עריכת הדף "פיוט בר יוחאי"

{{חלונית
| ניקוד = כן
| כותרת = פִּיוּט בַּר יוֹחָאי
| תוכן = בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ:

בַּר יוֹחַאי, '''שֶׁ'''מֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ, נִמְשַׁחְתָּ מִמִּדַּת הַקֹּדֶשׁ, נָשָׂאתָ צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ, חָבוּשׁ עַל רֹאשְׁךָ פְּאֵרֶךָ:

בַּר יוֹחָאי, '''מ'''וֹשַׁב טוֹב יָשַׁבְתָּ, יוֹם נַסְתָּ, יוֹם אֲשֶׁר בָרַחְתָּ, בִּמְעָרַת צוּרִים שֶׁעָמַדְתָּ, שָׁם קָנִיתָ הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ:

בַּר יוֹחָאי, '''עֲ'''צֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים, לִמּוּדֵי יְיָ הֵם לוֹמְדִים, אוֹר מֻפְלֶא אוֹר הַיְקוֹד הֵם יוֹקְדִים, הֲלֹא הֵמָּה יוֹרוּךָ מוֹרֶיךָ:

בַּר יוֹחָאי, '''וְ'''לִשְׂדֵה תַפּוּחִים, עָלִיתָ לִלְקוֹט בּוֹ מֶרְקָחִים, סוֹד תּוֹרָה כְּצִיצִים וּפְרָחִים, נַעֲשֶׂה אָדָם נֶאֱמַר בַּעֲבוּרֶךָ:

בַּר יוֹחָאי, '''נֶ'''אֱזָרְתָּ בִּגְבוּרָה, וּבְמִלְחֶמֶת אֵשׁ דַּת הַשַׁעְרָה, וְחֶרֶב הוֹצֵאתָ מִתַּעְרָהּ, שָׁלַפְתָּ נֶגֶד צוֹרְרֶיךָ:

בַּר יוֹחָאי, '''לִ'''מְקוֹם אַבְנֵי שַׁיִשׁ, הִגַּעְתָּ לִפְנֵי אַרְיֵה לַיִשׁ, גַּם גֻּלַּת כּוֹתֶרֶת עַל עַיִשׁ, תָּשׁוּרִי וּמִּי יְשׁוּרֶךָ:

בַּר יוֹחָאי, '''בְּ'''קֹדֶשׁ הַקָדָשִׁים, קַו יָרוֹק מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת סוֹד חֲמִישִׁים, קָשַׁרְתָּ קִשְׁרֵי שִׁי"ן קְשָׁרֶיךָ:

בַּר יוֹחָאי, '''י'''וּ"ד חָכְמָה קְדוּמָה, הִשְׁקַפְתָּ לִכְבוֹדוֹ פְנִימָה, לֵ"ב נְתִיבוֹת רֵאשִׁית תְּרוּמָה, אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח זִיו, אוֹרֶךָ:

בַּר יוֹחָאי, '''א'''וֹר מֻפְלֶא רוּם מַעְלָה, יָרְאתָ מִלְהַבִּיט כִּי רַב לָהּ, תַּעֲלוּמָה וְאַיִן קוֹרָא לָהּ, נַמְתָּ עַיִן לֹא תְשׁוּרֶךָ:

בַּר יוֹחָאי, '''אַ'''שְׁרֵי יוֹלַדְתֶּךָ, אַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמְדֶךָ, וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ, לְבוּשֵׁי חשֶׁן תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ:
}}
'''בַּר יוֹחָאי''' הוא פיוט העוסק ב[[תנאים|תנא]] [[רבי שמעון בר יוחאי]]. הפיוט נכתב על ידי הרב המקובל [[שמעון לביא]], שהותיר את חותמו בשיר כשבכל בית, למעט הראשון והאחרון - לאחר המילים "בר יוחאי", מופיעה אחת מאותיות שמו לפי הסדר.

הפיוט מפליא במעלתו של רבי שמעון בר יוחאי, מילותיו גבוהות וטמונים בו סודות ורזי עולם, אך יחד עם זאת הפיוט מוכר ונפוץ בכל קהילות ישראל.

המנהג לשוררו יחד עם 4 הפיוטים הנוספים; [https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90 אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא], [[ואמרתם כה לחי (פיוט)|וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי]], ו[[ניגון אשרינו מה טוב חלקנו בהילולא דבר יוחאי|אַשְׁרֵנוּ מַה טוֹב חֶלְקֵנוּ בְּהִלּוּלָא דְבַּר יוֹחָאי]], ו[[מי לכם פה (פיוט לל"ג בעומר)|מִי לָכֶם פֹּה וּמַה לָכֶם פֹּה]].

ראשית פירסומו ע"י תלמידי האר"י בצפת, ששילבוהו בסדר קבלת השבת, ונדפס לראשונה בפראג בשנת ה'שע"א בראש הספר 'אמרי בינה' לרבי יששכר בער מקרעמניץ. 

בפיוט עשרה בתים (מלבד הפזמון החוזר), המקביל ל[[עשר הספירות]]{{הערה|ראו ביאור הפיוט בהוספות לסידור תהלת ה' הוצאת 'שי למורא'.}}.

הפיוט תורגם לשפות שונות.

== זמני אמירתו ==
פיוט זה מושר בקרב העולים לציונו של במשך כל ימות השנה ובפרט ב[[ל"ג בעומר]], והוא מקובל על רוב העדות והפלגים. 

אצל עדות רבות הפיוט מהווה חלק מזמירות השבת. ומרבים לאומרו בשבתות, ובחגים ובכל שמחה משפחתית כגון [[בר מצווה]], [[חתונה]] ו[[ברית מילה]]. 

בקרב קהילות החסידים בארץ ישראל נהוג לשיר את הפיוט בשבת שקודם ל"ג בעומר בסיום [[קבלת שבת]], כהקדמה לאמירת [[כגוונא]]. 

בציון הרשב"י במירון, וכן בישוב הסמוך, נהוג לשיר זאת בקבלת שבת בכל שבתות השנה.

==לחנים==
הלחן המפורסם בכל עדות ישראל הוא לחן מזרח אירופאי, בקרב עדות מסוימות יש גרסאות אחרות ללחן זה, כמו-כן קיימים ריבוי לחנים נוספים.

==הפיוט בחב"ד==
ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"נ]] תועד [[הרבי]]{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/596127/ צפו בתיעוד: הרבי מעודד את שירת הפיוט "בר יוחאי"] {{חב"ד אינפו}}.}} כשהוא נכנס לאולם ומול הקהל הגדול מעודדם להמשיך את השיר בר יוחאי בניגון המפורסם{{הערה|שרו אך ורק את הפזמון שוב ושוב.}}.

בערב ל"ג בעומר [[תשמ"ז]] התייחס הרבי לניגון (בלתי מוגה):

{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן="ידוע המנהג בכמה קהילות בישראל, ובמיוחד אצל אחינו הספרדים, שבל״ג בעומר אומרים פיוטים מיוחדים שתוכנם על דבר שבחו של רשב״י – ״בר יוחאי . . אשריך״, כלומר, אמירת שירות ותשבחות, ומבואר בדרושי חסידות{{הערה|המשך והחרים תרל"א ס"ע מט ואילך.}} שענין זה הוא על דרך וכדוגמת ״שבחו של מקום״ . . ולהעיר, שאף שלא ראינו אצל רבותינו נשיאינו שיאמרו פיוטים בשבחו של רשב״י – הרי, מכיון שבודאי ידעו מזה, קרוב לומר שהיה אצלם במחשבה, ולא בדיבור בפה, מאיזה טעם שיהיה ותן לחכם ויחכם עוד"|מקור=התוועדויות תשמ"ז ח"ג עמ' 271-272}}.

{{תבנית:ל"ג בעומר}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ל"ג בעומר]]
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]
[[קטגוריה:פיוטים]]