עריכת הדף "משה טייטלבוים (ברך משה)"

{{עריכה|סיבה=דף שיחה}}{{דמות
|שם=הרב משה טייטלביום
|תמונה=טיטלבום.jpg
|תאריך לידה=[[י"ב ניסן]] [[תרע"ה]]
|תאריך פטירה=[[כ"ו ניסן]] [[תשס"ו]]
|חיבוריו=ברך משה
|השתייכות=[[חסידות סאטמר]]
|אב=[[רבי חיים צבי טייטלבוים]]
|תחומי עיסוק=אדמורו"ת סאטמר
|רבותיו=רבי [[יואל טייטלבוים]]
|אם=ברכה סימה
}}
הרב '''משה טייטלבוים''' ([[י"ב בחשוון]] [[תרע"ה]] - [[ו' בניסן]] [[תשס"ו]]) כיהן כאדמו"ר מ[[סאטמר]] משנת [[תשל"ט]] ועד לפטירתו. שימש גם כנשיא [[העדה החרדית]]. היה צאצא [[אדמו"ר הזקן|לאדמו"ר הזקן]]

== תולדות חיים ==
נולד ב[[י"ב בחשוון]] [[תרע"ה]], בסיגט [[רומניה|שברומניה]], לרבי [[חיים צבי טייטלבוים]], ולאמו הרבנית ברכה סימה [נכדת רבי [[חיים הלברשטאם|חיים מצאנז]]].

בהיותו בן 11 שנים נפטר אביו, שלושה חודשים לאחר מכן נפטרה גם אמו. מאז גדל בבית סבו, האדמו"ר מרצפרט. בהגיעו ל[[גיל מצוות]] נסע ללמוד בקראלי אצל דודו [[יואל טייטלבוים|רבי יואל טייטלבוים]], בבחרותו הוסמך לרבנות על ידי הרב שאול בראך. ובשנת ת"ש עבר לגור בעיר סנטה שביוגוסלביה והוכתר לרבה,

נשא את לאה, בת דודו רבי חנוך העניך מייער אב"ד קערעצקי, ונולדו להם שלושה ילדים.

=== במלחמת העולם השנייה ===
[[כ"ה באייר|בכ"ה באייר]] [[תש"ד]] נתפסו כל יהודי העיר, ושוגרו למחנה ההשמדה אושוויץ. הם הגיעו לשם [[יום טוב שני של גלויות|ביום השני]] של [[שבועות|חג השבועות]] ובאותו היום נרצחו אשתו ושלושת ילדיהם. ואת ה"ברך משה שלחו למחנה עבודה טרגליץ, לעבוד בזיקוק בנזין. כמעט שנה הוא הועסק שם בתנאים קשים

כאשר חילי [[ארצות הברית]] הפציצו את המחנה, רצו הגרמנים לחסל את יהודי המחנה, והעלו אותם על רכבת לטרזינשטט. האמריקנים שסברו כי ברכבת נוסעים גרמנים, הפציצו אותה. רבים מהנוסעים נהרגו בהפצצה והנותרים המשיכו רגלית מספר ימים עד שהגיעו לטרזינשטט. [[חודש אייר|באייר]] [[תש"ה]] שוחרר המחנה בידי [[רוסיה|הרוסים]].

==== לאחר המלחמה ====
לאחר המלחמה חזר [[סיגט|לסיגט]],. במהלך התקופה בה שהה בסיגט התחתן בזיווג שני עם הרבנית פעסיל לאה טייטלבוים. חודשים ספורים לאחר מכן שמע  מקצינים [[רוסיא|רוסים]] שאמרו לו כי "תחת ידינו הקומוניסטים יהיה לכם היהודים קשה יותר מאשר היה להם תחת הנאצים" דברים אלו זיעזעו אותו והוא החליט לעזוב את [[סיגט]]. מ[[סיגט]] עבר [[ארצות הברית|לארצות הברית.]] שם נפגש עם דודו [[יואל טייטלבוים|רבי יואל]],

במשך שנים התגורר [[ויליאמסבורג|בוויליאמסבורג]], והקים שם את בית כנסת "עצי חיים סיגוט" על שם אביו הרב [[חיים צבי טייטלבוים]]. לאחר מכן עבר [[בורו פארק|לבורו פארק]], גם בה הקים בית כנסת "עצי חיים סיגוט" על שם אביו.

== קשריו עם הרבי וחב"ד ==
ה"ברך משה", היה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשי"ח]] כדי לבקשו להגן על [[סאטמר]] בעקבות מאבק בינם לבין ה[[ציונים]]. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] אמר לו, כי אינו יוצא בפומבי בנושא משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. ב[[התוועדות]] שנערכה לאחר מכן ב[[י"ב בתמוז]] הזכיר הרבי את העניין.

המשורר ר' [[צבי יאיר שטיינמץ]] שהיה ידידו של רבי משה טייטלבוים מאז ילדותו, היה נפגש עם הרב משה בסוף שנות הלמ"ד (עוד בחיי [[יואל מסאטמר|רבי יואל מסאטמר]]) ונהג לכתוב [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|לרבי]] לאחר מכן על הפגישות. במכתב משנת [[תשל"ז]] מספר ר' צבי יאיר על פגישה עם רבי משה, ומציין: "בתום השיחה הארוכה הדגיש, שהוא מלא הערצה למפעליו של כ"ק אד"ש ושליחיו בעשיית בעלי-תשובה... ושהוא יודע על מקוואות הטהרה בכל הקמפוסים ושהוא יצא להגן על ענייניו של כ"ק במיאמי, גם לחש באזני שהוא הציע לדודו [[יואל טייטלבוים|הרב מסאטמער]] לפני כמה שנים לשתף פעולה עם כ"ק אד"ש בענייני חיזוק היהדות... אמר '''כי היה רוצה מאוד לשוחח עם כ"ק אם היה הדבר אפשר לו'''". בשולי מכתב משנת תשמ"ב הוא מציין שוב: "גם הרב משה טייטלבוים אמר לי באמת ואמונה, '''כי הוא מחסידי כ"ק אד"ש''' ומעריך את פעולותיו, וכי הפציר בדודו [= בעל 'ויואל משה'] לשיתוף פעולה בחיזוק עניני היהדות עם [[חסידות חב"ד|ליובאוויטש]]".<ref>התקשרות, גליון 783: ליובאוויטש בעיני גדולי רבני הונגריה.</ref> הרה"ח ר' [[מאיר זאיאנץ]] שהיה מקורב לחצר [[סאטמר]], נפגש בתחילת שנות המ"ם - בהוראת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] - עם האדמו"ר ר' [[משה טייטלבוים]]. מטרת הפגישה הייתה להשפיע על ר' משה שמעשי הבריונות והאלימות של בריוני סאטמר נגד הרב [[מענדל ווכטר]] ייפסקו. הם נפגשו, אך האדמו"ר מסאטמר טען '''שאין לו שליטה על הבריונים שבחצרו ושהוא חלש מדי לעומתם'''. לבסוף, לאחר שהרב זאיאנץ דיבר אליו בתוקף והעביר אליו מסר מהרבי נגד מעשיהם של הבריונים, האדמו"ר מסאטמר ניאות להבטיח שככל שהדבר תלוי בו, יוציא הבהרה שהוא מתנגד למעשי הבריונות וגם מוסדותיו הרשמיים יוציאו מחאה נגד מעשים אלו.(הדבר היה לפני שבריוני סאטמר תקפו את הרב ווכטר). הרב זאיאנץ עשה מאמצים רבים במשך השנים על מנת שמעשי הבריונות של אנשי סאטמר נגד חסידי חב"ד ייפסקו.<ref>חיים של ברכה, עמ' 213 ואילך. ראו שם באריכות. וראו שם מעמ' 203 עד עמ' 216 על קשרי הרב זאיאנץ עם סאטמר.</ref>

== באדמורו"ת סאטמר ==
לאחר פטירת דודו [[יואל טייטלבוים|רבי יואל טייטלבוים]] בשנת [[תשל"ט|תשל״ט]], מונה לאדמו״ר מסאטמר, ועבר [[ויליאמסבורג|לוויליאמסבורג]]. 

חלק מהחסידים מיאנו לקבלו כאדמו"ר מפני השינוי בהנהגה לעומת רבי [[יואל טייטלבוים|יואל]] שהיה קנאי יותר בתקופת האדמורו"ת שימש כנשיא של "[[העדה החרדית]]" בארץ ישראל של "כולל שומרי החומות" ליוצאי הונגריה, של ארגון "קרן הצלה" שתומך במוסדות שאינם לוקחים כסף מממשלת [[מדינת ישראל]] ושל "[[התאחדות הרבנים]]"

בתקופת האדמורו"ת הקים את "שערי חמלה" [[קרית יואל|בקרית יואל]], המיועד למוגבלים עד גיל עשרים.

== פטירתו ==
בשנותיו האחרונות חלה. נפטר [[כ"ו בניסן|בכ"ו בניסן]] [[תשס"ו]].

ההלוויה התקיימה בשכונת [[וויליאמסבורג]] בבית הכנסת סאטמאר ברחוב ראדני, ולאחר מכן [[קרית יואל|בקרית יואל]] בבית הכנסת סאטמאר ברחוב גארפילד.

נטמן בקרית יואל, באוהל שבו נטמן דודו רבי [[יואל טייטלבוים]].

== משפחתו ==
* בתו חיה
** בנו הרב [[חיים צבי מייזליש]], רב קהילת סאטמר (קהילת ר' אהרן) [[בני ברק|בבני ברק]].
** בנם הרב [[מרדכי אהרן]], רב קהילת איחוד התלמידים [[וויליאמסבורג|בוויליאמסבורג]] (קהילת ר' אהרן),
** בנם הרב [[זלמן לייב טייטלבוים (בורו פארק)|זלמן לייב]], מורה צדק בקהילת סאטמאר [[בורו פארק]].
* בנו האדמו"ר רבי [[אהרן טייטלבוים]], מרכז חצרו [[קרית יואל|בקרית יואל]].
* בנו הרב [[חנניה יום טוב ליפא]], רב בית המדרש "ברך משה"-זנטא, [[ויליאמסבורג]].
* בנו האדמו"ר רבי [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]]. מרכז חצרו [[ויליאמסבורג|בויליאמסבורג]].
* בנו הרב [[שלום אליעזר]], רב בית המדרש "קהל יטב לב"
* בתו ברכה סימא,
* בתו הענדל,

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:טייטלבוים, משה}}
[[קטגוריה:אדמו"רי סאטמר]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]]
[[קטגוריה:משפחת טייטלבוים]]
{{קרד}}