עריכת הדף "אלימלך לבנהרץ"

{{לשכתב}}
{{מקורות|רמה=מחפש}}
הרב '''אלימלך לבנהרץ''' ([[ה' בחשוון]] [[תרצ"ג]] - [[ח' באלול]] [[תשע"ז]]) היה מחסידי חב"ד בטשקנט ובכפר חב"ד ומנהל מפעל טקסטיל בכפר חב"ד.

== תולדות חיים ==
נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]], ב[[ה' במר חשוון]] [[תרצ"ג]] (1933)  לרב [[אברהם שמואל לבנהרץ]] ול עטקא (לבית חצרנוב), משפחה שומרת תורה ומצוות במסירות נפש. וזאת בתקופה של המשטר הקומוניסטי שאסר  כל שייכות ליהדות ולקיום מצוות. כל מי שנתפס על ידם נידון למאסר ולעונשים כבדים ביותר.  

בן למשפחת החסידים המפורסמת, אבי המשפחה ר' אברהם שמואל לבנהרץ, שנודע בפעולותיו במוסקבה בצ'רנוביץ ובטשקנט, בהן שימר את הגחלת היהודית בתנאים הקשים ביותר, ודאג לצרכי הכלל, ורוח זו הנחיל כבר שם למשפחתו וילדיו.

כשהגיע לגיל שבע, גיל בית הספר, הוא נשלח על ידי הוריו, הרחק ל"חיידר" המחתרתי בסמרקנד, ולא לבית הספר הממשלתי.

===ילדות ברוסיה===
כאשר היה בן 10 הגיעה המלחמה – מלחמת העולם השנייה למקום מגוריו. הרעב היה נורא. יום אחד הוא נפל ברחוב מרוב רעב, ורופאה צבאית שעברה במקום ראתה אותו ופינתה אותו לבית רפואה של הצבא, שם הביאו לו אוכל וטיפלו בו. כשהבריא החזירו אותו הביתה.

כשהיה בן 12 עברה המשפחה חזרה למוסקבה, שם גרו במשך שנה. באותה שנה חגג את ה"בר המצווה" שלו. באותו זמן שהה במוסקבה העסקן החב"די מרדכי דובין, שהתחבא משלטונות הק.ג.ב. בבית הוריו וגם השתתף בבר המצווה.

בשנת 1946 (לאחר שנה במוסקבה), נסע עם משפחתו ללבוב כדי לברוח מברית המועצות, באמצעות ה"אשאלונים". איתרע מזלם, וכשהגיעה המשפחה ללבוב שלטונות ברית המועצות עלו על שיטת הבריחה ב"אשאלונים" ושער היציאה מברית המועצות נסגר.

בעקבות ההתפתחויות המשיכה המשפחה במסעה לכיוון העיר צ'רנוביץ' והשתקעה שם.

למד בישיבות המחתרתיות אותם ייסד וניהל הרבי הריי"ץ ע"י שלוחיו.

בגיל 17 היה צריך לברוח מהבית כדי להתחמק מגיוס לצבא. באותה תקופה הוא גם חיפש מקום עבודה, אך רק עבודה שמאפשרת לו שלא לעבוד בשבת. הנער אלימלך נדד ממקום למקום עד שלבסוף הגיע לטשקנט שם קבע את מושבו. הוא פתח יחד עם חברו מוט'ל קוזלינר בית חרושת להדפסה על חומרים שונים שנקרא 'מיטל אוגרפיה' – צילום על.

בט"ו כסלו ה'תשכ"ג התחתן עם מרת פרלה בתו של החסיד הרב גרשון ריכטר. לכבוד החתונה נערכה מסיבה גדולה, שדובר אודותיה רבות בקהילות החרדיות של טשקנט וסמרקנד. 

לאחר חתונתם, נשאר הזוג לגור בטשקנט, ור' אלימלך המשיך בעבודתו במפעל. הוא דאג להעסיק יהודים שומרי תורה ומצוות נוספים, וכך יכלו לעבוד יהודים נוספים בתנאים מתאימים. 

בשבתות, הם היו סוגרים את דלת בית החרושת, שומרים בקבוק וודקה ומעט מטעמים. כדי שאם יבדקו את עבודתם, יאמרו שחוגגים לאחד העובדים יום הולדת. וישחדו את הפקיד עם בקבוק וודקה וכך יכלו להתפלל ולהתוועד במשך השבת.

כדי שהממשלה לא תגלה שהם אינם עובדים בשבת, היה צורך להשלים את מכסת העבודה החודשית, ולכן הם הוסיפו שעות עבודה בימות החול של השבוע. המנהל הממשלתי של המפעל היה ארמני, הוא שם לב לעובדה שהמפעל סגור בשבת. וכדי שלא ילשין עליהם לממשלה, היה ר' אלימלך משחד אותו בכסף כל חודש.

===העלייה לארץ ישראל===

רק לאחר בקשות רבות חוזרות ונשנות מלווים בסירובים מהשלטון, זכתה המשפחה לעלות לארץ ישראל בשנת תשכ"ו, וזאת בעקבות ברכתו המיוחדת של הרבי<ref>ראה בספר 'חסיד במעשיו' אודות סיפור מיוחד הקשור בברכה זו.</ref>.

כעבור חצי שנה הם עברו לכפר חב"ד והשתקעו שם באחד מהבתים הערביים הנטושים. 

לחגי תשרי של תשכ"ז, זכה לנסוע לרבי מליובאוויטש בפעם הראשונה על פי הזמנתו של הרבי, יחד עם קבוצת חסידים שזה עתה עלו מרוסיה. הרבי מימן את הנסיעה. 

בכל זמן שהותם, בחודש תשרי, הרבי התייחס אליהם בחביבות ובכבוד גדול. הרבי העמידם על הבמה קרוב אליו.

אחרי מספר מועט של שנים, הפרנסה בפרדסים לא הספיקה לכלכלת בני ביתו ובעצת הרבי וידידים פתח מפעל לשזירת ולסלילת חוטים בכפר חב"ד.

היה מסור מאד לענייניי קדושה ולמרות שהיה עובד עצמאי, הוא הקדיש כל יום באופן קבוע זמן ללימוד תורה עם חברותא. הוא גם נהג לצאת בקביעות ל"מבצע תפילין" של הרבי.

היה בעל צדקה גדול גם כשלא היה לו כסף, ומכניס אורחים גדול. פושטי יד לצדקה שדפקו בדלת ביתו והיו רעבים, תמיד היה מאכיל אותם ודואג למחסורם, יחד עם רעייתו שתחי'.

היה בעל חוש הומור גדול עם חיוך תמידי על פניו ואהוב על כל חבריו.

ירא שמים בתכלית, 'חי' את מנהגי החסידים, גמל חסדים עם הבריות ונהג בסבר פנים יפות עם כל אדם. מדמויות החסידים המיוחדות בכפר חב"ד.

נלב"ע ב[[ח' אלול]] [[תשע"ז]], ונטמן במחלקת חב"ד בהר הזיתים.

== משפחתו ==
* בתו מרת חנה איידלמן (אשת הרב [[יוסף יצחק איידלמן|יוסף יצחק]] איידלמן) מכפר חב"ד.
* בנו ר' שניאור לבנהרץ ממגדל העמק.
* בתו מרת שטערנא שרה, אשת ר' [[שמעון ריבקין]] מכפר חב"ד.
* בתו מרת רבקה, אשת ר' [[דוד פינסקי]] מכפר חב"ד.
* בתו מרת ביילא, אשת ר' יוסי כהנא מקראון הייטס.
* בתו מרת דובא, אשת הרב [[שמואל אוירכמן]] משלוחי הרבי לבודפשט, הונגריה.

{{מיון רגיל:לבנהרץ, אלימלך}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ז]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]
[[קטגוריה:משפחת לבנהרץ]]
[[קטגוריה:אנשי עסקים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]