עריכת הדף "ערב רב"

'''ערב רב''' (תערובת מרובה) הוא כינוי לקבוצת [[גר|גרים]] שהתגיירו בזמן [[יציאת מצרים]] ו[[משה רבינו]] צירפם ל[[עם ישראל]]. הם התלוו אל העם ונכנסו ל[[ארץ ישראל]].

==ב[[מקרא]]==
בשעת [[יציאת מצרים]] מסופר בתורה: {{ציטוטון|וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם}}. מדובר בקבוצה של אנשי [[מצרים]], "הכשרים שבמצרים"{{הערה|[[מדרש רבה|שמות רבה]] פרשה יח.}} שרצו להצטרף ל[[עם ישראל]]{{הערה|[[פרשת בא]] יב, לח. פירושי [[רש"י]], [[אבן עזרא]] ו[[רשב"ם]].}} הם [[גר|התגיירו]] ו[[משה רבינו]] קיבל אותם על דעת עצמו, באמרו "טוב שידבקו גרים בשכינה"{{הערה|שם=עגל|1=[[פרשת כי תשא]] לב, ז ופירוש [[רש"י]], מ[[מדרש רבה]] ו[[מדרש תנחומא]].}}. [[חז"ל]] נחלקו במספרם: לדעת [[רבי ישמעאל]] מספרם היה 1,200,000, לדעת [[רבי עקיבא]] 2,400,000, ולפי רבי נתן 2,600,000{{הערה|מכילתא על הפסוק. בתרגום יונתן מובא כדעת רבי עקיבא.}}. הם יצאו יחד עם העם מ[[מצרים]], עמדו עמם ב[[מתן תורה]] ונכנסו ל[[ארץ ישראל]].

קבוצה זו היא האחראית ל[[חטא העגל]], כיון שהם היו מורגלים ב[[עבודה זרה]] מהיות במצרים, וכך שיכנעו את עם ישראל, בהצביעם על עגל הזהב: {{ציטוטון|אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם}}. אחרי המעשה אמר הקב"ה למשה בהיותו על [[הר סיני]] "לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ", כלומר, העם שהוצאת מדעתך ממצרים{{הערה|שם=עגל}}. ב[[מדרש]] מתואר שהקב"ה אמר למשה: "אמרתי לך שלא לערב בהם ערב רב, אתה שהיית ענו וכשר אמרת לי לעולם מקבלים השבים, ואני הייתי יודע מה הם עתידין לעשות"{{הערה|[[מדרש רבה]] שם.}}.

במעשה [[קברות התאוה]] נאמר: {{ציטוטון|וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה}}, והכונה היא אל הערב רב ש"נאספו" אל תוך העם{{הערה|[[פרשת בהעלותך]] יא, ד. פירושי [[רש"י]] [[אבן עזרא]] ו[[רבינו בחיי]].}}.
==בקבלה==
בקבלה מבואר כי הערב רב היו ניצוצות מ[[קליפת נוגה]] [[הבל]], ולכן רצה משה רבינו כל כך לקרבם, אך רצון ה' היה שלא לקרבם. ואכן לבסוף עשו הערב רב את העגל כידוע שכל מקום שכתוב במקרא "עם" הכונה לערב רב, כמו כן כל הבעיות של כלל ישראל הם בגלל הערב רב שמקליפת נוגה.

בזוהר הקדוש מבואר כי הערב רב מורים על עירוב טוב ברע, ובימות החול המאכלים נשפעים מבחינת הערב שהם עירוב טוב ורע, ואילו בשבת אין נשפע השפע למאכל משורש זה. הביאור על זוהר זה מובא בארוכה ב[[אגרת הקודש - סימן כ"ו]], כי הבירור דטוב מרע הנעשה על ידי ה[[עיון]] וה[[פלפול]] ב[[נגלות התורה]] בזמן ה[[גלות]] נועד להפריד את האוכל הרוחני שהוא השפע של אלקות מהפסולת, ולעתיד לבא הערב רב שלא יזכו לטעום מפנימיות התורה - יעסקו תמיד בנגלות התורה בלבד, ורק על ידי כן יוכלו להפריד מנשמתם את הפסולת.
==בחסידות==
בקבלת התורה נאמר "וירא העם וינועו" הם ערב רב שלא היו רואים את הקולות רק ויעמדו מרחוק. ה[[קול]]ות הם המשכות מאור א"ס ב"ה. דהיינו מה ש[[אור א"ס]] ב"ה שורה ומתגלה במה שבטל אליו ית'. ובטול זה מפני מה שמתפעל ה[[נפש]] "מקרב איש ולב עמוק". ולהיות הנפש בחינת [[נברא]] ובעל גבול ותתפעל מא"ס ב"ה שאינו בבחינת גבול ו{{מונחון|לית מחשבה תפיסא ביה כלל|אין מחשבה שיכולה להשיגו ולהבינו}} הרי זה בחינת [[קול]] והמשכה מא"ס ובלי גבול לבחינת גבול. אבל ערב רב לא היה בהם כח והתפעלות זו מהתבוננות בגדולת א"ס ב"ה בעצמו כביכול. למשל, שעיקר התפעלות שלהם הוא שמתפעלים מהליכת ה[[גלגלים]] וגדלם וגבהם שיעור גדול כל כך ואין זה אלא בחינת [[יש]], אבל מבחינת א"ס ב"ה שאין לו סוף וכו' לא נמשך להם התפעלות כלל. ולכן אמרו ערב רב "אלהים אשר ילכו '''לפנינו'''" שיראוהו ב[[עין]] גשמי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/74b&search=שופר תורה אור יתרו עד, ג]}}.

==לקריאה נוספת==
* שיחת כי תשא, לקוטי שיחות חלק ט"ז שיחה ד

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:קליפות]]