ז]]
*כרכים יד-טו - אגרות משנת [[תשי"ז]] 
*כרכים טז-יז - אגרות משנת [[תשי"ח]] 
*כרך יח - אגרות משנת [[תשי"ט]] 
*כרך יט - אגרות משנת [[תש"כ]]
*כרך כ - אגרות משנת [[תשכ"א]]
*כרך כא - השלמות, אגרות שהושמטו מכרכים א-כ 
*כרך כב - אגרות מהשנים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ג]] 
*כרך כג - אגרות מהשנים [[תשכ"ד]]-[[תשכ"ה]] 
*כרך כד - אגרות מהשנים [[תשכ"ו]]-[[תשכ"ז]] 
*כרך כה - אגרות משנת [[תשכ"ח]] 
*כרך כו - אגרות מהשנים [[תשכ"ט]]-[[תש"ל]] 
*כרך כז - אגרות מהשנים [[תשל"א]]-[[תשל"ב]] 
*כרך כח - אגרות משנת [[תשל"ג]] 

==כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש==

רבים מ[[אנ"ש]] חסידי חב"ד (וכן יהודים שונים שאינם חסידי חב"ד) נוהגים לעת כזו לחזק את [[התקשרות|התקשרותם]] לכ"ק אדמו"ר שליט"א על ידי שכותבים לרבי ומוסיפים ומבקשים הוראות - וכן שואלים עצות בענינים שונים הנוגעים בגוף ונפש - באמצעות האגרות קודש. 

(ראוי לציין מקור אחד על כל פנים מתורתו של הרבי להנהגה זו ([[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ט]] ח"א עמוד 309): "וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"ב, הי' להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו"ב". למקורות נוספים להנגה זו מאדמו"רי חב"ד ומהיהדות בכלל [http://www.hageula.com/igrot/heb/explain.htm ראו כאן]). 

הכתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף, הכנסתו לספר ופתיחה אקראית בספר והתייחסות לנאמר בדף שנפתח כתשובה והדרכה. נהוג לפני פתיחה זו לקבל [[החלטה טובה]], כגון קבלה לעתיד להשתפר בענייני קיום מצוות ואף טבילה ב[[מקווה]].

{{ויקיפדיה}}

{{דף מוגן}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ערכים חב"דים]]
[[קטגוריה:דפים מוגנים]]