עריכת הדף "משתמש:ר.ז./איסורים הקשורים למקדש"

'''איסורים הקשורים למקדש''' הם קבוצת מצוות לא תעשה (ולעיתים גם חיובים מדרבנן) שנועדו לשמור על קדושת המקדש ויראתו. איסורים אלו חלים בעיקר על הכהנים בזמן העבודה, אך חלקם נוהגים גם ביתר העם ובכל זמן, מתוך מטרה להעצים את הרגשת ההדר והקדושה שבמקום השוכן בו שם ה'.

== איסור כניסת כהן למקדש כשהוא פרוע ראש ==

=== מקור ההלכה ===
נאמר: '''"ראשיכם אל תפרעו"''' (ויקרא י, ו), ובלשון התרגום: "לא תרבון פרוע". וכן ביחזקאל: '''"ופרע לא ישלחו"''' (יחזקאל מד, כ). עוד נאמר בכהן גדול: '''"ואת ראשו לא יפרע"''' (ויקרא כא, י).

=== טעם המצווה ===
להדגיש את כבוד המקדש וחשיבותו כמקום של שמחה ופאר, ולא כאבלות וצער. כמו שנאמר: '''"כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק"''' (אסתר ד, ב){{הערה|ספר החינוך, מצווה ש"ו.}}.

=== דינים עיקריים ===
* האיסור חל על כהן הדיוט רק בשעת כניסה למקדש.
* כהן גדול – אסור לו לגדל שיער כלל, אפילו מחוץ לשעת העבודה.
* שיעור פריעת ראש – שלושים יום, כדין נזיר.
* כהן שנכנס פרוע ראש ועבד – חייב מיתה בידי שמים{{הערה|סנהדרין כ"ב:}}.
* אם נכנס ולא עבד – לוקה.
* לדעת הרמב"ן – האיסור הוא מדרבנן{{הערה|רמב"ן, השגות לסהמ"צ ל"ת רנ"ו.}}.

== איסור כניסת כהן קרוע בגדים ==

=== מקור ההלכה ===
נאמר: '''"ובגדיכם לא תפרמו"''' |מקור=ויקרא י, ו|תוכן=וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל . . וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם|מקור=ויקרא כא, י}}

=== טעם המצווה ===
כמו באיסור פריעת ראש – כבוד המקדש מחייב הופעה של הדר ונוי ולא של צער{{הערה|רמב"ן, השגות לסהמ"צ מצווה ש"ז.}}.

=== דינים עיקריים ===
* שיעור הקריעה – טפח{{הערה|מועד קטן כ"ב:}}.
* כהן שנכנס וקרע ועבד – חייב מיתה בידי שמים.
* אם נכנס ולא עבד – לוקה לדעת הרמב"ם, אך הרמב"ן סובר שאין מלקות אלא בעבודה{{הערה|רמב"ם, הלכות ביאת מקדש פ"א; רמב"ן, שם.}}.

== איסור יציאה מהמקדש בשעת עבודה ==

=== מקור ההלכה ===
{{ציטוט|תוכן=וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ פֶּן תָּמֻתוּ|מקור=ויקרא י, ז|תוכן=וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹהָיו|מקור=ויקרא כא, יב}}

=== טעם המצווה ===
שלא לזלזל בעבודת הקודש ולא לנטוש אותה אפילו מפני אבלות אישית{{הערה|רמב"ם, הלכות אבל פ"ג; ראה גם סנהדרין פ"ד.}}.

=== דינים עיקריים ===
* כהן הדיוט – אינו עובד כאונן, אך גם אינו יוצא.
* כהן גדול – עובד אף כשהוא אונן ואינו יוצא.
* יציאה בשעת העבודה – לוקה.

== איסור שתיית יין לפני כניסה או הוראה ==

=== מקור ההלכה ===
{{ציטוט|תוכן=יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא תָמֻתוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם|מקור=ויקרא י, ט}}

=== טעם המצווה ===
עבודת המקדש ודברי התורה דורשים צלילות הדעת וכובד ראש{{הערה|רמב"ם, הלכות ביאת מקדש פ"א.}}.

=== דינים עיקריים ===
* שתה רביעית יין חי – אסור להיכנס ולעבוד; עבד – חייב מיתה.
* שתה שאר משכרים – לוקה בלבד, עבודתו כשרה{{הערה|סנהדרין כ"ב; כריתות י"ג.}}.
* חכם שתוי – אסור לו להורות.
* שתה פחות מהשיעור – פטור אך אסור.

== איסור כניסה שלא בשעת עבודה ==

=== מקור ההלכה ===
{{ציטוט|תוכן=וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ|מקור=ויקרא טז, ב}}

=== טעם המצווה ===
כדי לקבע בלב המשרתים את יראת המקדש ולהימנע מקלות ראש{{הערה|ספרא, אחרי מות פרשה ג; מנחות כ"ז:}}.

=== דינים עיקריים ===
* כהן גדול – נכנס לקודש הקודשים רק ביום הכיפורים, ארבע פעמים.
* כהן הדיוט – נכנס להיכל רק לעבודה.
* הנכנס להיכל שלא לצורך עבודה – לוקה.
* כניסה לקודש הקודשים שלא בזמנה – מיתה.

== מצוות יראת מקדש ==

=== מקור ההלכה ===
{{ציטוט|תוכן=וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ|מקור=ויקרא יט, ל}}

=== טעם המצווה ===
המקדש נועד לעורר יראה ופחד בלב האדם ולהכניסו באימה וקדושה לפני ה'{{הערה|ברכות נ"ד; ספרא קדושים.}}.

=== דינים עיקריים ===
* אין נכנסים להר הבית במקל, מנעלים, כיסים פתוחים, או אבק על הרגליים.
* אין יושבים בעזרה – אלא למלכי בית דוד בלבד{{הערה|סנהדרין ק"א.}}.
* אין הופכים את ההר לקיצור דרך.
* נוהגת גם בזמן הזה – כי קדושת המקדש נמשכת אף לאחר החורבן{{הערה|מגילה כ"ח:; ויקרא כו, לא – "והשימותי את מקדשיכם".}}.