עריכת הדף "משתמש:נסיעה לרבי/ארגז חול"

{{חלונית
| ניקוד = כן
| כותרת = לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד
| רוחב = 370px
| תוכן = '''א:''' לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד:{{ש}} '''ב:''' בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא כַּאֲשֶׁר־בָּא אֶל־בַּת־שָׁבַע:{{ש}} '''ג:''' חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ כְּרב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי:{{ש}} '''ד:''' (הֶרֶבה) [הֶרֶב] כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹנִי וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי:{{ש}} '''ה:''' כִּי־פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד:{{ש}} '''ו:''' לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי לְמַעַן־תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ:{{ש}} '''ז:''' הֵן־בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי:{{ש}} '''ח:''' הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת וּבְסָתֻם חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי:{{ש}} '''ט:''' תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין:{{ש}} '''י:''' תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ:{{ש}} '''יא:''' תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ:{{ש}} '''יב:''' לֵב טָהוֹר בְּרָא־לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי:{{ש}} '''יג:''' אַל־תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל־תִּקַּח מִמֶּנִּי:{{ש}} '''יד:''' הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי:{{ש}} '''טו:''' אֲלַמְּדָה פשְׁעִים דְּרָכֶיךָ וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ:{{ש}} '''טז:''' הַצִּילֵנִי מִדָּמִים אֱלֹהִים אֱלֹהֵי תְשׁוּעָתִי תְּרַנֵּן לְשׁוֹנִי צִדְקָתֶךָ:{{ש}} '''יז:''' אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶ:{{ש}} '''יח:''' כִּי לֹא־תַחְפּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה עוֹלָה לֹא תִרְצֶה:{{ש}} '''יט:''' זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב־נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה:{{ש}} '''כ:''' הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת־צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָם:{{ש}} '''כא:''' אָז תַּחְפּץ זִבְחֵי־צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל אָז יַעֲלוּ עַל־מִזְבַּחֲךָ פָרִים.
| מקור = תהילים נ"א
}}

תהלים נ"א הוא המזמור החמישים ואחד בספר תהלים, הפותח במילים: לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד.

את המזמור נוהגים לומר ב[[קריאת שמע שעל המיטה]].

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הנ"א ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-50, ועד ליום ההולדת ה-51.

==תוכן המזמור==
ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "בו חסר (בו"ק) ב[[גימטריא]] עם הכולל [[גיהנום]] והאומרו בכל יום אינו רואה פני גיהנום".

המזמור נאמר ב[[אקרוסטיכון]] לפי סדר אותיות ה[[אל"ף בי"ת]], אך חסרות בו האותיות 'בו"ק'{{הערה|באבודרהם כתב שהוא לשון ריקות, ועל זה נאמר בפרק 'יבושו הבוגדים ריקם' שהם ריקים מתשובה ומעשים טובים, ולא רצה להזכיר למי ששב בתשובה את האותיות המזכירות ענין של 'ריקות'.}}, ולעומת זאת כפל במזמור את האותיות א' ר' פ', לשון רפואה, על שם הפסוק{{הערה|הושע יד, ה.}} "ארפא משובתם אוהבם נדבה".

החלק הראשון של המזמור{{הערה|פסוקים א-ז.}} מביע את ה[[מידת הביטחון|ביטחון בקב"ה]], וכולל בקשות שיושיע אותו מיד אויביו, ומבקש עצה והדרכה כיצד לנהוג ושלא ייזכרו החטאים.

החלק השני{{הערה|פסוקים ח-טו.}} כולל דברי שבח לקב"ה על טובו ועל אופן הנהגתו את העולם, ומבקש מחילה על מעשיו הלא טובים, כשלצד זאת מדגיש את השכר של מי שבוחר בטוב.

בסיום המזמור חוזר המשורר לבקש על ההצלה מהאויבים, וכופל את בקשתו שיצליח ללכת בדרך הטוב, ומבקש על הגאולה העתידה.

==בתפילה==
בתקופת [[הראשונים]] קבעו מנהג לומר מזמור זה בעת [[נפילת אפיים]] לאחר [[תפילת עמידה]]{{הערה|אף שהמנהג מוזכר לראשונה מחזור ויטרי, נקבע לפועל לאומרו דווקא בנוסח עדות ספרד (בעוד ובקהילות אשכנז התקבל המנהג לומר את מזמור ו' הכולל תוכן דומה).}}, וב[[ספר הזוהר]] נאמר שבאמירת מזמור זה יש לכוון [[מסירות נפש|למסור את נפשו]]{{הערה|זוהר חלק ב', פרשת ויקהל דף רב, ב. ובמקום אחר נאמר בזוהר שהאומר מזמור זה מבלי לכוון בו כראוי - עתיד למות קודם זמנו (חלק ג' פרשת במדבר קכא א).}}.

(בסדר התפילה, בסוף אמירת הפרק בנפילת אפיים מוסיפים את הפסוק האחרון מ[[תהלים ק"ל|פרק ק"ל בתהילים]]: "והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו").


==בתורת החסידות==
*'''אליך ה' נפשי אשא''' - לקשר מחשבתו ודיבורו במחשבתו ודיבורו של הקב"ה, והן גופי ההלכות ומעשה המצוות, ולכן נקראת התורה 'משיבת נפש', שמשיבה את הנפש למקורה ושורשה{{הערה|[[תניא לקוטי אמרים פרק ל"א]]. לקוטי תורה פרשת האזינו. ספר המאמרים תרצ"ז עמוד 245.}}.
*'''זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה''' - הדגש בפסוק הוא שכל רחמי וחסדי ה' הם רק מה ששייכים לעולמות 'כי מעולם המה', אבל לגבי כפי שהוא בעצמותו, הרי הוא באין ערוך למידות אלו כלל{{הערה|דיבור המתחיל 'ופרצת' תשי"ח. ספר המאמרים תר"ס עמוד קלא.}}.
*'''טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך''' - אף שמצד האמת והיושר, כשהולכים לפי מידת הדין הרי שאדם חוטא אין לו תקנה ותשובה, אצל הקב"ה ה'טוב' וה'ישר' אינם בסתירה זה לזה{{הערה|דיבור המתחיל 'אני לדודי' תש"ג ספר המאמרים אידיש (בתרגום ללה"ק, עמוד 203). דיבור המתחיל 'וכל אדם' ה'תנש"א, ספר המאמרים מלוקט חלק ה' עמוד א. ספר המאמרים מלוקט חלק א' עמוד 77.}},

==ראו גם==
*[[נפילת אפיים]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=31 תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק]'''
*'''[https://chabadlibrary.org/books/3301300023 יהל אור - פרק כ"ה]''', באתר ספריית ליובאוויטש
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15788&st=&pgnum=128 אודות המזמור, בספר 'ואני תפילתי]'''

{{הערות שוליים}}
{{מזמורי ספר התהלים}}
[[קטגוריה:תהלים|נא]]