עריכת הדף "הגירוש מספרד"

'''גירוש ספרד''' היה סילוקם בכפייה בשנת ה'רנ"ב ([[1492]]) של יהודי ממלכות כתר קסטיליה וממלכת אראגון בספרד אשר סירבו להתנצר. הגירוש היה שונ בתנאים בין המקומות, ונגזר חמש שנים אחר כך, בשנת [[ה'רנ"ז]] גם על יהודי [[פורטוגל]]. כעבור שנה נוספת, ב[[ה'רנ"ח]] גורשו גם יהודי ממלכת נווארה.

== היסטוריה ==
בשנת הרנ"ב נחתמה גזרת גירוש ב'''צו אלהמברה''' שנחתם בידי פרדיננד השני מלך אראגון ואשתו, '''המלכה איזבלה''' מקסטיליה, ב[[ג' בניסן]] הרנ"ב, ופורסם ב-29 באפריל. הצו אסר בחוק ישיבת יהודים בקסטיליה ואראגון, כשהוצבה בפניהם הברירה להתנצר או לעזוב עד ל[[ז' באב]].

מספר מגורשי ספרד מוערך בין 40,000 ל-160,000 נפש. המגורשים גלו לארצות השוכנות לחופי [[הים התיכון]], למדינות [[צפון אפריקה]] למדינות ה[[בלקן]] שב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]] אך גם ל[[פורטוגל]] בה רבים מהם עברו המרת דת לנצרות בכפייה.

חלק גדול מהיהודים שנשארו בספרד, אשר מספרם נאמד בין 50,000 ל-200,000 בחרו להתנצר – לפחות למראית עין – ונותרו בספרד ובפורטוגל. אותם מומרים שמרו בסתר על יהדותם, הם נקראו "[[אנוסים]]"/"מראנוס" ("חזירים" ב[[ספרדית]]) ונרדפו בשל כך על ידי ה[[אינקוויזיציה]] שגרמה לפגיעה קשה בחייהם של היהודים. רבים אולצו להמיר את דתם בפומבי, לאחר שאיימו להוציאם להורג אם יסרבו. נגזרו עליהם גזרות ונקבעו הגבלות על משרות שבהן מותר ליהודים להחזיק. הם נאלצו לעמוד בוויכוחים דתיים פומביים, וכן אסר השלטון על היהודים להתרועע עם האנוסים. קיימת מסורת שבעקבות הגירוש גזרו מגורשי ספרד חרם שלא לשוב לספרד, אך עם חלוף השנים התעמם זכר המכה. את האנוסים שנותרו בספרד המשיכה האינקוויזיציה לרדוף, רבים מהם הצליחו לצאת במשך הזמן מהארץ, ואף לשוב בגלוי ליהדות.

הצו שיקף את שאיפת הכתר הספרדי ליצירת חברה נוצרית אחידה, ללא מיעוטים דתיים.

בשנת [[ה'רס"ז]] הורחב צו גירוש היהודים על כל תחום השליטה של [[מלכי ספרד|בית המלוכה הספרדי]]: דרום [[איטליה]], [[סיציליה]] ו[[סרדיניה]].

לאחר [[גירוש ספרד]] נפוצו יהודי ספרד ברחבי העולם. הם הקימו קהילות יהודיות חדשות ומשגשגות ברחבי [[האימפריה העות'מאנית]] (כולל ב[[ארץ ישראל]]), ב[[צפון אפריקה]], ב[[הולנד]], ב[[איטליה]], ב[[בולגריה]], ב[[דרום אמריקה]] ובמקומות נוספים, והשפיעו השפעה רבה על מקומות ישובם. כמו [[דון יצחק אברבנאל]] מפרשני התורה שעבר ל[[איטליה]] והשפיע עם פירושיו על כל עם ישראל.

גירוש היהודים מספרד סימן את קיצה של תקופה ב[[תולדות עם ישראל]]. הוא הותיר את רישומו המשמעותי בתרבות, ב[[שירת ימי הביניים של יהדות ספרד|שירה]], בספרות ה[[הלכה]] של הדורות הבאים, בפילוסופיה ועוד. כמו כן החלה השפעה והתפתחות תרבותית של [[הקהילה היהודית|הקהילות היהודיות]] אליהן הגיעו המגורשים מ[[חצי האי האיברי]], ומאוחר יותר גם צאצאי "האנוסים".

בשנת [[1869]] בוטל צו הגרוש, וישיבת היהודים בספרד הפכה לאפשרית מבחינה חוקית, ובזרם דק החלו יהודים להגיע ולהתיישב בה מחדש.

רבים מקרב צאצאי מגורשי ספרד הצמידו לשמם את הכינוי '''ס"ט'''. בניגוד לתפיסה שאלו '''[[ראשי תיבות]] של''' המילים '''"[[ספרדי טהור]]"''', שנועדו להדגיש את היותם צאצאים של אלו שלא נאלצו לנהוג כ"[[אנוסים]]" בספרד במשך מאות שנים, ונשארו תמיד בגלוי ביהדותם