עריכת הדף "ערבית (שפה)"

{{מפנה|ערבית}}{{שכתוב}}
{{בעבודה מתמשכת}}
[[קובץ:תניא בערבית.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[ספר התניא]] מתורגם לערבית על ידי הרב [[דוד בוסקילה]] רב בשכונת [[בית וגן]]]]'''ערבית''' (בערבית: '''اللغة العربية''';) היא לשון ושפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת שפות אפרו-אסיאתיות. ככזאת היא קרובה ל[[עברית]] ול[[ארמית]], השייכות לענף הצפוני של השפות השמיות המערביות. הערבית הספרותית משמשת בעיקר לכתיבה ולתקשורת בכל רחבי ה[[ארצות ערב]], והיא בעלת תפקיד מפתח בחיי כל מדינות ערב, שכן היא משמשת לכתיבת ספרים ומשלים בערבית. לצד הערבית הספרותית קיימת גם ערבית מדוברת  ולה ניבים רבים, שמשמשים שפת אם לכ-180 מיליון בני אדם ברחבי [[אסיה]] ו[[אפריקה]]. הערבית היא שפה רשמית ולאו דווקא יחידה כמעט בכל מדינות המזרח התיכון (להוציא את [[ישראל]], [[איראן]] ו[[טורקיה]]) ובכל מדינות [[צפון אפריקה]]. היא אחת מהשפות הרשמיות של ארגון [[האומות המאוחדות]].

==ביהדות==
רבים מגדולי ישראל שחיו בארצות ערב, המזרח וספרד, השתמשו בשפה הערבית, ואף רבים מספריהם נכתבו בשפה זו. למשל: [[הרס"ג]], (רוב ספרי) [[הרמב"ם]], [[הכוזרי]], [[חובת הלבבות]], ועוד. מגדולי המתרגמים התורניים מערבית ל[[לשון הקודש]] ידוע רבי שמואל אבן תיבון, שבין תרגומיו המצויים בידינו עד היום: מורה נבוכים, פירוש המשנה לרמב"ם, הכוזרי, חובת הלבבות ועוד.
בארצות ערב רבות היו ליהודים ניבים מיוחדים משלהם, המכונים 'ערבית יהודית', שבהן גם נכתבו רבים מהספרים הנ"ל.

==הרמב"ם==
[[הרמב"ם]] כתב הרבה מחידושיו בשפה הערבית, וכן רבים מכתביו תורגמו על ידי הרב [[שמואל אבן תיבון]] מערבית ללשון הקודש, גם משוררי [[ספרד]] כמו רבי [[יהודה הלוי]] ועוד כתבו את כתביהם ו[[חיבור|חיבוריהם]] בשפה הערבית היהודית שהייתה אצלם כמו שפת ה[[יידיש]] בארצות [[אשכנז]].

==ספר התניא בשפה הערבית==
[[ספר התניא]] ל[[האדמו"ר הזקן]] תורגם בהוראת הרבי לשפות רבות, וביניהם לשפה הערבית.

התרגום הראשון לערבית נעשה על ידי הרב [[דוד בוסקילה]] מ[[ירושלים]], בהשגחתו של הרב [[יהודה לייב רסקין]], ויצא לאור ב[[קזבלנקה]] שב[[יהדות מרוקו|מרוקו]]. המבוא והמראי מקומות לספר נעשו על ידי הרב [[ניסן מינדל]].

לאחר הוצאת הספר בפעם הראשונה אמר הרבי שיחה מיוחדת לכבוד המאורע<ref>ש"פ שמות, מבה"ח שבט, תשל"ז. השיחה נדפסה בתרגום לערבית בהוצאות הבאות של התניא.</ref>.

בשנת תשע"ז יצא [[שער היחוד והאמונה]] בתרגום מחודש, שנעשה על ידי הרב יוסף בן שלמה סווייד, הרב יעקב עטר, הרב יחזקאל נואמה ועוד. התרגום נערך בהשגחתו של הרב [[בועז קלי]].

==קישורים חיצוניים==
*https://chabad.info/news/war/1048793/
*https://col.org.il/news/124269
*https://col.org.il/news/115488
*www.hidabroot.org/article/1189695
*

{{הערות שוליים}}