עריכת הדף "תלמוד תורה חב"ד בני ברק"

{{תלמוד תורה|
|שם=בני מנחם
|תמונה= [[קובץ:מסיימים תת חבד בני ברק.jpg|לא ממוסגר]]
|כתובית= הכיתה המסיימת בתלמוד תורה ([[תשפ"א]]) בתצלום משותף עם המחנך והמנהל בכנס סיום שנת הלימודים
|אפיון= 
|תאריך יסוד= [[תשכ"ה]]
|מיקום= [[בני ברק]], [[ארץ הקודש]]
|מייסד= עסקני קהילת חב"ד ב[[בני ברק]]
|מנהל חינוכי=הרב [[לוי רוזנברג]]
|מנהל=הרב משה סבינר
|סגן מנהל= הרב משה סבינר 
|מספר תלמידים= 105
|מפה=בני ברק רשי 26}}
[[קובץ:לוי יצחק רוזנברג.jpg|ממוזער|הרב [[לוי רוזנברג]] מנהל התלמוד תורה]]

[[קובץ:מנהלי בני ברק.jpeg|ממוזער|מנהלי התלמוד תורה לשעבר במסיבת סיום תשפ"ג. הרב ירחמיאל בלינוב והרב יוסף דוד הלל]]
'''תלמוד תורה חב"ד 'בני מנחם' בני ברק''', הוא מוסד חינוכי חסידי ותיק בעיר [[בני ברק]] שהוקם על ידי עסקני קהילת חב"ד המקומית בשנת [[תשכ"ה]] וזכה לעידוד רב מהרבי נשי<nowiki>''</nowiki>ד שאף התבטא עליו "דאס איז מיין מוסד אין בני ברק" [שזהו 'המוסד שלו' בבני ברק].

בחודש ניסן תשפ"ד מונה הרב [[לוי רוזנברג]] למנהל התלמוד תורה.

נכון לשנת [[תשפ"ה]] לומדים בו כ-105 תלמידים.

==היסטוריה==
קהילת חב"ד בני ברק הינה קהילה וותיקה יחסית, בארץ הקודש, ופעלו בה אישים בולטים ואנשי מעשה חסידים יוצאי [[רוסיה]] הסובייטית דוגמת הרב [[זלמן לייב אסטולין]] (שכיהן כמחנך בת"ת) והרב [[נחום גולדשמיד]], הרב [[יעקב לנדא]], ועוד.

על אף זאת, במשך שנים רבות לא היה לקהילת חב"ד המקומית תלמוד תורה משלה, וילדי הקהילה למדו במוסדות המקומיים, כאשר לעיתים הדבר אף גרם לכך שהילדים ימשיכו במוסדות החינוך של קהילות אחרות, ובסופו של דבר חלק מהם אף לא ראה את עצמו כחסיד חב"ד{{הערה|לגילאים הסמוכים לבר מצווה היה את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] הסמוכה באופן יחסי, אך מוסד זה לא התאים לגילאים הצעירים יותר.}}.

כאשר קיבל הרבי דיווח בשנת תשט"ז על מגרש שנתרם על ידי הרב [[נתן בלייכר]], ביקש הרבי לברר האם יהיה ניתן לשלב בבניין בית הכנסת העתיד לקום על שטח זה גם מוסד חינוכי, ובעקבות כך כאשר הוקמה העמותה נרשם במטרותיה 'חיידר ובית כנסת חב"ד'.

בשנת [[תשכ"ה]] הוקם לראשונה תלמוד תורה חב"ד, כאשר בכיתת הלימוד הראשונה היו שלושה תלמידים בלבד, ועל חברי ההנהלה נמנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] (שבאותה שעה עוד שימש כר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד), הרב [[יהודה לייב זלמנוב]], הרב [[יעקב כץ]], הרב שמעון משה דיסקין והרב [[מרדכי גולדשמיד]].

בשנים הבאות הרבי עודד את המוסד, הביע התעניינות, ודחק במנהליו להשתדל בביסוס והרחבה הן בכמות והן באיכות, אך סיבות שונות מנעו את התפתחות המוסד עד שעלתה מחשבה לסגור אותו, וכאשר הרב יעקב כץ שאל על כך את הרבי ביחידות בשנת תש"ל, אמר הרבי כי "יש להשתדל להחזיק את ה'חדר' בכל האפשרויות והכוחות", ובהמשך לכך אף התבטא "המוסד [היחידי] שיש לי בבני ברק, זה ה'חדר'...".

בין השנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ז]] שימש הרב [[שלמה גרברצ'יק]] כמנהל התלמוד תורה, ובשנת [[תשל"ח]] עם כניסתו של הרב [[מרדכי אנגלסמן]] כמנהל, הוא החל להתרחב ולהתבסס באופן משמעותי, אך עדיין המוסד סבל מצפיפות ותנאים כלכליים לא טובים. בשנת תשד"מ-תשמ"ז ניהל את הבית הספר הרב [[אורי בן שחר]].

ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשמ"ז]] התקיימה אסיפה של עסקני הקהילה לגבי המשך תפקודו של התלמוד תורה בה הוצע שהרב [[שלמה רוזנברג]] יעזוב את עבודתו כמנהל מסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה, ולאחר שהדבר קיבל את אישורו וברכתו של הרבי, החל לשמש בתפקיד זה וניהל את המוסד עד תשנ"ז {{הערה|[[:קובץ:מכתב הרבי לשלמה רוזנברג.jpg|צילום מהמכתב]]}} ובשנים הראשונות שימש לצידו כמנהל רוחני הרב אהרון שפירא כיום רבה של פרדס כ"ץ.

מלבד התמסרותו לכיסוי החובות שנצברו לאורך השנים ותשלום לאנשי החינוך של המשכורות שלא שולמו להם, דאג במסגרת תפקידו למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב [[רש"י]] 26. 

בשנים תשנ"ז - פ"ד שימש כמנהל החינוכי וגשמי הרב [[ירחמיאל בלינוב]] והרב מנחם מענדל גרינפלד שימש כמזכיר החיידר.

ובשנת תשפ"ד שימש כמנהל הגשמי הרב יוסף דוד הלל{{הערה|התמנה לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]]. קדם לו בתפקיד הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]].}}.

בחודש ניסן תשפ"ד מונה הרב [[לוי רוזנברג]] למנהל התלמוד תורה.

==צוות התלמוד תורה==
*מנהל - הרב [[לוי רוזנברג]].
*סגן מנהל - משה סבינר
'<nowiki/>'''''מנהלי שיעור דבר מלכות''' ''

* הת' מנחם מענדל דפנה, 
* הת' שלמה לוין
* הת' לוי יצחק הרטמן
* הת' יוסף אנוש 
* הת' מנחם מענדל אמיתי
;מחנכים
*הרב [[משה דב זילברשטרום]].
* הרב מנחם מענדל קפלן.
*הרב נתנאל קופרשמידט.
*הרב [[מנחם מענדל בכר]].
*הרב יקותיאל פישר.
*שולם זלמנוביץ.

;צוות בעבר:
* מנהלים:
* הרב [[שלמה גרברצ'יק]]. 
* הרב [[מרדכי אנגלסמן]].
* הרב [[אורי בן שחר]].
* הרב [[שלמה רוזנברג]].
* הרב [[לוי יצחק אפשטיין]].
* הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]].
* הרב ירחמיאל בלינוב.
* הרב דוד הלל.
כמו"כ הרב אהרון שפירא כיום רבה של פרדס כ"ץ היה מנהל רוחני כנראה בסוף שנות המ' ואולי גם אחר כך.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/%d7%aa%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%a7/ תגית: תלמוד תורה חב"ד בני ברק]''' {{אינפו}}
*מרדכי מנשה לאופר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/01/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%A4%D7%91.pdf המוסד יחידי שיש לי בבני ברק]''', שבועון התקשרות גליון פרשת כי תבוא תשפ"ב עמוד 11

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק]]
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]